צרויה שלו, בת 65, היא ילידת קבוצת כנרת, אך גדלה במתחם מכללת בית ברל, לשם עברה משפחתה בעקבות עבודתו של אביה, המסאי, מבקר הספרות והמרצה למקרא מרדכי שלו. היא בת למשפחה ספרותית מסועפת: אחיה ענר שלו הוא מתמטיקאי וסופר, דודה הוא הסופר יצחק שלו, בן דודה הוא הסופר מאיר שלו והיא נשואה לסופר איל מגד. לאורך השנים היא כיהנה כעורכת הספרות העברית של הוצאת ״כתר״ ולאחר מכן של הוצאת ״קשת״ וערכה ספרים מאת סביון ליברכט, דן מירון, ישראל סגל, יאיר לפיד, רם אורן, אלונה קמחי וטוביה מנדלסון.
פרס עגנון, על סך 40 אלף שקל, מוענק מדי שנה מטעם בית עגנון ועיריית ירושלים לסופרים ותיקים שזכו להכרה. שלו, שספר השירה הראשון שלה ״מטרה נוחה לצלפים״ ראה אור בשנת 1988, פרסמה מאז תשעה רומנים שפורסמו ליותר מעשרים שפות. בין ספריה, שהפכו לרבי מכר בארץ ובעולם: ״חיי אהבה״, ״תרה״ ו״שארית החיים״ ו״כאב״ – רומן המבוסס בין השאר על פציעתה של שלו בפיגוע באוטובוס בירושלים בשנת 2004.
פרס עגנון מצטרף לשורה ארוכה של פרסים שבהם זכתה שלו בארץ ובעולם ובהם פרס ״פמינה״ הצרפתי, פרס מיוחד מטעם העיתון הגרמני ״די ולט״, פרס קורין הגרמני, פרס ויצ״ו האיטלקי (לכתיבה בנושאים יהודיים) ופרס מיכלסקי השוויצרי.
השופטות, תמר הס, דנה זילבר ומיה טבת-דיין, נימקו את בחירתן ואמרו כי שלו היא ״מן הסופרות המקוריות והאהובות בסיפורת הישראלית בת ימינו״ וכי ספריה הם ״יצירות אוניברסליות בתכלית, המספרות סיפורים אנושיים עמוקים, עם היותם סיפורים מקומיים מאוד״. עוד אמרו השופטות כי שלו העמידה שפה סיפורית חדשה הן ביצירה העברית והן בלב הקוראים.
בין הזוכים הקודמים בפרס עגנון, המוענק מאז 2016, היו חיים באר, סמי מיכאל, יעל נאמן, רועי חן, לאה איני ויערה שחורי. טקס הענקת הפרס מתקיים באופן מסורתי ביוום פטירתו של ש״י עגנון, י״א באדר, בבית עגנון בירושלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו