שום דבר לא יכול לעצור את המומנטום המפלצתי של כריס המסוורת'. אפילו לא הקורונה. בראשית 2020, בשעה שהעולם כולו לחץ על כפתור ה-pause ועולם הקולנוע נכנס להקפאה עמוקה, הכוכב האוסטרלי הבנוי לתלפיות, שיחגוג 39 בחודש הבא, מצא את עצמו עסוק יותר משהיה אי פעם.
הוא צילם את "ת'ור: אהבה ורעם", החלק הרביעי בסדרת גיבורי העל הסופר-מצליחה של אולפני מארוול (שבמהלכו הוא חושף את ישבנו המרהיב). הוא כיכב ב"טיילר רייק 2", סרט ההמשך ללהיט האקשן הברוטלי שהאחים רוסו הפיקו עבור נטפליקס ב-2020. הוא השתתף במותחן הפסיכולוגי הביזארי "ראש העכביש", של ג'וזף קוסינסקי ("אהבה בשחקים: מאווריק"), שמבלה בשבועות האחרונים בצמרת טבלת הסרטים הנצפים בנטפליקס. בין לבין המסוורת' גם משמש כפרזנטור של במותג הבישום בוס, והוא אפילו מצא זמן להופיע בתפקיד אורח קטן לצד אשתו, השחקנית הספרדייה אלזה פטקי (שמוכרת מסדרת סרטי "מהיר ועצבני"), במותחן הפעולה "משימת יירוט", בזמן ששלושת ילדיהם - ילדה ושני בנים תאומים - בילו על הסט.
יש כזו היסטוריה עשירה מאחורי הדבר הזה. כזו נוסטלגיה. זו ברכה אדירה עבורי, להיות ת'ור. להיות חלק מהיקום הזה. אני לא יכול לחכות שהסרט ייצא. אני לגמרי בעניין שזה יקרה כבר"
"כן, הייתי מאוד עסוק", הוא צוחק. "אני כל הזמן אומר שאני אקח הפסקה ואצא לחופשה, אבל הזדמנויות נהדרות ממשיכות לצוץ, ואני לא יכול לסרב. קשה מאוד להגיד לא לדברים האלה. במיוחד כשהם מצטלמים באוסטרליה ולא דורשים ממני להיות רחוק מהמשפחה לאורך זמן. בשלב מסוים ייגמר לי האוויר ותיגמר לי האנרגיה כנראה. אבל כרגע אני נהנה מכל שנייה".
גם עכשיו, כשהוא מדבר איתי, המסוורת' נמצא עמוק בתוך העבודה הקולנועית. אני תופס אותו בזמן הפסקת צילומים על הסט של "פיוריוסה" ("Furiosa"), התוספת החדשה והמאוד מצופה של הבמאי האוסטרלי המיתולוגי ג'ורג' מילר לסדרת "מקס הזועם". אניה טיילור-ג'וי ("גמביט המלכה") מככבת והמסוורת' יגלם את הנבל.
"התחלנו לצלם לפני כמה שבועות", הוא מספר. "בינתיים, זה כמו חלום שמתגשם. ג'ורג' מילר נחשב לאל באוסטרליה, וברור שכל שחקן אוסטרלי צעיר רואה את 'מקס הזועם'. זה כמו קטע דתי. הוא שוב ושוב מציב את הרף עבור הקולנוע האוסטרלי. הוא כל כך מגוון. הוא יכול לעשות סרט כמו 'בייב' ואז לעשות את 'כביש הזעם'. הוא יכול לעשות הכל. יש לו את כל היתרונות ואת כל הכישורים והוא משתף פעולה נהדר. הוא מספר סיפורים אמיתי".
מהסט של "פיוריוסה" אתה ממשיך היישר לסיבוב יח"צ בינלאומי לקידום "ת'ור: אהבה ורעם". זו הפעם הראשונה שאתה יוצא לסיבוב עולמי שכזה מאז לפני הקורונה. התגעגעת לזה? היה חסר לך הקשר עם המעריצים? או שדווקא נהנית מקצת שקט?
"האמת היא שמאוד התגעגעתי לקהל. 'טיילר רייק' יצא בנטפליקס ממש בתחילת הקורונה, אז עשיתי את רוב הראיונות לעיתונות מהסלון שלי בזום, וזה היה נחמד. אבל אחרי כמה שנים באוסטרליה, אני מאוד מאוד נלהב ומצפה לצאת שוב לעולם. אני מת על זה. במיוחד כשמדובר בסרטים של מארוול. כיף לפגוש את האנשים שעוקבים אחרי היקום הקולנועי הזה בעשר-שתיים עשרה שנים האחרונות. שראו את כל הסרטים. שקראו את כל חוברות הקומיקס, שלושים-ארבעים שנה אחורה. יש כזו היסטוריה עשירה מאחורי הדבר הזה. כזו נוסטלגיה. זו ברכה אדירה עבורי, להיות ת'ור. להיות חלק מהיקום הזה. אני לא יכול לחכות שהסרט ייצא. אני לגמרי בעניין שזה יקרה כבר".
"פתאום הרגשתי תקוע"
המסוורת' עשה דרך ארוכה מאז החל לגלם את דמותו של ת'ור ב-2011. בשנים הראשונות של מארוול, האל הבלונדיני דובר השייקספירית דווקא הסתמן כאחת החוליות החלשות בנבחרת גיבורי העל של "הנוקמים" (שכללה גם את איירון מן, קפטן אמריקה, הענק הירוק, האלמנה השחורה והוקאיי). הסרט הראשון בכיכובו, שאותו ביים קנת בראנה, הראה פוטנציאל אבל התקשה להתרומם ולהלהיב ברמות של "איירון מן" ו"קפטן אמריקה", ואילו הסרט השני, "ת'ור: העולם האפל" (2013), שאותו ביים אלן טיילור, כבר נחשב לאחד הסרטים החלשים ביותר ביקום הקולנועי של מארוול. ת'ור נתפס בידי המעריצים כאפרורי, משעמם ומיושן. כדמות שאי אפשר להזדהות איתה.
אבל אז קרה משהו מעניין. המסוורת' פתאום מצא את הגרוב שלו. הוא השתחרר, השיל את המשקולות הבלתי נראות שהכבידו עליו (ועל הדמות), ות'ור נולד לפתע מחדש כגיבור על מאוד מצחיק, מאוד אינטנסיבי ומאוד לא צפוי. הפרק השלישי בסדרה, "ת'ור: ראגנארוק" (2017), בבימויו של טאיקה וואיטיטי ("ג'וג'ו ראביט"), היה זה שבישר על השינוי המשמח והמענג, והשוונג המשיך היישר אל תוך "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (2018) ו"הנוקמים: סוף המשחק" (2019), שהפליאו להציג את ת'ור בפאזה דיכאונית ומוזנחת, ושסייעו לבסס את מעמדו של המסוורת' כ"כריס הטוב ביותר" - שעשוע אינטרנטי ארוך שנים שעוסק בדירוגם האיכותי של השחקנים כריס פיין, כריס פראט, כריס אוונס וכריס המסוורת'.
ב"ת'ור: אהבה ורעם", שיוצא לבתי הקולנוע בסוף השבוע, המסוורת' חובר בשנית לוואיטיטי (שכתב, ביים ומככב בתפקיד משנה) כדי להגיש הרפתקת חלל רומנטית, צבעונית וגדושת כוכבים. התוצאה אולי אינה מתעלה לגבהים של "ראגנארוק", אבל בהחלט יש בה כמה וכמה רגעים משעשעים והמסוורת' מעולם לא נראה טוב יותר או בטוח יותר בתפקיד.
מלבד חברי "שומרי הגלקסיה", שקופצים להתארח, בסרט משתתפים גם כריסטיאן בייל, טסה תומפסון, נטלי פורטמן, שחוזרת ליקום של מארוול לראשונה מאז 2013, וראסל קרואו, שגונב את ההצגה כולה בתור האל היווני השמנמן זאוס.
"חלק גדול מהשינויים שחלו בדמות של ת'ור קשורים אלי אישית", מסביר המסוורת'. "הרגשתי שהגבלתי את עצמי ביחס לדמות הזאת. בניתי את הדמות בצורה מסוימת, בספייס מסוים שאותו הגדרתי על-פי פרמטרים מסוימים. ופתאום הרגשתי תקוע. הרגשתי שאני צריך לחקור אזורים חדשים אצל הבחור הזה. היה לי חשש שאם אני אהיה משועמם, גם הקהל יתחיל להשתעמם.
"ואז פגשתי את טאיקה, והיה לנו קליק מיידי. גילינו שיש לנו את אותו חזון ואת אותה התשוקה של פשוט לפרק את הכל ולהתחיל מההתחלה. להמציא את זה מחדש. זה היה שיעור נהדר עבורי ועבור הקריירה שלי, וזה משהו שתקף גם לכל שאר הסרטים שהתחלתי לעבוד עליהם אחר כך. גם כשהולך לך ואתה מרגיש שפיצחת משהו, צריך להמשיך להסתכל על הדברים מחוץ לקופסה. אסור לגשת לדברים מאותה הזווית ומאותו המקום. ברגע שאני מרגיש שאני מבין משהו ושאני שולט במשהו – אני לוקח את זה וזורק. צריך הרבה צניעות ופתיחות כדי להמשיך לגדול ולצמוח וללמוד. ההבנה שאני לא יודע כלום הפכה להיות המקום הכי בטוח עבורי. זו נקודת המוצא שלי. משם אני מגיע עכשיו. כשאני ניגש לעשות תפקיד אני עושה את כל התחקיר הדרוש ואני עושה את כל ההכנות האפשריות. אבל אז עדיין צריך להיות צנוע ופתוח להזדמנויות ולחוויות שנקרות בדרך. לדברים שאתה יכול לשלב אל תוך העבודה שלך, אל תוך הדמות, אל תוך הסרט".
מה שאתה מתאר נשמע מפחיד מאוד. זה בעצם לבחור להיות במצב תמידי של חוסר ביטחון.
"נכון מאוד, זה בהחלט מפחיד. אני זוכר שמרק ראפלו דיבר איתי על זה פעם. הוא אמר 'אם זה לא מפחיד אותי, אני מתחיל להיות מודאג'. כי ככה זה צריך להיות. בכל פעם שאתה עושה תפקיד, זה כמו להתחיל לטפס על הר. אתה צריך מטרה. אתה צריך שיהיה משהו שאתה מנסה להשיג. משהו שאתה שואף אליו. שאתה עובד לקראתו. אם אין לי את זה אני מרגיש שאני פשוט עומד במקום וחוזר על עצמי. כדי לגרום לקהל להיות על קצה הכיסא - כדי לתת לקהל תחושה בלתי צפויה - השחקן חייב להיות בספייס שבו גם הוא לוקח סיכונים. הדמויות שאני הכי אוהב – ולא משנה אם הם ספורטאים, אתלטים או מוזיקאים – הם אלה שנותנים לך תחושה של סכנה. תחושה שמשהו לא צפוי עשוי לקרות. אתה לא יודע מה הם יעשו עכשיו. ואני חושב שזה רק יכול לקרות כשאתה נמצא במקום הזה.
כדי לגרום לקהל להיות על קצה הכיסא - כדי לתת לקהל תחושה בלתי צפויה - השחקן חייב להיות בספייס שבו גם הוא לוקח סיכונים. הדמויות שאני הכי אוהב – ולא משנה אם הם ספורטאים, אתלטים או מוזיקאים – הם אלה שנותנים לך תחושה של סכנה
"זה לא אומר שאתה לא מגיע מוכן לסט. להיפך. זה גורם לך לעבוד אפילו עוד יותר קשה ולהתכונן אפילו עוד יותר קשה. אתה מאמן את האינסטינקטים שלך עד לנקודה שבה אתה מרגיש בטוח שאתה יכול פשוט לשחרר. אתה סומך על עצמך. זה הופך להיות משהו גופני. זה בא מהבטן. מהאינסטינקטים. זה כבר לא בא מהראש בנקודה הזאת. לשם אני שואף. אני רוצה פשוט להגיב למה שקורה מולי".
"הייתי צריך להגיד לא"
אי אפשר להאשים את המסוורת' בכך שהוא לא מיישם את הרעיונות הפילוסופיים שעליהם הוא מדבר. לא הרבה אחרי שהיגר להוליווד ממלבורן והחל להתפרסם בזכות תפקידים בסרטים כמו "סטאר טרק", "בקתת הפחד", "שלגייה והצייד" ו"ת'ור", כמובן – הוא החל לתור אחר אתגרים שיוציאו אותו מאזור הנוחות שלו ושיהפכו אותו לשחקן טוב יותר. הוא גילם את נהג המירוצים ג'יימס האנט, בדרמה המסעירה "Rush", של הבמאי רון האוורד, גילם האקר עבריין ב"בלאקהאט", של הבמאי מייקל מאן, ניסה את כוחו בקומדיה כחלק מהאנסמבל של "מכסחות השדים", ונכנס לעורו של מנהיג כת כריזמטי ופסיכוטי ב"זמנים קשוחים באל רויאל".
ב-2015, ביצע המסוורת' מהלך לא שגרתי נוסף כאשר החליט לעזוב את החיים הלחוצים והמלחיצים בלוס אנג'לס ולהשתקע עם משפחתו באחוזה על חופי אוסטרליה, הולם גולש גלים נלהב ואובססיבי כמוהו.
כמובן שיחד עם ההצלחה הגדולה והפופולריות הגואה החלו גם לזרום ההזדמנויות העסקיות וההצעות לקמפיינים. שוויה של אפליקציית הכושר Centr, שאותה יצר המסוורת' ב-2019 (ושאותה הוא מקדם במרץ לשמונים וחמש מיליון העוקבים שלו באינסטגרם), נאמדת כיום בכ-200 מיליון דולר. בשנים האחרונות המסוורת' גם משתתף בפרסומות שמקדמות את הבגדים ואת הבשמים של הוגו בוס לגבר.
"הצילומים של הפרסומות לא שונים בהרבה מהצילומים של סרט", הוא אומר. "אתה משחק דמות. אבל האווירה אחרת. הכל הרבה יותר מכווץ וקומפקטי וקצר ומהיר. זה הולך נהדר בינתיים. היו לי הרבה הצעות לשיתופי פעולה מסחריים לאורך השנים, אבל ההצעה של בוס סקרנה אותי ודיברה אלי. מאוד שמחתי שסומכים עלי ושרוצים שאהיה חלק ממותג כל כך אייקוני".
בתוך כך, דווקא "גברים בשחור: אינטרנשיונל", הפרויקט המסחרי הגדול ביותר של המסוורת', מחוץ לעולם של ת'ור, נחל כישלון חרוץ כאשר יצא לאקרנים ב-2019 ולא נראה שהוא צפוי להניב סרטי המשך נוספים.
למשך תקופה ארוכה שלחו לי רק תסריטים לסרטי פעולה ולסרטי גיבורי על. הייתי צריך להגיד לא להרבה דברים. ואז פתאום התחילו להגיע הצעות שאפשרו לי לאתגר את עצמי בדרכים חדשות. וזה חלק מהכיף
"אני מאוד משתדל לגוון", אומר לי המסוורת' כשאני מחמיא לו על הדרך המרשימה שבה הוא מנווט את הקריירה שלו. "הרבה קשור בהזדמנויות שנקרות בדרכך. למשך תקופה ארוכה שלחו לי רק תסריטים לסרטי פעולה ולסרטי גיבורי על. הייתי צריך להגיד לא להרבה דברים. ואז פתאום התחילו להגיע הצעות שאפשרו לי לאתגר את עצמי בדרכים חדשות. וזה חלק מהכיף.
"לדוגמה, 'ראש העכביש', המותחן הפסיכולוגי שעשיתי, שיצא עכשיו בנטפליקס. אף פעם לא עשיתי סרט כזה. הכל נולד מתוך הרצון לצלם סרט במהלך הקורונה, עם כל ההגבלות ועם כל האתגרים. הרעיון היה לצלם את הכל על סט אחד עם קומץ שחקנים. קצת כמו הצגה. צילמנו את זה בחמישה שבועות! שזה מטורף! לוח הזמנים הכי דחוס שהיה לי בקרירה. במיוחד עבור משהו עם כזה עומק. אבל זה היה מדהים. אני מאוד גאה בסרט. הוא מאוד שונה וייחודי, והוא מאוד שונה ממה שאני עושה בדרך כלל.
"אני התחלתי לשחק כי זה תמיד היה נראה לי כמו הדבר הכי מהנה שאפשר לעשות. אבל ברגע שזה הופך למוכר מדי וברגע שזה מתחיל לחזור על עצמו, זה נהיה משעמם. אני מנסה להשאיר את זה פרש וייחודי ושונה. רק ככה זה מלהיב עבורי".
טוויטר ישי קיצ'לס: @whatevergever
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו