אוהבים את ניקולס קייג'? צפו בקומדיית האימה המגעילה הזו

ניקולס קייג' מספק את הסחורה באופן מלא בתור הרוזן דרקולה ב"רנפילד", קומדיית אימה מגעילה ויעילה שעליה חתומים הבמאי כריס מקיי ("סרט לגו באטמן") והתסריטאים רוברט קירקמן ("המתים המהלכים") וריאן רידלי ("ריק ומורטי"). הוא צורח כמו מטורף, עושה פרצופים של פסיכופט, מתעופף באוויר כמו גיבור-על שלקח יותר מדי סמים ורוצח עשרות אנשים בדרכים דוחות וגרפיות במיוחד.

אבל כפי שניתן להבין משם הסרט, קייג' הוא בסך הכל שחקן משנה כאן, וזמן המסך שלו מוגבל. גיבור הסיפור שמוגש לצופים הוא דווקא עוזרו הנאמן של הערפד המפורסם בהיסטוריה, עורך הדין המקולל רנפילד (ניקולס הולט), שדואג לצרכיו המדממים של מעסיקו ומספק לו קורבנות טריים שאותם הוא מנשנש בהנאה מופגנת.

אלא שלרנפילד נמאס. העבודה סוחטת אותו וגורמת לו לשנוא את עצמו. הוא מתחיל לחשוד שהוא נמצא במערכת יחסים מתעללת עם הבוס שלו, וחבריו לקבוצת התמיכה שאותה הוא פוקד (שאינם יודעים במה הוא עוסק) מאששים את תחושותיו.

אז כבר בתחילת הסרט רנפילד מקבל החלטה לנטוש את דרקולה ולצאת לדרך עצמאית וחיובית יותר. הוא עובר לדירה משל עצמו ומקשט אותה בצבעים בהירים ועליזים. הוא גם מוצא את עצמו חובר לשוטרת חרוצה וישרה בשם רבקה (אקוופינה המשעשעת כתמיד) ומסייע לה במלחמתה מול חבורת גנגסטרים. כמובן שדרקולה לא שמח במיוחד כשהוא שומע על כך.

מצד אחד, אין ב"רנפילד" שום דבר גאוני ו/או חדשני במיוחד וסביר להניח שהוא יתנדף מזיכרונכם ברגע שהוא יסתיים. אבל מצד שני, את מה שהוא עושה הוא בהחלט עושה כמו שצריך. החיבור בין הולט לאקוופינה מוצלח למדי ומייצר כמה צחקוקים, התסריט לא מבזבז זמן על שטויות, סצינות האקשן עשויות כהלכה, ויש כאן כמה רגעים יצירתיים שלא יתקשו לספק את חובבי הדם והגועל נפש.

אם תוסיפו לאלה את הנשק הסודי קייג', שמגיח מפעם לפעם כמו כדור שנורה מתותח כדי להעלות את מפלס הקאמפ והכיף, כבר תקבלו מוצר מהודק ואנרגטי שאינו לוקח את עצמו ברצינות לרגע ושיודע בדיוק מה מצופה ממנו. אז מה אם הוא לא באמת נחוץ.

ציון: 6