מותו של סמל: יהודה בארקן הובא למנוחות

עשרות הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין ברחובות כדי לחלוק כבוד אחרון לשחקן ולבמאי יהודה בארקן, שנפטר בסוף השבוע בגיל 75 מנגיף הקורונה. למרות בקשת המשפחה מהציבור לכבד את מגבלות הקורונה ולא להגיע לבית העלמין, הגיע קהל שבחר ללוות את הגיבור שלו בדרכו האחרונה. לצד בני המשפחה והחברים הקרובים נראו גם אנשי עולם התרבות, בהם ניצה שאול, טוביה צפיר, יו"ר איגוד אמני ישראל יענקל'ה מנדל, ישראל גוטסדינר מצמד רעים, מושון אלבוחר ומשה אדרי. כולם כמובן עטו מסכות, והשתדלו לשמור על ריחוק ביניהם.

רעייתו אילנה: "יש את יהודה מהסרטים, מהסדרות והשלאגרים, יש את יהודה של כנסי היהדות מלאי האהבה, יש את יהודה שפנה לכל אדם ושימח את כולם - ויש את יהודה שלי. כל כך קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. ראיתי את הלב החומל והנתינה האינסופית, הרצון לשמח. יהודה, אתה הוא הלב החרוט על לבבי. בימים של קיטוב, מחלוקת ושנאה מבקשת שכל אחד מאיתנו יזכור משהו מהנשמה הענקית של יהודה, שתמיד חיבק, שימח, קירב לבבות ואמר מילה טובה. תמיד השרה אווירה חיובית ואופטימיות. נגעת בלבבות של רבבות, חיית חיים שלמים.

"בתקופה האחרונה חרדתי לשלומך ולבריאותך. עם כל הקשיים שעברנו בדרך, דבר לא הפריד בינינו עד שהגיעה הקורונה ולקחה אותך ממני. לא נכחתי בפרידה ממך וזה חסך שאשא איתי תקופה ארוכה. תנוח על משכבך אהוב ליבי, אנחנו לא ניפרד לעולם".

בנו של בארקן, עידו, הקריא מילות פרידה שכתבו נכדיו של המנוח, שלא נפרדו מסבם האהוב. "סבא, מקווה שטוב לך. אזכור את הדברים הטובים שעשית למעננו. סבא, אני רוצה שתהיה איתנו אבל אתה בעולם של מעלה. אני עצוב, אולי תבוא לבקר בחלום? שולחים לך נשיקה באוויר".

"אתה בטוח שזו לא מתיחה?"

הבן רועי: "לדבר עליך בלשון עבר זה בכלל לא נתפס. איך יכול להיות שלא נדבר כל יום בטלפון? שלא נצחק יחד מהבדיחות הפרטיות שלנו? היית אבא מדהים, הגיבור שלי. אני מקווה שאתה רואה מלמעלה כמה אהבה אתה מקבל, בכמה אנשים נגעת וכמה ריגשת במהלך החיים שלך. הצלחת לקרב לבבות. אבא, אתה בטוח שזו לא מתיחה? אתה בטוח שלא תגיח מאחורה, תגיד לכולנו 'אכלתם אותה' ותצחק את הצחוק המדהים שלך? אל תשכח מדי פעם לתת סימן שאתה מסתכל עליי. אני אוהב ומעריץ אותך".

הבת דנה: "אבא שלי יודע דברים, אני לא יודעת איך אבל הוא מצליח להבין מהמבט שלי אם להמשיך לדבר או לשתוק. הוא יודע להתגלגל מצחוק עוד לפני שאני יודעת שהתגובה שלי תהיה מצחיקה. הוא יודע איך להיות כאן ועכשיו, שאשמה לא עוזרת, שכעס לא פותר, ששנאה לא מצמיחה. אני יודעת מה היית אומר לי עכשיו כדי שארגיש נחמה, שלא תהיה בי אשמה או כעס או שנאה - היית אומר לי 'תראי איזה יופי, אני לא סובל. אין לי כאבים וגם לא יהיו, ואני חיובי, מה זה חשוב שזה לקורונה, העיקר שאני חיובי והולך לפגוש את בורא עולם'".

הבת הודיה: "התקשרו אליי מבית החולים לבשר שזה כנראה הסוף. לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מהר. חשוב לי להגיד את מה שלא הספקתי לומר - למרות שלא הכל היה ורוד, תמיד היית סבלני כלפיי. ידעת לחזק אותי בכל מצב. היית אבא מדהים, מעבר לשחקן מדהים. היית אדם טוב, לא סתם כולם אוהבים אותך".

יענקל'ה מנדל, יו"ר איגוד אמני ישראל: "אם היית שומע את כל הטלפונים שקיבלנו מאנשים שרצו להגיע היום ולא יכלו בגלל הנסיבות. תדמיין שכולם פה באו להיפרד ממך. אין אחד שלא אהב אותך. אתה איחדת את כולם - ימין ושמאל, בלי הבדל גזע, דת ומין - כולם אהבו אותך. אנחנו נבצע כעת מנהג עתיק - כשאמן הלך לעולמו, הציבו את גופתו בכיכר העיר להופעה אחרונה וכולם מחאו כפיים. אנו מוחאים לך כפיים מתוך כבוד". בשלב זה הקהל מחא כפיים במשך דקה.

הרב לאו ספד לו: "כל מי שהכיר את יהודה - ומי לא הכיר אותו - כל מי שראה ושמע אותו, נהנה ממנו ומהרעיונות שלו, מהברק ואפילו מהמתיחות שיצר. כל מי שהכיר אותו יכול להעיד שזה איש שהעולם הבא תפור למידותיו - משמח אנשים, לא עוסק בשום דבר פרט להשכנת שלום ושמחה. הוא נפטר בליל שבת. גם בימים סוערים תמיד חייך, אמר מילה טובה, עודד, היה נוח לשמים ולבריות. הוא זן נדיר בעולם בכלל, ובעולם התיאטרון והקולנוע במיוחד".

• סיפורו של האיש ש"לא דפק חשבון"

• "שלום לאבא הגנוב של כל המדינה"

הרב שיינפלד: "אני מנסה לגלגל בראש קשר כמעט יומיומי של למעלה מ-20 שנה עם יהודה בארקן. העניין שלו לעזור ולעשות טובה לאחר היה דבר שפשוט צריך היה ללמוד ממנו. הוא אהב את התקופה שבה אנחנו נמצאים, הוא התחבר לפרשיות של חומש בראשית".

רב המושב שבו גר, הרב סולומון: "כמעט 20 שנה שיהודל'ה יושב מולי בבית הכנסת, לא הפסיד שיעור פעם אחת. אני רוצה להגיד לכל החברים שלו - הוא לא השתנה במאום מאז שחזר בתשובה, אלא לקח את שמחת החיים שלו והשתמש בה לעבודת השם. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו