גלי אלוני, כתבת תחקירים מוערכת, מחליטה להמרות את פי העורכת שלה ומעלה כתבה שזו אסרה עליה להעלות. בעקבות מעשיה היא מפוטרת, מושמצת ומנודה מעולם התקשורת, נפרדת מבן זוגה ומדירתם המשותפת, ומוצאת את עצמה בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
בערב של שכרות וייאוש היא פותחת חשבון אינסטגרם לדמות בדויה בשם אדיר איתן. באמצעות פילטר שפיתח חבר היא מעלה לחשבון סרטונים שלה (בדמותו הגברית), שבהם היא אומרת את כל מה שעולה בדעתה על גברים, נשים וסלבס. הסרטונים זוכים להצלחה מסחררת, ואדיר איתן הופך כמעט בן־לילה לכוכב הרשת הפופולרי בישראל. כך גלי מוצאת עצמה, לראשונה בחייה, משוחררת להיות מי שהיא, ועוד מקבלת על זה כמויות של אהבה ולייקים. כשזה עולה לה לראש והיא עושה כמה צעדים מוטעים, היא נאלצת להתמודד עם התוצאות וגם לשאול את עצמה שאלות קשות, למשל מי היא ומה היא רוצה באמת.
קור עז עולה מבין שורות הספר. העולם שבו גלי חיה הוא קשוח שבקשוחים, ולפרקים נדמה שמדובר, למעשה, בקומדיה שחורה. עמיתיה לעבודה מנוכרים וסטריאוטיפיים עד רמת הקריקטורה, האקס המיתולוגי מתגלה כדוש נצלן, אמה לא רואה אותה ממטר, והחברות הטובות מרוכזות בעצמן במקסימום
"תעקבו אחריי" הוא ספר הביכורים של ג'ני דנסון, כותבת ועורכת באתר "וואלה", שגיבורתו היא אישה בת 31, נורמטיבית (יחסית), שעוברת מסע גילוי עצמי המלווה בהתמודדות עם אירועים אישיים ומקצועיים בחייה. פשוט ככה. בלי להיות רומנטי, לקרוץ לאזורי הביזאר או האלימות, וגם בלי ליפול לקלישאות של זוגיות או אימהות שהופכים למרכז העניין. בכך דנסון מזכירה לנו עד כמה נדיר ומרענן למצוא דרמה קלילה שכזו, שעוסקת בחיי היומיום של אישה צעירה, ונקראת בקולה האותנטי.
הספר סובב סביב שתי תמות מרכזיות. הראשית היא הצורך להבין ולהיות מי שאנחנו, במקום ללבוש תדמיות כדי לרצות את הסביבה. נושא שחוק למדי, ועם זאת תמיד בעל פוטנציאל לעניין ולעורר הזדהות. התמה השנייה, שהיא למעשה המשכה החתרני והמעניין יותר של הראשונה, היא ערעור הגבולות בין טוב ורע.
גלי הטובה והנורמטיבית הופכת את האלטר־אגו שלה למפלצת, פוגעת באנשים באמצעות הדמות שיצרה, ואז גם מנסה להתחמק מהתוצאות על ידי מעשים שלפרקים גובלים בפלילים. היא לא היחידה - מוטיב חוזר לאורך הספר הוא דמויות שנמצאות, לכאורה, בעברו הנכון של המוסר, אך לפתע חושפות צד אפל ועבר של מעשים מפוקפקים, גם אם הן מאמינות בצדקת דרכן.
לכל אחת מהתמות היה פוטנציאל להחזיק ספר, לו רק הטיפול בהן היה מביא זווית מעניינת. אבל כאן העסק מסתבך. ההתפזרות של דנסון לכיוונים רבים, במקום לפתח אחד מהם עד תום, משאירה אותנו עם עלילה שטחית, שאמנם נוגעת ברעיונות מעניינים, אבל אז מטביעה אותם בים קווי עלילה אחרים.
גם כשזה מגיע לדמויות - הפיזור בולט. לא רק שכמות הדמויות כאן מרובה, אלא גם שלכל אחת מהן יש סיפור רקע משלה ואפיון ברור, עם או בלי קשר למידת הרלוונטיות שלהן לעלילה. כך, לאורך הקריאה, אנחנו משקיעים בלהכיר לעומק דמויות מדמויות שונות, מהאקס המיתולוגי ועד הידיד מהתיכון, רק כדי לגלות שרובן מתפוגגות במהירות שבה הגיעו בלי שיצדיקו את תשומת הלב שקיבלו.
חיבור יפה ומעניין שכן קורה בספר הוא בין מה שעובר על גלי בהווה ובין טראומת העבר המשפחתית שהיא סוחבת. אותה טראומה מובילה אותה פעם אחר פעם לבנות לעצמה חיים אשר מבוססים על השקרים שהיא מספרת לעצמה, אבל קו העלילה הזה לא מגיע לפיתוח משמעותי או מיצוי. גם העיסוק במדיה החברתית והשפעותיה נותר קלישאתי. כן, מדובר במדיום מניפולטיבי ודו־פרצופי ששחקניו יעשו הכל כדי לזכות באהבת העוקבים, אבל את זה כבר ידענו קודם. וכך נדמה שאף נושא כאן לא מעמיק בהרבה מעבר לרמת הכותרת.
אלמנט נוסף שמקשה את החיבור לעלילה ולדמויות הוא הקור העז העולה מבין השורות. העולם שבו גלי חיה הוא קשוח שבקשוחים, ולפרקים נדמה שמדובר, למעשה, בקומדיה שחורה. עמיתיה לעבודה מנוכרים וסטריאוטיפיים עד רמת הקריקטורה, האקס המיתולוגי מתגלה כדוש נצלן, אמה לא רואה אותה ממטר, והחברות הטובות מרוכזות בעצמן במקסימום. כשבמחצית הספר גלי רוקמת קשר רומנטי ומתוק עם אחד ממחזריה, זה נראה כל כך נטול הקשר ביחס לעלילה, עד כדי להציע לאותו מחזר לחזור לספר שממנו הגיע. גלי עצמה צינית וביקורתית, כמצופה מדמותה, אך חסרה בה איזו רכות שתאזן את המצב ותהפוך אותה למעוררת הזדהות. הכל ביחד מתכנס לעולם שאין בו כמעט חסד אנושי או נדיבות. לפרקים, "תעקבו אחריי" הזכיר לי את "צבוטותי", קומדיית הפשע המבריקה של לימור נחמיאס מ־1996, שגיבוריה כולם סוציופתים חסרי בושה. אבל "תעקבו אחריי" לא באמת מתכוון ללכת עד לשם, וכל הניכור הזה פוגע בחיבור שבין הקוראת לספר.
לדנסון כישרון כתיבה, ו"תעקבו אחריי" הוא ספר קולח ושנון לפרקים. יהיה מעניין לראות אם בניסיון הבא שלה היא תצליח לעלות שלב, ונוסף על הכישרון - גם לייצר אמירה ממוקדת ומעניינת, ולבנות עולם שקל להרגיש חלק ממנו.
תעקבו אחריי, ג'ני דנסון. הוצאת מודן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו