סרטון מבוסס בינה מלאכותית (AI) ובו מוצגת דמותה הפיקטיבית של שרה נתניהו, שרה גרסה מולחנת של ההודעה שהיא שלחה לחני בליוויס ז"ל (על פי פרסום ב"עובדה"), כבש לאחרונה את הרשת.
מאחורי הסרטון ההומוריסטי עומדים נתנאל לב חג'ג' וקובי לביא. "ראיתי את הכתבה בעובדה וכשהגיע החלק הזה, זה היה טקסט שקשה להתעלם ממנו" אמר לביא. "אני חושב שהקליפ לא מתיימר להיות מציאותי, ברור לך מהפריים הראשון שזה AI. שרה לא מנגנת על גיטרה, ולא שרה, בטח לא ככה", הוסיף לב חג'ג'.
View this post on Instagram
מרגע שהקליפ עלה לטיקטוק ולאינסטגרם הוא כבר קיבל חיים משלו. "אני אמרתי בהתחלה שזה מזכיר לי קצת את הקול של קרן פלס, אשתי אמרה שהיא מזכירה לה את איה כורם. הרבה פשוט אהבו את השיר וצחקו על העיוותים של ה-AI, שאומר מילים מוזר לפעמים. הרבה אמרו ששרה יצאה יפה מדי", אמר לב חג'ג'.
במקרה הזה, מדובר בכמה שלבים של יצירה שכללו הלחנה, הנפשה, עריכה וכתוביות. ההוראה שסיפקה את התוצאה המוצלחת ביותר היא זו שביקשה מהבינה המלאכותית קול נשי, רגשי, בסגנון פולק וגיטרה.
"אנחנו עדיין בתקופה שבה אפשר לזהות כשמשהו עשוי בבינה מלאכותית. אני קצת חושש ממה שיהיה כשנגיע לרגע שבו יהיה קשה להבדיל" אומר לב חג'ג'. "אני חושב שזאת לא תופעה חולפת. זה ילך ויתרחב, הכלים האלה ילכו ויתפתחו ויהיו נגישים יותר. ההבדל בין דברים שתופסים תהודה לאלה שאף אחד לא רואה הוא הרעיון". זהו לא הסרטון הראשון שיצר הצמד וברשתות החברתיות אפשר למצוא בעיקר סרטונים שלהם שעוסקים במוזיקה.
"אני בדרך כלל לא עושה דברים פוליטיים, הפוליטיקה זה לא העיקר פה. אני חושב שקצת נזהרנו עם התוכן הזה כי אני לא מחפש להעליב אף אחד, רק לשים מראה על המציאות - מראה סאטירית כמובן. המסר לדעתי ממש נמצא בשיר וכמו בכל שיר, כל אחד יכול לפרש אותו איך שהוא רוצה."
View this post on Instagram
סרטון אחר שנעשה ב-AI ורץ ברשת מציג את מגישי וכתבי החדשות בישראל מכלל גופי התקשורת, שרים ורוקדים יחדיו את "תמיד אוהב אותי" של ששון שאולוב (במקור של אלייצור). "את הקליפ יצרנו מתוך רצון לשמח ולאחד. בתקופה של פילוג ושסע בתוכנו, ניסינו להביא ולהראות את הטוב", אומר בועז תמיר, שיצר יחד עם אורי גלרו את הקליפ. "בחרנו בשיר הזה בזכות הקצב והמסר המחזק והמעודד שלו. אנשים מאוד אהבו את התוצאה, התחברו לרעיון – ושיתפו את הקליפ ברשתות החברתיות".
אורי ובועז הם עורכי ויוצרי וידאו מזה שנים ארוכות. בשנה האחרונה הם התחילו להתעסק בבינה מלאכותית וליצור דרכה סרטונים, כמה מהם הפכו לוויראליים. "באפריל יצרנו קליפ מרגש לשיר 'הוריקן' של עדן גולן, אשר סיפר בתוכו את מאורעות השבת השחורה ואת מה שעברנו מאז. גם הקליפ ההוא הפך לוויראלי מאוד, והוא אף הוצג בכמה אירועים בארץ ובחו"ל".
איך היו התגובות של אנשים לסרטונים?
"כמות התגובות שקיבלנו מאנשים, רק כדי להגיד שעשינו להם טוב ושימחנו אותם – השיגה מבחינתנו בדיוק את המטרה שלשמה יצרנו את הקליפ הזה. רצינו לעשות קצת שמח, להעלות חיוך ולהזכיר שאנחנו עם אחד".
View this post on Instagram
ולא רק הומור יש בסרטוני הבינה המלאכותית ששוטפים את הרשת, אלא גם אמירות נוקבות. נראה שהסרטונים הפכו לכלי מרכזי עבור יוצרים שרוצים לייצר אמירה סאטירית. התוכנות השונות מאפשרות הנפשה של דמויות מוכרות, בהן פוליטיקאים ומנהיגים, שעליהם אפשר להלביש תוכן, ממש כמו בתכניות מערכונים דוגמת "ארץ נהדרת" או "SNL".
כך לדוגמה בסרטון שעלה לרשת עם הכותרת "רפסודיה שלטונית" שיצרו דניאל כץ וישי רזיאל, ובו דמות ה-AI של ראש הממשלה נראית מנגנת ושרה על רקע ההריסות של עזה. "מה עם החטופים?", שואלת דמותו של נתניהו, כשדמותה של שרה אשתו, לובשת בגד ים ושותה משקה בבריכה, משיבה: "הצלחנו למתג אותם כאויבים".
"סרטוני ה-AI שמציגים פוליטיקאים בביצועי שירי כיסוי הומוריסטיים זוכים לפופולריות עצומה משתי סיבות מרכזיות. ראשית, הם משלבים את החידוש הטכנולוגי המרשים - היכולת ליצור תוכן שנראה ונשמע כל כך אותנטי, עם הומור פוליטי מושחז. שנית, העובדה שטכנולוגיית AI עדיין נמצאת בשלבים יחסית מוקדמים של אימוץ המונים, הופכת כל הדגמה שלה למרתקת במיוחד בגלל החדשנות והעובדה שרבים עדיין לא באמת נחשפו אליה", מסביר אודי ענתבי, מנכ"ל ומייסד Session42, חברה שחרטה על דגלה חדשנות טכנולוגית בתעשיית המוזיקה ועומדת מאחורי מוצר הדגל HitCraft - פלטפורמת הפקה מוזיקלית מבוססת בינה מלאכותית.
איך לדעתך התופעה הזאת תשפיע על כלל עולם התרבות?
"כשאני מסתכל קדימה, אני רואה שהמשמעות של התופעה הזו חורגת הרבה מעבר לבידור. היא מסמנת עתיד שבו טכנולוגיית AI תאפשר לאנשים יצירתיים להביע את עצמם במדיות שעד כה היו נחלתם של מקצוענים בלבד. אותה טכנולוגיה שיוצרת היום סרטונים ויראליים, מאפשרת ליוצרים להפיק מוזיקה מקורית, אמנות חזותית או סרטים באיכות גבוהה. אנחנו בתחילתו של עידן חדש, שבו הגבול בין צרכני תוכן ליוצרי תוכן הולך ומיטשטש והיצירתיות האנושית מקבלת כלים חדשים ועוצמתיים להתבטא".
