בין אם תאהבו או לא, סרט כזה עוד לא ראיתם

השימוש בשפה העברית מרהיב, הבימוי דינמי וסוחף והשחקנים עושים עבודה נהדרת • "העיר הזאת", יצירת הביכורים הקולנועית של עמית אולמן, הוא סרט ישראלי מקורי, שאפתני ומצחיק

העיר הזאת - טריילר

לא משנה מה תחשבו על "העיר הזאת" - יצירת הביכורים הקולנועית של עמית אולמן, שמבוססת על הצגת הפולחן המצליחה פרי עטו שרצה על הבמות במשך יותר מעשור - על דבר אחד אין ויכוח: סרט ישראלי כזה עוד לא ראיתם.

בגדול, מדובר בפילם נואר בלשי דובר עברית. אבל הטוויסט (או הגימיק, אם תרצו) הוא שהסרט כולו, מתחילתו ועד סופו, מוגש בשירה מדוברת ומחורזת, מה שהופך אותו ל"אופרת ראפ" (כך לדברי יוצריו, להקת ויקטור ג'קסון, לפחות). התוצאה מקורית, שאפתנית, מבריקה לפרקים, והכי חשוב - מפתיעה, מצחיקה ומאוד מבדרת.

ג'ימבו ג'יי ועמית אולמן, מתוך הסרט, צילום: מישה פלטינסקי

אולמן עצמו מככב בתפקיד הראשי בתור ג'ו, בלש פרטי לא מוצלח (או נחמד) במיוחד, שנשכר בידי אישה מסתורית מהעבר (מוריה אקונס) כדי למצוא את אחותה שנעלמה. יחד עם שותפו החביב והנאמן ג'ק (עומר "ג'ימבו ג'יי" הברון המצוין), ג'ו יוצא לחקור. אלא שעד מהרה העניינים מסתבכים ומידרדרים לרצח, ומתברר שמאחורי התעלומה ניצב הפושע הגדול ביותר בעיר, טיפוס מאיים בשם מנשה. איך ג'ו ייצא מזה?

למרות התקציב הצנוע (הפרויקט מומן בחלקו בעזרת קמפיין הדסטארט), אולמן ושותפיו המוכשרים לפשע (שכוללים את הצלם מישה פלטינסקי ואת העורך איל סיבי) מצליחים להעמיד כאן סרט מהודק, מסוגנן ומעוצב בקפידה, שמוציא את המרב מהתנאים המוגבלים שעמדו לרשותם.
התלבושות והסטים עושים את עבודתם בצורה מיטבית ותורמים את חלקם ליצירת האווירה האפלולית, ואף שהבימוי מקפיד להיות ישיר וחסר חוכמות מיותרות, הוא מספיק דינמי ובטוח בעצמו כדי לסחוף את הצופים אל תוך העולם המלאכותי (והמחורז) שנבנה על המסך.

התסריט עצמו - שעליו חתומים אולמן, הברון והמפיק המוזיקלי עומר "איציק פצצתי" מור - גדוש בדיחות, התחכמויות, משחקי מילים, וכן, גם עלילה בלשית מהזן הקלאסי, וניכר שהחבר'ה מכירים היטב את הז'אנר שבתוכו הם פועלים. שחקני המשנה, מצידם, עושים כולם עבודה נהדרת ומתבלים את הסרט בשלל פרצופים וקולות (במובן הזה עידן אלתרמן, אלון נוימן וירמי "ג'רמאיה" אומני מצטיינים במיוחד).

ואיך השירים, אתם שואלים? אחלה. כלומר, היו כאלה שאהבתי יותר, וכאלה שאהבתי פחות. אך את כולם חיבבתי במידה כזאת או אחרת, כולם עושים שימוש אוהב ויצירתי בשפה העברית, כולם משתלבים בצורה טבעית וקולחת בזרימה של הסרט, ושורות רבות מתוכם המשיכו להזדמזם לי בראש בימים שלאחר הצפייה (ובמיוחד השורה "דאם, איך שהמדע התקדם!")

כל הכבוד לאולמן, לברון ולמור על החזון הייחודי והאמיץ. אם יש צדק בעולם, "העיר הזאת" יהיה הלהיט של הקיץ.

ציון: 8

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר