"צאי מזה", סרט הביכורים נטול הניואנסים של השחקנית זואי קרביץ כבמאית, שולח שתי בחורות צעירות ועניות לחופשה קצרה על אי חלומי יחד עם קבוצה של גברים לבנים עשירים. כמו שאתם יכולים בוודאי לנחש, דברים מסתוריים (וממש לא טובים) יתרחשו על האי הזה. כמו שאתם יכולים בוודאי לנחש, עד מהרה יתברר כי הגברים הלבנים העשירים הם אלה שאחראים לכך.
העובדה שהוא כל כך צפוי היא רק אחת הבעיות של מותחן האימה המסוגנן והכה עכשווי שיצרה קרביץ. הטון הזחוח שלו ואמירותיו הלעוסות – שעושות שימוש בכל ה-buzz words ההכרחיים - הן בעיות נוספות. שלא לדבר על האופן האגבי, המקומם וחסר הרגישות שבו הסרט מתייחס לאירועים המזעזעים שמסתתרים בליבתו הרקובה.
בכל מקרה, הסיפור הוא כזה: מלצרית תפרנית ואמביציוזית בשם פרידה (נעמי אקי), שעושה קייטרינג באירועים נוצצים, מארגנת לעצמה מפגש "מקרי" עם סלייטר קינג (צ'אנינג טייטום, ארוסה של קרביץ), מיליארדר הייטק שקונסל בעקבות התנהגות פסולה. כחלק מתהליך ההתנצלות והשיקום הפומבי שלו, קינג רכש לעצמו אי מבודד, ושם הוא (לכאורה) עוסק בהתבוננות פנימית ובשיפור עצמי. מפעם לפעם קינג גם מזמין את חבריו הקרובים לבלות עימו על האי, וכך קורה שהוא מחליט לשאול את פרידה ואת חברתה המלצרית, ג'ס (אליה שוקאט, "משפחה בהפרעה"), אם בא להן להצטרף. ברור שבא להן.
אז פרידה וג'ס מגיעות לאי, שכמובן נראה כמו פיסה של גן עדן, ומתוודעות לחבורה החנפנית שמקרקרת סביב קינג - אלה מגולמים בידי שחקנים חביבים כמו כריסטיאן סלייטר, ג'ינה דיוויס, קייל מקלכלן, היילי ג'ואל אוסמונט ("החוש השישי") ואדריה ארחונה ("היט מן").
אלא שבין מסיבות הבריכה וארוחות השחיתות (שכמובן מתודלקות בהרבה אלכוהול וסמים), על האי מתחילים להתרחש דברים משונים ולא מוסברים. האם יכול להיות שהמיליארדר החביב, המקסים ומלא החרטה שלנו בעצם אינו כה חביב, מקסים ומלא חרטה כפי שחשבנו בתחילה? כאילו, duh.
מעבר לרצון להיות אופנתית, לא ברור מדוע זואי קרביץ – בתם של כוכב הרוק לני קרביץ והשחקנית ליסה בונה – חשה צורך ללהק את עצמה כדוברת עבור המעמדות החלשים והעשוקים בחברה. אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, הניסיון שלה להצטרף לטרנד סרטי "אכול את העשירים" (וסרטי "להשמיד את הפטריארכיה") מניב יצירה שטחית ולא משכנעת שתזכיר לכם מלא-מלא סרטים וסדרות מהשנים האחרונות (כמו "תברח!" של ג'ורדן פיל, "התפריט" של מרק מיילוד, "רצח כתוב היטב 2" של ראיין ג'ונסון, "צעירה מבטיחה" של אמרלד פנל, כמו גם "הלוטוס הלבן", כמובן), וזאת מבלי לחדש לכם אפילו חצי דבר.
למרות צוות השחקנים המרשים, אף אחת מהדמויות כאן אינה עבה יותר מנייר אפייה, ולמרות החלוקה הברורה בין "טובים" ל"רעים", לא היה אכפת לי לרגע מי יחיה ומי ימות. למען האמת, קצת קיוויתי שכולם ימותו.
הכוונות של קרביץ אולי היו טובות, אבל "צאי מזה" לא עושה יותר מאשר לומר את המובן מאליו. וגם את זה הוא עושה בדרך הכי מעצבנת ולא מתוחכמת שאפשר.
"צאי מזה", ארה"ב 2024
