מאמן הכושר הניו יורקי ג'ורדן רוזנגרטן, 38, רגיל לראות אנשים מופתעים כשהם שומעים שהוא יהודי, ואת הסטריאוטיפים האלה בדיוק הוא רוצה לנפץ. "בארצות הברית המון אנשים אנטישמים, והדימוי של היהודי הוא חלש או רודף כסף", הוא מספר, "יש מוסכמה לגבי איך שיהודים נראים, הם בדרך כלל רופאים או עורכי דין, ואני רוצה להראות שיהודים יכולים להיות כל דבר - שוטרים, דוגמנים, פועלים, ואיך שהם נראים זה בכלל לא רלוונטי".
רוזנגרטן גדל במשפחה דתית ("לא חרדים אבל מאוד דתיים"), ויש לו גם משפחה בישראל - כאן הוא היה לפני שנים רבות ("הייתי נראה אז אחרת לגמרי"), אבל מתכנן להגיע שוב בקרוב. "הייתי דתי, חבשתי כיפה, ובגיל 20 יצאתי בשאלה. גם לפני כן היו לי שאלות בנוגע לדת, אף פעם לא הרגשתי מחובר מספיק לחלק המעשי של הדברים, הרגשתי שונה ורציתי להתנהל אחרת מהצורה שבה אנשים דתיים מתנהלים, כמו להתחתן צעיר, למשל. רציתי לראות עולם".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
איך המשפחה הגיבה?
"בגלל שאני לא היחיד מהאחים שלי שלא דתי זה לא היה הלם עבורם, אבל זה ציער אותם קצת. עכשיו כשאני מבוגר הם רואים שיותר חשוב שאני אדם טוב".
לתחום הפיטנס נכנס רוזנגרטן כבר כנער. היו לו בעיות לימודיות וקריאה איטית, והאימון היה נראה לו כמו מפלט נוח. "אם אתה מרגיש טיפש מה עוד אתה יכול לעשות? לא צריך לדעת לקרוא טוב כדי להיות שרירי", הוא משתף. "ראיתי שאני מעלה מסת שריר ומוריד שומן במהירות במהלך האימונים בחדר הכושר והתאהבתי בזה, זה הפך להיות הפרויקט שלי".
סרטונים בניחוח יהודי
רוזנגרטן, שמכנה את עצמו "Jacked Jew", מעלה סרטונים הומוריסטיים לרשתות החברתיות - שמהולים בניחוח יהודי. באחד מהם הוא מכריז על אימון הבוקר שלו - הנחת תפילין, באחר הוא מסביר למה גפילטע פיש בריא או מפרט נושאים באימון דרך הזרמים הדתיים ביהדות. מאז המלחמה הוא מעלה יותר תוכן שקשור ליהדות - ואף חווה יותר אנטישמיות. "אני לא אחד שקורא לכל מי שלא מסכים איתי אנטישמי, אבל מה שהתחלתי לראות זה אנטישמיות. מפחיד אותם לראות יהודים במדים מגינים על ארצם הקטנה. אני מאשים אותם בכך שהם מדברים רק נגד ישראל ומתמקדים בה. אם אנגליה או אוסטרליה יעשו משהו שנוגד את דעתם - אף אחד לא ידבר על זה. הפוקוס על ישראל מדאיג".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אתה מקבל יותר תגובות אנטישמיות מאז המלחמה?
"כן, בטח. אנשים יכולים להגיד מה שבא להם, אבל אם הם כותבים בתגובה לפוסט שלי שלא קשור לישראל או לקונפליקט, ועוסק בפסח או ביום כיפור, 'פרי פלשתין', בעיניי זו אנטישמיות. היו לי הרבה שיחות עם אנשים שלא הסכימו איתי, זה מכאיב ומכעיס אבל אני לא חושב שהם רעים, אלא לא מבינים מה שאני מבין ולא מכירים את כל העובדות".
וברחוב אתה חווה הערות אנטישמיות?
"הרוב לא מזהים שאני יהודי. רבני חב"ד שמציעים ליהודים ברחוב להניח תפילין אף פעם לא מציעים לי ואני נעלב, לרוב אני זה שהולך לבקש מהם. גם כשאני חוזר לבית הוריי וחובש כיפה אני מניח שאנשים מפחדים להגיד לי משהו מפאת איך שאני נראה, אבל כשאני מדבר עם מישהו והוא מגלה שאני יהודי - לרוב הוא מרגיש מאוד נוח להגיד מה שהוא רוצה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
ומה אומרים?
"אנטישמיות מיוחדת בזה שהשנאה ליהודים נובעת מכך שחושבים שאנחנו חזקים מדי. אומרים לי שאנחנו שולטים במדיה בארה"ב ולכן יש כל כך הרבה תמיכה בישראל בתקשורת. אבל אני רואה חדשות, לפעמים יש תמיכה ולפעמים אין. אולי הבעלים של תחנות הטלוויזיה יהודים, אבל חלק מהאנטי-ציונים הגדולים ביותר הם יהודים. כיהודים אנחנו לא מסכימים על כלום, אז הרעיון שאנחנו יושבים במקום אחד ומתכננים ביחד איך להשתלט על העולם ממש מגוחך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו