האוסקר מחכה לה: אמה סטון מרהיבה בתפקיד החדש

"מסכנים שכאלה", סרטו החדש של הבמאי היווני יורגוס לנתימוס שמועמד ללא פחות מ־11 אוסקרים, הוא אחד הסרטים הכי מהוללים והכי מטורללים של עונת הפרסים הנוכחית.

בהתבסס על רומן של הסופר הסקוטי אליסדייר גריי, שראה אור ב־1992, סרטו המסוגנן של לנתימוס מפליא לשלב בין "פרנקנשטיין", "ברבי" ו"פיגמליון", ומגולל משל ויקטוריאני סוריאליסטי, פמיניסטי ומאוד מצחיק.

במרכז העלילה ניצבת בלה בקסטר, אישה צעירה והרה שמתאבדת בקפיצה מגשר ממש בפתיחת הסרט, ושמוקמת לתחייה מייד לאחר מכן בידי מדען מטורף. הטוויסט? כדי להחיות אותה נאלץ המדען להשתיל בראשה של בלה את המוח של התינוק שבבטנה.

את בלה מגלמת אמה סטון ("לה לה לנד", "קרואלה"), שהשתתפה גם בסרטו הקודם של לנתימוס, "המועדפת". הופעתה הפנומנלית כאן, שמלווה את בלה מינקות לבגרות (ומצריכה מעבר בין מצבי תודעה שונים), סוחטת מחמאות קיצוניות גם מצופים שפחות מתחברים למוזרויות ולמסרים של הסרט עצמו, ומסמנת אותה כפייבוריטית לזכייה באוסקר בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר. 

"זו היתה מתנה גדולה מאוד לגלם את בלה", מספרת השחקנית בת ה־35 במסיבת עיתונאים מקוונת שמתקיימת לרגל יציאת הסרט. "היא הדמות האהובה עלי בכל הזמנים. לא התלבטתי לרגע אם להסכים לגלם אותה והרגשתי מאוד בת מזל כשהתפקיד הוצע לי".

מה קסם לך כל כך בפרויקט?

"אני חושבת שהדמות הזאת אינה דומה לשום דבר שראינו בעבר. היא מאופיינת בשמחה טהורה ובסקרנות, ואין לה קמצוץ של בושה או טראומה. קשה למצוא אדם בוגר ללא תגובות פבלוביות לדברים מסוימים וללא תחושות שיפוטיות לגבי עצמו או לגבי סביבתו. אבל לבלה אין - היא חיה במקום של גילוי תמידי".

איך מתכוננים לתפקיד מורכב ומאתגר כל כך?

"זה היה תהליך מדהים. קודם כל, ברור שהיינו צריכים להבין כיצד היא מתפתחת לאורך הסרט בנוגע לפיזיקליות שלה ולשימוש שלה בשפה. אבל העבודה עם השחקנים המדהימים מסביבי - ווילם דפו, מרק רואפלו וראמי יוסף, בין השאר - מאוד עזרה לי להרגיש חופשייה ומשוחררת בתוך שלבי ההתפתחות השונים. העבודה היתה אינטואיטיבית כשניסינו לדמיין כיצד מישהי כמו בלה תגיב לדברים שמתרחשים סביבה, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה פרקטית".

"דמות על־זמנית"

למרות המסרים הפמיניסטיים המובהקים והעכשוויים מאוד של הסרט, שמזכירים מאוד את אלה של שובר הקופות "ברבי", סטון מעדיפה שלא לקטלג את "מסכנים שכאלה", ומקפידה להדגיש שהמסע של בלה גדול יותר מהרגע התרבותי הנוכחי.

"אני חושבת שהסרט מציג את החוויות שבלה צוברת בכל תחומי החיים. במהלך הדרך אנחנו עוקבים אחריה בערים שונות, בסביבות שונות ובמצבים שונים. אז אני לא חושבת שהמסע שלה מוגבל בהכרח למערכות היחסים שלה עם גברים.

"בתוך כך, כל אחת מהדמויות הגבריות שבלה פוגשת מרתקת בדרכה. גם באופנים השונים שבהם הגברים חווים את בלה, וגם בדרכים שבהן בלה חווה אותם. אבל יש גם נשים שמשחקות תפקיד חשוב באבולוציה של בלה, ויש גם מפגשים עם חיות, ואוכל וריקודים. כמו כן, חשוב לזכור שהספר יצא ב־1992, כך שאני חושבת שאפשר לומר שבלה היא דמות על־זמנית".

זה הסרט השני שלך עם יורגוס לנתימוס וכבר הספקת לצלם איתו סרט נוסף. את יכולה לספר קצת על שיתוף הפעולה היצירתי שלכם?

"אני חושבת שאנחנו פשוט מאוד אוהבים ומבינים זה את זה. יש לנו כבוד והערכה אחד לשני, ואני סומכת עליו באופן מלא כבמאי וכמשתף פעולה אמנותי. זה כל כך נדיר עבור שחקן להרגיש שהוא יכול פשוט להתמסר באופן מוחלט ועדיין להרגיש מוגן".