סיפור ילדים: המבקרים הצעירים עוברים לקדמת הבמה

מיראבל וחתלתולי העטלף השובבים

מבקרת: אלמה רוגל וידל, 9

מיראבל היא חצי מכשפה חצי פיה, שובבה ממש, והיא גם בת דודה של איזדורה מון (שהיא חצי פיה וחצי ערפד). ב"מיראבל וחתלתולי העטלף השובבים", שהוא הספר החמישי בסדרת "איזדורה מון", מיראבל יוצאת לטיול כיתתי לשמורה ליצורי קסם. מיראבל רוצה להיות בת הזוג בטיול של החברה הכי טובה שלה, קארלוטה, אבל אחרי שהן מבלגנות את מעבדת השיקויים, המורה שלהן, מיס קפיצלשפיץ, מחליטה להפריד ביניהן.

מיס קפיצלשפיץ לא רק מפרידה ביניהן, היא גם מצמידה את מיראבל לאויבת המושבעת שלה, לאביניה. הן רבות בשמורה ליצורי קסם ומפילות את המצלמה שקיבלו ממיס קפיצלשפיץ לכלוב של חתלתולי העטלף השובבים. מיראבל תמיד מסתובבת עם ערכת השיקויים שלה, כך שהיא מוכנה לכל שיקוי שתזדקק לו. לאביניה מבינה שהיא חייבת לשתף פעולה עם מיראבל כדי לא להסתבך בצרה יותר צרורה, אבל זה לא עוזר, ובסוף זה רק גורם להן להסתבך יותר.

אני אוהבת את זה שמיראבל, הגיבורה, שובבה. היא אף פעם לא באמת מספרת למורה מה קורה, היא תמיד תחפש ותמצא דרך לעזור לעצמה ולפתור בעיות, וכשיש איתה חברה היא מעודדת אותה, מרגיעה ועוזרת לה, אפילו כשזאת האויבת הכי גדולה שלה.

אני גם אוהבת את מיס קפיצלשפיץ. היא מורה אכזרית, קשוחה ומרושעת. לא משנה מה, היא לא תעזור למיראבל באף צרה, היא רק תצעק עליה ותעניש אותה. אבל היא לא מפחידה, היא מצחיקה. גם בגלל השם שלה, וגם בגלל איך שהיא נראית באיורים.

האיורים בספר מאוד יפים ומאוד מצחיקים, והם מאוד מוסיפים לקריאה. הם ממש חלק מהסיפור. הם אפילו מספרים לפעמים סיפור נוסף. הסופרת של הספר היא גם המאיירת שלו, ובספר היא כותבת על עצמה: "אני אוהבת כל מה שקטנטן־פצפון, כל מה שיש בו כוכבים, וכל מה שיש עליו נצנצים", וממש אפשר לראות את זה באיורים.

יש המון קסם בספר, והוא בעיניי הספר הכי טוב מכל ספרי סדרת "איזדורה מון". אנחנו פוגשים בו עוד דמויות שלא הכרנו בספרים הקודמים, כמו לאביניה. אני הכי אוהבת אותו כי בספר הזה מיראבל הכי שובבה שהיא היתה אי־פעם. היא לא מצייתת לכללים של מיס קפיצלשפיץ, למשל האיסור לעשות כישופים בטיול. גם המקום שבו מתרחש הספר, השמורה ליצורי קסם, הוא מוצלח במיוחד, בעיקר השלטים והחיות, שהזכירו לי גני חיות שהייתי בהם, אבל עם חיות מכושפות. הייתי שמחה להיות בשמורה הזו. אני ממליצה לכל מי שאוהב ספרים מצחיקים ושובבים לקרוא את הספר הזה. בעיניי הוא מתאים מגיל 5 ועד אפילו גיל 13.

"מיראבל וחתלתולי העטלף השובבים", הארייט מונקסטר, מאנגלית: עטרה אופק. הוצאת סיגליות

***

סדרת ספרי "אדל"

מבקרות: ליה (9) ורומי (7) רגב-פארן

סדרת הספרים "אדל" היא הסדרה שאנחנו ממליצות עליה לכל החברות שלנו. אלו ממש ספרים שעוברים בין כולן, וכולן מחכות לראות מתי מישהי תסיים כדי שהיא תוכל להתחיל לקרוא את הבא. למה הסדרה הזו כל כך מוצלחת? כי אדל, ילדה ערמומית, חכמה ומצחיקה, היא כמונו. היא ילדה מרושעת ולא מושלמת, שלא נותנת לאף אחד לפגוע בה ותמיד יודעת למי, מה ואיך לענות.

מה אדל עושה שכל כך מוצא חן בעינינו? היא זוממת נגד החתול שלה ומנסה להיפטר ממנו, היא קוטלת את ההורים שלה ויודעת תמיד איך להגיד להם משהו נבזי, והיא גורמת כמעט לכולם לבכות. אנחנו יודעות שזה נשמע כאילו היא ילדה נוראית לכולם, אבל היא לא! היא רק שומרת על עצמה, ודואגת לעצמה. החבר הכי טוב שלה הוא חבר דמיוני, ולכן הוא תמיד־תמיד לטובתה. אתם לא הייתם רוצים חבר שהוא תמיד־תמיד לטובתכם?

"אדל" זו סדרה של ספרי קומיקס, ויש בה המון מתח והתרגשות. אדל לא מפחדת להיות ערמומית והיא מצחיקה מאוד. אם מישהו מעליב אותה, היא אומרת לו מייד מה היא חושבת עליו. זה נהדר בעינינו, שהיא נוקמת. למה שמישהו יגיד משהו מגעיל על השמלה שלה, או על איך שהיא מתנהגת, בלי שהיא תענה לו? ותמיד יש לה תשובות טובות כל כך, שהיינו רוצות שיהיו לנו לפעמים בחיים.

כל שאר הספרים מראים ילדים שהם טובים ומתחשבים, שהם חברים טובים - וזה נחמד, אבל אנחנו יודעות שבחיים לא כולם טובים ונחמדים, ויש ילדים שמגעילים אלייך סתם ככה. אדל לא נותנת לאף אחד להיות מגעיל אליה, והיא יודעת שגם היא לא מושלמת. היא עושה מה שטוב לה, והיא עושה את זה מצחיק מאוד, עם בדיחות מעולות.

יש כרגע רק ארבעה ספרים בסדרה, ואנחנו מאוד נהנות מהם. הציורים טובים ומוסיפים לעלילה, וגם הכתיבה טובה, ככה שכיף לקרוא את הסיפור מהר ולחכות לסיפור הבא. אנחנו חושבות שזה טוב שיש סיפורים על ילדות שהן מרושעות ומצחיקות, ולא אכפת להן מה אומרים עליהן. אולי צריך עוד סיפורים כאלה.

סדרת "אדל", מר טאן, איורים: מיס פריקלי. מאנגלית: מיכל אסייג. הוצאת מטר

***

הילדה שלא ויתרה

מבקרת: נעם לסר, 9

הספר מתאר את חייה של גולדה מאיר: מהילדות שלה בפינסק שברוסיה, דרך גיל ההתבגרות בארה"ב ועד סוף חייה בארץ ישראל. כבר כשהיא היתה ילדה, גולדה הנהיגה קבוצה שאספה תרומות לרכישת ספרי לימוד לילדים עניים. היא מתווכחת הרבה עם הוריה על חשיבות ההשכלה, והיא אפילו בורחת מהבית כדי ללמוד.

גולדה רוצה להיות מורה, אבל ההורים שלה לא נותנים לה, כי בתקופתה - נשים התחתנו בגיל צעיר ולא יצאו לעבוד. בהמשך גולדה מתחתנת ועולה לארץ ישראל לגור בקיבוץ מרחביה, ואחר כך בירושלים. אחרי שהיא מילאה בהצלחה גדולה את תפקיד מזכירת המועצה מטעם מועצת הפועלות של ההסתדרות, דוד בן־גוריון מבקש מגולדה לדבר אל ליבן של נשות יהדות ארה"ב לצורך גיוס כספים ליישוב היהודי בארץ ישראל.

היא מצליחה בתפקיד, ואחריו ממונה לשגרירת ישראל ברוסיה ולתפקידים שונים בממשלות ישראל, עד לבחירתה לראשת ממשלת ישראל. היא היתה האישה הראשונה בישראל בתפקיד, והיחידה עד היום.

"הילדה שלא ויתרה" מאוד מצא חן בעיניי. בגלל שגולדה מאיר היתה אישה, היו קשיים רבים בחייה, ועדיין היא הצליחה להגיע למעמד ששום אישה לפניה לא הצליחה להגיע אליו. הספר לימד אותי שלפעמים זה טוב ללכת בדרך של עצמי. לא לוותר על המטרה גם כשקשה, וכשאחרים אומרים שלא כדאי - כי ככה נוכל להשיג את המטרה בסוף, כמו שגולדה מאיר הצליחה.

מאוד נהניתי שהציורים בספר לוקחים חלק בעלילה וממחישים את הדמויות. אהבתי גם שהספר מפרט על התקופה ועל אישיותה של גולדה, אבל מצליח לשמור על הסיפור עצמו ועל הכיף תוך כדי הקריאה.

סוף הסיפור של גולדה מזכיר לי קצת את המצב כרגע במדינת ישראל. גם אז, במלחמת יום הכיפורים, כשהיא היתה ראש ממשלה, הפתיעו אותנו וקרה אסון. לאחר המלחמה גולדה פרשה מתפקידה.

אני ממליצה לילדים ולמבוגרים לקרוא את הספר הזה ולהיחשף לחייה ולפועלה למען מדינת ישראל, כדי לקבל השראה ממה שגולדה עשתה - כדי שלאחרים יהיה טוב, גם אם לה היה לא פשוט. ואז אולי גם אתם תהיו פורצי דרך כמו גולדה מאיר.

"הילדה שלא ויתרה", גלילה רון־פדר-עמית. הוצאת מודן

***

ארי ודנטה מגלים את סודות היקום

מבקרת: יערה ליבנה, 12

"יום אחד עוד אגלה את כל סודות היקום"
"מה תעשה עם כל הסודות האלה, דנטה?"
"אני כבר אדע מה לעשות בהם".

הספר "ארי ודנטה מגלים את סודות היקום" מתרכז בשני נערים, ומסופר משתי נקודות מבט, של אריסטו ודנטה. הספר מתחיל כשנראה שאין להם שום דבר במשותף, מלבד המוצא המקסיקני שלהם. ארי הוא נער מופנם ורגיש, למרות שהוא מנסה להסתיר את זה מאחרים. דנטה הוא ההפך הגמור - מוחצן ואופטימי.

הם נתקלים במקריות אחד בשני בבריכה הציבורית, ומתחילים לבלות יחד, והחברות המיוחדת שנרקמת ביניהם משפיעה על תפיסת העולם שלהם. ארי, למשל, מתרכך, מנסה להבין איך המעשים שלו משפיעים על האנשים שמסביבו, ומתחיל להסתכל על אירועים בחייו מנקודת מבט חדשה.

בשלב מסוים שניהם נקלעים לתאונה וארי נפצע. דנטה מרגיש כמו חבר נוראי על זה שקפא במקום ולא הצליח למנוע מארי את התאונה, ומנסה לפצות אותו במתנות ובחנופה, אבל דווקא ההתנהגות הזאת גורמת למבוכה בין שניהם, וארי מרגיש שהחברות שהיתה ביניהם היא כבר לא כמו שהיתה בהתחלה, כשהם רק נפגשו, וזה מה שיוצר את המתח בספר.

כשהתחלתי לקרוא אותו חשבתי שהסיפור כתוב בצורה פשוטה מדי. אבל אז לאט־לאט הבנתי שדווקא העובדה שהספר כתוב בצורה הזאת הופכת אותו למיוחד יותר ומעניקה לו סוג של "אישיות". הסופר, בנג'מין אלירה סאיינז, מצליח לבטא ולהביע את הרגשות של כל אחת מהדמויות בצורה מסקרנת ומבלבלת: "שנאתי את כל הכרת התודה הזאת. דנטה הרגיש שהוא חייב לי משהו. לא רציתי את זה. לא רציתי את זה" (נקודת המבט של ארי).

הפרקים בספר קצרים (לא יותר מחמישה עמודים כל אחד), ולכן בכל פעם שאמרתי לעצמי שאני אקרא קצת ואחזור אליו בפעם אחרת, ראיתי שהפרק הבא הוא רק שלושה או ארבעה עמודים וכך בסוף מצאתי את עצמי קוראת עוד כמה פרקים. בזכות זה הספר גם הוציא אותי לגמרי ממחסום הקריאה שהיה לי במשך המון זמן.

הספר קליל, מעניין, מלא ברגש ובחומר למחשבה, ושונה מסיפורי התבגרות אחרים שקראתי. ממליצה לכל הנוער הצעיר וגם לבוגרים. לפני שנה הספר זכה גם לגרסה קולנועית - סרט רומנטי באותו השם.

"ארי ודנטה מגלים את סודות היקום", בנג'מין אלירה סאיינז, מאנגלית: מאירה פירון. הוצאת טל-מאי

***

הילדים האחרונים בעולם 5 - ופגיון חצות

מבקר: איתמר שלי, 9

"הילדים האחרונים בעולם ופגיון חצות" הוא חלק מסדרה שמספרת על עולם שבו כל המבוגרים הפכו לזומבים או נטרפו על ידי מפלצות. רק חבורה של ארבעה ילדים שרדו, ג'ק, קווינט, ג'ון ודרק. הם מוצאים אחד את השני וצריכים להמשיך ולשרוד ביחד. ג'ק מתחיל את הסדרה כשהוא בן 13 וגר בבית מעץ, הוא אוסף את הילדים וביחד הם משחקים משחקי וידאו ונלחמים בזומבים ובמפלצות.

בספר הקודם בסדרה ג'ק נתן עם הפגיון שלו מכה לגאזט - מפלצת ששולטת בזומבים. בספר החמישי ג'ק מגלה שהפגיון שלו מתחיל לרתוח, ושהוא מצליח לשלוט דרך הפגיון בזומבים בעצמו. הוא מבקש מהמפלצת הטובה בארדל לאמן אותו, ויש הרבה קטעי אימון של ג'ק עם פגיון החצות. הילדים גם קיבלו כפפה ממפלצת טובה, כדי שלא תשרוף לג'ק היד בכל פעם שהוא נוגע בפגיון.

בשלב מסוים הם מחליטים לגנוב את הזנב של גאזט, מתאמנים לקראת זה, ובהמשך הספר הם מתחפשים לזומבים כדי לפרוץ למאורה של גאזט ואיבי (בת אנוש מרושעת), ושם הם מוצאים את תראל - עוד נבל, מהספר השני בסדרה. הם נלחמים בהם, וזה מפחיד ומותח.

ג'ק הוא הגיבור של הספר, אבל הדמות האהובה עלי בסדרה היא קווינט - ילד מהחבורה ומדען שממציא המצאות כמו לפידי זומבים שמרחיקים את הזומבים, או מכונת צרחות שמושכת זומבים אליה.

אני אוהב את הרעיון על ילדים שנשארים אחרונים בעולם אחרי אפוקליפסת זומבים ומפלצות, אוכלים אוריאו ומשחקים משחקי וידאו ונלחמים במפלצות, ואני ממליץ על הספר כי הוא מעניין, מותח וגורם לרצות לקרוא את שאר הספרים בסדרה.

"הילדים האחרונים בעולם 5 - ופגיון חצות", מקס ברולייר, מאנגלית: יואב כ"ץ. הוצאת ידיעות ספרים