שלושת הסרטים הראשונים של האחים פיטר ובובי פארלי - "טיפשים בלי הפסקה", "משחקים בלי הפסקה" ("Kingpin", במקור) ו"משתגעים על מרי" - היו ונותרו שלוש מהקומדיות הכי מצחיקות שנעשו אי פעם. זו עובדה, לא דעה.
באופן משמח, רבים מהאלמנטים שמוכרים מהקלאסיקות המוקדמות של האחים נוכחים גם ב"הספר הירוק" - הסרט הראשון שפיטר עושה לבדו, ללא עזרת בובי (שמתאושש ממותו הטראגי של בנו). יש כאן שתי דמויות שונות זו מזו שיוצאות ל־Road Trip רווי אירועים; יש כאן לא מעט הומור נמוך; ויש כאן כמויות נדיבות של הומניות וחום אנושי.
• הרשת בטירוף: הייתם מזהים את מדונה?
• לא תאמינו איך נראית שרת התרבות של שבדיה
עם זאת, הפעם הבכור לבית פארלי זונח את הכאוס, את הטירוף ואת נוזלי הגוף לטובת דרמת אוסקרים שמאלצית ומחממת לב שמתרחשת בראשית שנות ה־60 (ושמבוססת על אירועים אמיתיים), כך שהצחוקים משמשים כאמצעי, לא כמטרה. התוצאה אולי מתקתקה וצפויה לחלוטין, אך עדיין חביבה.
ויגו מורטנסן, שלוקח פסק זמן מבורך מתפקידיו הרציניים, מככב כטוני ליפ - גבר איטלקי גדול גוף שמרוויח את לחמו כשומר הסף של מועדון לילה אופנתי במנהטן. לאחר שהמועדון נסגר באופן לא צפוי לרגל שיפוצים, טוני מוצא את עצמו ללא פרנסה, ומפה לשם, הוא מתגלגל לראיון עבודה אצל פסנתרן ג'אז שחור ומצליח בשם דון שירלי (מהרשלה עלי).
שירלי, כך מסתבר, מתכוון לצאת לסיבוב הופעות של כמה שבועות במדינות הדרום הגזעני, והוא זקוק לנהג/שומר ראש שיסייע לו במסעו. ליפ אמנם אינו מת על שחורים (בתחילת הסרט הצופים גם מקבלים הדגמה לכך), אך הוא זקוק לכסף, אז הוא מסכים.
"הספר הירוק" הוא סרט נגיש, נעים ועמוס כוונות טובות שאינו דורש יותר מדי מצופיו, ולא קשה להבין מדוע הוא מועמד לחמישה פרסי אוסקר. פארלי מבצע את הסוויץ' הסגנוני שלו באופן חלק, המוזיקה שמלווה את האירועים מגניבה, ולמרות האופי הדידקטי של היצירה, שני השחקנים המצוינים שגויסו לתפקידים הראשיים בהחלט מספקים את הסחורה הדרמטית־קומית ומצליחים לגרום לזמן לעבור בנעימים.
עשה עבודה טובה. עלי // צילום: AFP
מורטנסן, שהעלה קילוגרמים רבים לצורך התפקיד, יושב על המשבצת השטותניקית, ומקבל שלל הזדמנויות להביך את עצמו (בין אם באמצעות בורותו ובין אם באמצעות הרגלי האכילה שלו). עלי, לעומת זאת, הוא ה־straight man - כלומר זה שנדרש להגיב בהלם או בגלגול עיניים לנוכח דעותיו החשוכות והתנהגותו הבהמית של בן זוגו למסע.
גם מורטנסן וגם עלי עושים עבודה טובה, אך קשה שלא להצטער על כך שפארלי לא איפשר להם לרוץ חופשי ולהשתולל, כפי שאיפשר לכוכביו הקומיים בעבר. גם בצורתו הנוכחית "הספר הירוק" מספק שעה וחצי מבדרות, אבל קצת פחות נימוס וממלכתיות, וקצת יותר שובבות ואבסורדיות, היו ודאי מוסיפים לו ייחוד ומסייעים לו להיות יותר מסתם עוד "סרט הוליוודי מיושן עם מסר". מצד שני, סביר להניח שבמקרה כזה הוא לא היה מועמד לחמישה אוסקרים.
ציון: 6
"הספר הירוק", ארה"ב 2018
• לא תאמינו למי רומי נסט מתגעגעת
• האם אסי עזר יתגבר על מגרעותיו?
• "אכזבה": השיר החדש של נועה קירל
• השיר שנכתב על חתונת לוסי אהריש וצחי לוי
• מי הדמות הוולגרית בתולדות "האח הגדול"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
