ברנדון סנדרסון הוא אולי סופר הפנטזיה המצליח בעולם כיום - כפי שבא לידי ביטוי בין היתר ב־2022, כשפרויקט הדסטארט שיזם לפרסום ארבעה ספרים חדשים, עם יעד גיוס של מיליון דולר, גייס יותר מ־41 מיליון, מכפיל בכך את השיא הקודם של הפלטפורמה.
להצלחה של סנדרסון ניתן להציע הסברים רבים: העלילות האפיות ורחבות היריעה; מערכות הקסם המפורטות, המקוריות והכמו־מדעיות; וגם הקשר המיוחד שלו עם הקוראים, שזוכים לעדכונים שוטפים על התקדמות הפרויקטים שלו ולמעמד של שותפים.
אבל לפחות חלק מסוד הקסם של סנדרסון קשור בכך שהוא יצר מעין מקבילה ספרותית ליקום הקולנועי של מארוול - הקוסמיר, יקום אחד שבו מתקיימות העלילות של רוב ספריו. הקורא הממוצע יכול לקרוא כל אחת מסדרות הספרים של סנדרסון בפני עצמה, אבל המעריצים הנלהבים ימצאו עשרות רמזים הקושרים בין הסיפורים והעולמות ומרמזים על איחוד קרב בין עולמות ודמויות.
"הארקאנום נחשף" הוא הספר הראשון של סנדרסון שעוסק באופן ישיר ומפורט יחסית ברעיון הקוסמיר. מדובר למעשה בקובץ של סיפורים קצרים ונובלות, שמחולקים על פי העולמות השונים שבהם מתרחשים הסיפורים. סיפורי הכרך הנוכחי מתרחשים בסקדריאל - העולם שבו מתרחשת עלילת "הערפילאים", שחמישה ספרים מתוכה תורגמו כבר לעברית - ובשני עולמות נוספים ונחקרים פחות, טאלדיין וקינה.
מדובר באסופה אקלקטית למדי: הסיפור "המתכת האחת־עשרה" הוא מעין פרולוג לטרילוגיה הראשונה של "הערפילאים", שמתאר את תהליך החניכה של דמות המנטור קלסייר; "ג'נטלמן ג'ק ובורות אלטאניה" מתרחש בעידן השני, והוא פרודיה משעשעת על סיפורי הרפתקאות נוסח "מכרות המלך שלמה"; ו"חולות לבנים" מספר על מבחן של שוליית קוסם בעולם שמזכיר את "חולית" של פרנק הרברט.
כל אחד מהסיפורים האלה מהנה בדרכו, אבל קשה לומר שהם מצטרפים לשלם גדול יותר מאשר "סיפורים של סנדרסון שלא לוקטו במקום אחר". יתר על כן, סנדרסון נמצא בשיאו בעלילות בנות מאות עמודים וביכולת לכרוך יחד קווי עלילה מרובים לכדי סיום מספק. סיפורים קצרים לא מאפשרים ליכולת הזו לבוא לידי ביטוי, ובלעדיה הסיפורים נשארים רק נחמדים - מלבד הרמזים ליודעי ח"ן לגבי הקוסמיר ועלילותיו.
יוצא דופן הוא הסיפור האחרון, בעל השם המפוקפק "צללים לדממה ביערות הגיהינום". זהו אולי הסיפור האפל ביותר של סנדרסון, שמתאר עולם קשה שבו רחמים ואהבה הם מותרות, ואת האנשים שעולם כזה מצמיח. הגיבורה, דממה, בעלת פונדק דרכים וציידת גולגולות, צריכה לסכן הכל כדי ללכוד פושע ידוע לשמצה. הסיפור, ששואב רבות מההווי הפוריטני של המתיישבים הראשונים באמריקה, מצליח לגרום לקורא לשקוע בעולם חדש ויוצא דופן.
גולת הכותרת של הספר היא הנובלה "הערפילאים: ההיסטוריה הסודית", שגם תופסת כמחצית ממנו. קשה להאריך על הנובלה הזו בלי ספוילרים קשים לעידן הראשון של "הערפילאים", ולכן נאמר רק שהיא למעשה מספרת מחדש את הטרילוגיה הראשונה מנקודת מבט אחרת.
החולשה המשמעותית של "ההיסטוריה הסודית" היא העובדה שרובה מתרחשת בממלכת המחשבה - מרחב שהוא חלק מהקוסמולוגיה של סנדרסון, ושמעוצב בידי מחשבות אנושיות. אחרי שמבינים את החוקיות המעט מבלבלת שלו, מדובר בעולם דומה להפליא לזה שלנו - כולל ערים, סוסים ואפילו מסחר. לעומת עולמות הכאוס ב"תשעה נסיכים לאמבר" של זילאזני או המרחב שבין העולמות ב"נרניה", בממלכת המחשבה יש משהו חסר דמיון ומעט מייגע.
למרות זאת, "ההיסטוריה הסודית" מצליחה לקחת את נקודות החוזקה של "הערפילאים" צעד אחד הלאה. אם "האימפריה האחרונה" עסק במבצע עוקץ שנועד להפיל את אדון האופל, כאן יש לנו מבצע עוקץ כנגד אלים - והרעיון הזה ממשיך לעבוד. זה, לצד מינון נכון של הומור, דרמה וייאוש, והחזרה הנוסטלגית לסוף היפהפה של הטרילוגיה, מספיקים כדי להפוך את הנובלה לקריאה מהנה מאוד.
"הארקאנום נחשף" נועד לקוראים שמכירים כבר את יצירתו של סנדרסון, ואפילו בשביל אלה, לא כל הסיפורים יהיו מעניינים במידה שווה. עם זאת, יש בו בהחלט פנינים והזדמנות למכורים הכבדים לשהות עוד זמן בעולמות הקוסמיר. העובדה שיש מספיק קוראי סנדרסון אדוקים בישראל כדי לאפשר להוצאת אופוס להמר על תרגום הקובץ הזה היא בשורה משמחת בפני עצמה, ואפשר לקוות שההימור ישתלם.
מילה על התרגום: צפריר גרוסמן תרגם את כל ספרי סנדרסון שיצאו בעברית עד כה (יותר מתריסר), ועל פי רוב הוא עושה זאת בחן ובצורה שהולמת את הפרוזה הקולחת והנגישה של סנדרסון. עם זאת, התרגום הנוכחי סובל מבעיות דקדוק לא מעטות, וגם מכמה בחירות תרגומיות מעט משונות (נניח התרגום של "לורד" כפשוטו, "לורד החולות" כשהכוונה היא בבירור ל"אדון החולות"). הפגיעה בחוויית הקריאה מעטה יחסית, אך ניתן לקוות שבכרך הבא יקפידו על כך יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו