שלושה עשורים חלפו מאז שטום הנקס הפיח חיים בדמות הכובשת של פורסט גאמפ, בסרט שהפך לאחת הקלאסיקות האהובות של הקולנוע. בסיפור על איש עם יכולות מוגבלות מחד וגאונות ותמימות מופלאות מאידך שהשפיע על עולם שלם, מצאנו את עצמנו לומדים מחדש על כוחה של התמימות, על המשמעות של מסירות ועל איך החיים הם כמו קופסת שוקולדים – אף פעם לא יודעים מה הולכים לקבל. עכשיו, כשהסרט חוגג 30 שנה, הנה כמה עובדות על הקלאסיקה שהפכה לקאלט ומזכירה לנו את חשיבותם של חלומות, אהבה ואמונה בעצמנו.
1. "פורסט גאמפ" יצא לאקרנים בארצות הברית ב-6 ביולי 1994 ומבוסס על ספר בעל שם זהה שנכתב על ידי הסופר וינסטון גרום ופורסם בשנת 1986. הוא זכה בשישה פרסי אוסקר בטקס פרסי האקדמיה ה-67 שהתקיים ב-1995, ביניהם הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי (טום הנקס) והבמאי הטוב ביותר (רוברט זמקיס), גרף 678,100,000 מיליון דולר בקופות והיה לסרט השני הכי רווחי באותה שנה אחרי "מלך האריות". בנוסף, הוא נחשב לסרט הרווחי ביותר בהיסטוריה של חברת פרמאונט עד שהודח על ידי הסרט "טיטאניק" בשנת 1997.
2. בספר ובסרט כאחד מוזכרת העובדה כי מקור שמו של פורסט גאמפ הוא ניית'ן בדפורד פורסט - לוטננט גנרל בקונפדרציה הדרומית במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית והמנהיג הראשון של הקו קלוקס קלאן (שמם הכולל של מספר ארגוני טרור גזעניים בארצות הברית אשר דוגלים בעליונות לבנה, גזענות ושנאה למיעוטים).
3. בין הספר לסרט ישנם לא מעט הבדלים; שתיים מסצנות הריצה המפורסמות בסרט לדוגמה, זו של פורסט כילד כשג'ני צועקת לו "Run Forrest, Run" והריצה לרוחבה של אמריקה במשך שלוש שנים - לא קיימות בספר. בסרט פורסט הוא שחקן פוטבול, טניס שולחן ואצן שגם הופך למיליונר. בספר הוא אסטרונאוט, מתאבק מקצועי ושחקן שחמט מחונן. בנוסף, בעוד בסרט דמותו גרומה למדי, בספר הוא בעל מבנה גוף שונה לחלוטין. הוא מתנשא לגובה של 1.98 ס"מ ושוקל כ-110 ק"ג. בספר פורסט הוא סוואנט (תסמונת המתארת תופעה של אדם הלוקה באוטיזם, בעל יכולות מנטליות יוצאות מגדר הרגיל) ומצטיין במתמטיקה ופיזיקה. בספר באבא הוא לבן בעוד בסרט הוא ממוצא אפרו אמריקאי.
4. קשה לתאר שחקן אחר בנעליו (תרתי משמע) של טום הנקס בתפקיד פורסט גאמפ, אך הנקס לא היה הבחירה הראשונה. בין השמות שנלקחו בחשבון לתפקיד הראשי היו ג'ון טרבולטה (שהעדיף לשחק בסרט אחר, "ספרות זולה"), שון פן, ביל מארי, ביל פקסטון, הארי אנדרסון, צ'אבי צ'ייס ומת'יו ברודריק.
5. גם השחקנית זוכת גלובוס הזהב והמועמדת לאמי רובין רייט שגילמה את ג'ני, מושא אהבתו הנצחית של פורסט, לא הייתה הבחירה הראשונה לתפקיד הנשי הראשי. בין השמות שנשקלו היו ניקול קידמן, ג'ודי פוסטר ודמי מור.
6. סאלי פילד, שגילמה את אמו של פורסט בסרט, מבוגרת מהנקס בעשור בלבד. טרם שיתוף הפעולה ביניהם בסרט, גילמו נאהבים בקומדיה "פאנץ' ליין" בשנת 1988.
7. הציטוט הכי מפורסם אולי מהסרט שהפך לאייקוני, "Mama always said life was like a box of chocolates. You never know what you’re gonna get", אינו נאמן למקור הספרותי. בספר הציטוט הוא: "Being an idiot is no box of chocolates".
8. במהלך שנחשב כלא מקובל לתקופה, הנקס בחר לוותר על הסכם שכר קלאסי ובחוזה ההעסקה שלו הוכנס סעיף שקבע כי הנקס יזכה באחוז מסוים מהכנסות הסרט. הסרט הפך לשובר קופתי מטורף, ולפי הדיווחים, הנקס העשיר את חשבון הבנק שלו בכ-65 מיליון דולר. בנוסף, הנקס וזמקיס מימנו מכיסם לפחות שתיים מהסצנות המפורסמות בסרט, ביניהן סצנת הריצה לרוחבה של ארצות הברית כיוון שהצילומים היו יקרים והאולפנים סירבו לממן אותם.
9. דמות אייקונית נוספת מהסרט הייתה זו של חברו הטוב של פורסט מהצבא, בנג'מין ביופורד "באבא" בלו, שנהרג בעת שירותו והיה זה שהציע לפורסט להיכנס איתו לאחר תום השירות לעסקי החסילונים. פורסט כזכור מימש את ההבטחה לחברו הטוב והפך את החלום לעסק מצליח שהניב לו מיליונים. אך זה לא נגמר כאן. בשנת 1994 הוקמה בהשראת הסרט חברת "באבא גאמפ שרימפ", שמונה כיום עשרות סניפים של מסעדות בהשראת הסרט בשלל מדינות ברחבי העולם, ביניהן ארה"ב, מקסיקו, יפן, סין, בריטניה וקנדה. במסעדות קיימות מנות על שם כמה מהדמויות מהסרט וכן תפאורה מהסרט כולל ספסל עם מזוודה, מטקות ובגדי ריצה, כשהסועדים במקום יכולים גם לקחת חלק בחידון טריוויה על הסרט.
10. בסרט יש הופעות אורח קצרצרות (cameos) של בתו של הנקס, אליזבת' (בתפקיד הילדה באוטובוס שמסרבת לתת לפורסט לשבת לצידה), אחיו של הנקס, ג'ים (שמגלם את דמותו של פורסט בכמה סצנות ריצה), ובנו של זמקיס, אלכסנדר (שמגלם את הילד שמסרב אף הוא לאפשר לפורסט לשבת לידו באוטובוס).
בימים אלה נרשם איחוד קולנועי בין הנקס, רייט וזמקיס בסרט "כאן". במרכז הסרט, שמבוסס על רומן גרפי באותו שם מאת ריצ'רד מקגווייר, סיפורו של בית אחד ודייריו השונים במהלך תקופה של 100 שנה. הנקס מגלם בסרט את ריצ'רד, ורייט את מרגרט, בת זוגו ובהמשך אשתו. באמצעות שימוש בטכנולוגיית צילום חדשנית וטכניקות איפור שונות, השניים מגלמים את בני הזוג מגיל העשרה ועד לשנות ה-80 לחייהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו