"עשיתי אפליה מתקנת, הספר נפתח עם אבא ואבא"

"בעיִר תֵּל אָבִיב, הָעיִר הַגּדְוֹלהָ,

ישֵׁ מָקוֹם מְיחָֻד, קָסוּם ונְפְִלאָ.

למַָּקוֹם קוֹראְִים פָּארקְ הַיּרַקְוֹן,

ישֵׁ בּוֹ כּלָ דּבָָר שֶׁעוֹלהֶ בַּדּמְִיוֹן.

"פֵּריִ הַפַּרפְַּר מַזמְִין אֶתְכםֶ לצָאֵת אִתּוֹ

לסְִיּוּר בְּשַׁבָּת בַּבּקֹרֶ

ולְפְִגּשֹׁ אֶת מִגוְןַ הַמִּשְׁפָּחוֹת הַמַּגּיִעוֹת

לפַָּארקְ לבְַלּוֹת ולְהֵָנוֹת".

 אלה השורות הפותחות את ספר הילדים "משפחות פארק הירקון" מאת חן שבתאי. בספר הצבעוני שאיירה יעל פושקין, מככבות שבע משפחות בהרכבים שונים, המגיעות לבילוי שבת בפארק הירקון. את ההיכרות עימן עורך לקוראים פרי, הפרפר הצהוב, כשבכל עמוד משפחה אחרת, מיוחדת על פי דרכה.

המשפחה הראשונה, המככבת גם על הכריכה, היא המשפחה של אבא יניב ואבא איתי ושני ילדיהם, אפיק ואדווה, ששטים בסירה בירקון. משפחה זו מבוססת על משפחתו של חן שבתאי גליקמן עצמו ושל בן זוגו פרי (כן, כשמו של הפרפר) וילדיהם נועה (9) ודניאל (3.5). "עשיתי אפליה מתקנת, והספר נפתח עם משפחה של אבא ואבא" צוחק שבתאי.

בין המשפחות האחרות בסיפור ישנה משפחה הטרוסקסואלית, משפחה של אם יחידנית, משפחה דתית ועוד שלל גרסאות של מה שניתן להגדיר "משפחה".

הספר, שיוצא כעת בהוצאה שנייה לכבוד חודש הספר והקריאה ולרגל חודש הגאווה, נוצר על ידי שבתאי (42), גנן ילדים ותיק, קצת לפני שהוא ובן זוגו הפכו לאבא ואבא. נועה, בתם הבכורה, נולדה בארה"ב מאם פונדקאית ושנים לאחר מכן, מאותה האם, גם אחיה דניאל.

כידוע, הפונדקאות בארה"ב נחשבת להליך יקר. שבתאי מגלה כי הולדתו מפונדקאית של כל אחד מילדיהם הסתכם ב-150 אלף דולר. "היו אופציות זולות יותר במזרח, אבל רצינו שהפונדקאית תהיה מהתרבות המערבית, שנבין את השפה ונוכל לתקשר. היה לנו חשוב לדעת שהיא פונדקאית מבחירה חופשית. ואמנדה היא לגמרי כזאת. היא עובדת כאחות בבית חולים, בעלה כבאי ולהם שתי בנות. זוג מידל קלאס. והפונדקאות עבורה היא שליחות".

ומתברר שלא הכל נגמר שם, אלא שהיא ממשיכה להיות דמות מרכזית בחייהם. "יש לנו קשר יומיומי כמעט. לפני שנתיים שלחנו לה ולמשפחתה חמישה כרטיסי טיסה והם הגיעו לביקור בישראל. נועה משקיעה עכשיו בלימודי אנגלית כי בקרוב ניסע לבקר את אמנדה או לחילופין הם יבואו אלינו. נועה יודעת שאמנדה עזרה לנו להביא אותה ושהיא גדלה ברחם שלה, אבל מבינה שהיא לא אמא שלה.

"לפני כשנתיים היא שאלה אותנו מי האבא ביולוגי, ומאחר שאנחנו לא מאמינים בסודות, סיפרנו לה למי היא קרובה גנטית. דניאל עדיין צעיר מדי. שני הילדים רשומים בתעודות הזהות של שנינו".

לפני 12 שנים, כבר בדייט הראשון שלהם, חן ופרי דיברו על ילדים. "חודש לאחר היכרותנו עברנו לגור יחד. הייתי בן 30 ופרי בן 34 ולמרות שהיינו בשלים להורות, חשבנו שזה יהיה נכון לבסס את הקשר הזוגי קודם לכן". . לאחרונה נדדה משפחת שבתאי-גליקמן מתל אביב להרצליה כדי להיות קרובים למשפחה המורחבת.

חן שבתאי יצא מהארון כשהיה נער בן 16. באחד הערבים יצא עם חבר למועדון גייז וכשיצא ממנו נדהם לגלות שבני השכבה שלו מבית הספר חוגגים במועדון סמוך - והשמועה הגיעה לאמו.

"ההורים לקחו אותי לשיחה. לא, השמים לא נפלו עליהם. אמנם זו לא הייתה משאת נפשם, אבל היה להם חשוב להגיד לי באותה שיחה שהם אוהבים אותי ומקבלים אותי כמו שאני".

"היו ילדים שהתרחקו ממני והשמיעו בדיחות מאחורי הגב", הוא מספר על ההומופוביה שחגה סביבו לאחר היציאה מהארון. "גם היה גרפיטי בבית הספר 'חן ההומו'. אבל לא התרגשתי. כולם כבר ידעו ובמיוחד ההורים שלי. לא חייבים לאהוב אותי, אבל מי שפוסל אותי בגלל הזהות המינית, ההפסד כולו שלו".

בצעירותו הוא חלם להיות שחקן, גם למד במגמת תיאטרון בתיכון, אך במסגרת השירות הצבאי, כשהתנדב לעבוד בבית הילדים בקיבוץ הצפוני, הכיוון השתנה. "כל כך נהניתי מהחוויה עם הילדים", הוא מספר. כשחזר מהטיול של אחרי הצבא, הלך ללמוד חינוך יצירתי בסמינר הקיבוצים ומאז סיום לימודיו הוא עבד כגנן שכיר בגני ילדים בתל אביב וברמת השרון.

שנת הקורונה והשהות הכפויה בבית הביאה אותו לחשב מסלול מחדש. "בימי הסגר, כשמותר היה לטפל במספר ילדים מצומצם, טיפלתי בבית במספר ילדים והיה לי טוב. החלטתי לצאת לדרך עצמאית, לקפוץ למים", הוא משתף.

וכך, בביתם המרווח בהרצליה, הפכה קומת המרתף בת ארבעה החדרים
ל"גן של חן", שכיום מתחנכים בו עשרה ילדים בגילאי שנה וחצי.

איך הורי הילדים מקבלים גנן גיי?

"לאורך השנים עבדתי בגנים בצפון תל אביב וברמת השרון, שהם מקומות סובלניים ומכילים יותר. אני מאמין שההורים שמחים שילדיהם פוגשים דמות גברית בגן שהיא גם רכה ומחנכת".

במהלך חודש הגאווה מוזמן שבתאי לבתי ספר (גם לכיתה של בתו נועה) לשוחח עם תלמידים על הספרים שכתב: "משפחות פארק הירקון" ו"נקודת חן", הכולל 12 שירים שכתב מנקודת מבטם של ילדים.

סקרנות הילדים דווקא לא מרתיעה אותו. "ילדים מהכיתות הגבוהות יותר (ד' ומעלה) מנסים להבין איך שני גברים מביאים ילדים לעולם. אני מספר על עצמי ומשפחתי ומדגיש את היותי הומו. חשוב לי שהמילה הזאת 'הומו' תהיה נוכחת, להבהיר שזו לא קללה.