טים ברטון הוא אייקון הוליוודי הידוע כמאסטרו של הז'אנר המקאברי והאקסצנטרי, כאשר האסתטיקה הוויזואלית שלו כל כך ייחודית ומובחנת שניתן לזהות אותה מיד. ברטון בן ה-66 הוא יותר מסתם במאי. הוא יוצר ששינה את הדרך בה אנחנו רואים קולנוע פנטסטי ואפל שהפך לסמל של המוזר והיוצא דופן בהוליווד. מהמאפיינים החזותיים הדרמטיים, דרך הדמויות הקודרות והייחודיות ועד לשיתוף הפעולה המתמשך שלו עם ג'וני דפ והלנה בונהם קרטר, ברטון הצליח להפוך את המוזרות למסחרית. הסרטים שלו, כמו "ביטלג'וס", "המספריים של אדוארד", "סליפי הולו" ו"אליס בארץ הפלאות" פתחו דלת לעולם פנטסטי שבו גותיקה ורגש נוגעים במיינסטרים. עם רווחים של מיליארדי דולרים, הנושאים המטרידים והנרטיבים המוזרים שיצר ברטון סחפו והקסימו מיליוני מעריצים ברחבי העולם.
בדומה לסרט ביוגרפיה מודרני, רוב אם לא כל סרטיו של ברטון משקפים את תחושותיו, מחשבותיו והשדים האישיים שלו, ביטוי לעולמו ולחזונו הייחודי. עכשיו, עם עליית סרט ההמשך ל"ביטלג'וס", כשכוכבו התווסף לאחרונה לשדרת הכוכבים של הוליווד לאחר 40 שנות קריירה, זה הזמן לחגוג את הקולנוען הבלתי נשכח הזה עם כמה עובדות מפתיעות ואולי גם משעשעות.
תחילת הדרך הקולנועית
ברטון התחיל את הקריירה שלו ב-1979 כאשר הצטרף לדיסני כאנימטור, שם עבד על סרטי אנימציה קלאסיים כמו "השועל והכלבלב" (1981) שהיה הסרט הראשון בדיסני שעבד עליו. הוא לא מופיע בקרדיטים שלו. ב-1982 יצר את הסרט הקצר "וינסנט", מחווה לאליל הילדות שלו השחקן וינסנט פרייס. הסרט נמשך 6 דקות בלבד והוא מתאר ילד שחולם להיות כמו פרייס. בשנת 1984, ברטון יצר את הסרט "פרנקנוויני" עבור דיסני. הסרט הזה הביא לפיטוריו מהחברה כיוון שנחשב קודר ומפחיד מדי לילדים. כמעט שלושה עשורים אחרי, בשנת 2012, הסרט יצא לאקרנים בהפקת דיסני. לאחר הפיטורים מדיסני, הוא נשכר לביים את סרטו הארוך הראשון – "ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן".
הסרט שהפך את טים ברטון לשם דבר בתעשייה היה "ביטלג'וס" (1988), קומדיית אימה בכיכובם של מייקל קיטון, וינונה ריידר, אלק בולדווין, ג'ינה דיוויס וקתרין אוהרה שהפכה להצלחה מפתיעה וזיכתה אותו בשבחים על החזון הוויזואלי יוצא הדופן שלו. ב-1989, ברטון ביים את "באטמן" בכיכובו של מייקל קיטון, שהיה הסרט הראשון שגרף מעל ל-772 מיליון דולר בקופות והפך אותו לבמאי מבוקש.
שיתופי הפעולה עם ג'וני דפ ודני אלפמן ו"הסיוט שלפני חג המולד"
אחת השותפויות הכי מפורסמות בהוליווד היא בין ברטון לג'וני דפ. השניים עבדו לראשונה יחד בסרט "המספריים של אדוארד" (1990) ומאז דפ כיכב בשמונה מסרטיו של ברטון. דפ הוא גם הסנדק של שני ילדיו של ברטון. ברטון שיתף פעולה פעמים רבות גם עם המלחין דני אלפמן, שיצר את המוזיקה של כמעט כל סרטיו הגדולים, כולל "הסיוט שלפני חג המולד" (1993). רבים טועים לחשוב שברטון ביים את "הסיוט שלפני חג המולד", אך למעשה היה זה הנרי סליק שביים. ברטון היה המפיק והיוצר של הסרט.
על ליצנים, גרביים ונחירות
ברטון הודה בראיונות שהוא פוחד מליצנים, עובדה שאפשר לראות בסרטים כמו "באטמן חוזר" ו"ביטלג'וס". הוא גורב גרביים מפוספסים לפרמיירות ואירועים חשובים מתוך אמונה שהם מביאים לו מזל. הוא היה בזוגיות עם השחקנית הלנה בונהם קרטר בין השנים 2001 ל-2014, עמה הביא לעולם שני ילדים והרבה לשתף פעולה גם מקצועית. השניים מעולם לא נישאו, ובמשך רוב הזוגיות שלהם אף חיו בבתים נפרדים שהיו מחוברים אחד לשני דרך מסדרון. בונהם קרטר חשפה כי מלבד הרצון ל"מרחב", אחת הסיבות לכך הייתה הנחירות הבלתי נסבלות של ברטון.
התערוכה במוזיאון והאהבה ליצירות אימה
בשנת 2009, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק MoMA אירח תערוכה שהוקדשה לעבודתו של ברטון. זו הייתה אחת מהתערוכות הגדולות ביותר שהוקדשו ליוצר קולנוע. ברטון ידוע בכך שהוא משתמש בסקיצות כדי ליצור את הדמויות שלו ובספר "The Art of Tim Burton" ניתן לראות רישומים מוקדמים של הדמויות מהסרטים שלו. מחווה לעניין שלו ביצירות אימה ישנות של שנות ה-50 וה-60 ניתן לראות בסרטו "אד ווד" (1994). בביתו של ברטון יש קולנוע פרטי בו הוא מקרין סרטים קלאסיים של אימה וארתור קונן דויל, עליהם גדל.
ברטון ידוע בכך שהוא מתקשה עם טכנולוגיה מודרנית. הוא משתמש בטלפונים ישנים ועדיין כותב על דפים ולא על מחשב. הוא הודה שהערים שהוא מתאר בסרטיו דוגמת גות'האם, הן שיקוף של התחושות שהיו לו כילד בברבנק, שם הרגיש כלוא בסביבה אפרורית ומוזרה. הוא הפך לאייקון ומוזת אופנה עם הופעותיו השחורות והאפלה המובהקת, עד כדי כך שמותגי אופנה השתמשו בסגנונו כבסיס לעיצובים.
"באטמן", "סופרמן" ו"אליס בארץ הפלאות"
ברטון היה אמור לביים את "באטמן לנצח" (1995), אך הוחלף בג'ואל שומאכר בגלל חילוקי דעות עם אולפני וורנר שעיקרם היו תלונות על כך שיש יותר מדי דם, אלימות ורמיזות מיניות ב"באטמן חוזר" . כזכור, הוא ביים את "באטמן" (1989") ו"באטמן חוזר" (1992). בשנת 2010 חזר לשתף פעולה עם דיסני וביים את "אליס בארץ הפלאות" שגרף למעלה ממיליארד דולר בקופות. כחלק משיתוף הפעולה שלו עם דיסני, ברטון יצר סדרת פוסטרים אפלים לסרטים קלאסיים של האולפנים בשנות ה-80. הוא היה אמור לביים את "סופרמן חוזר" בכיכובו של ניקולס קייג', אך הפרויקט בוטל ברגע האחרון ב-1998.
מסיבת התה הנשיאותית, בובות פרווה וחתולים והקשר למיילי סיירוס
לטים ברטון יש אוסף של מעל 1,000 בובות פרווה. לאמו של ברטון הייתה חנות מתנות בנושא חתולים. הוא ביים את הקליפים לסינגלים "Bones" ו- Here With Me"" של להקת הקילרס. הוא אוהב לכלול בסרטיו סצנות ארוחת ערב. כשנורת'ר ווינסלו מראה לאדוארד את השיר הלא גמור שלו ב"סיפורי דגים", כתב היד הוא בעצם של ברטון. הוא עזר לנשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה לערוך מסיבת ליל כל הקדושים בבית הלבן בשנת 2009. הוא עיצב את החדר כמו סצנת מסיבת התה מתוך "אליס בארץ הפלאות" והצליח לשכנע את כוכבי הסרט ג'וני דפ ומיה וסיקובסקה להגיע בלבוש הדמויות שלהם מהסרט - הכובען המטורף ואליס. לפני שמיילי סיירוס הפכה לכוכבת בזכות "האנה מונטנה", ברטון ליהק אותה לתפקיד הקולנועי הראשון שלה בגיל 8, כרות'י בסרט "סיפורי דגים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו