ברב־מכר חדש, הרלן קובן נוגע בסוגיות חברתיות כמו שקרי הריאליטי ואלימות ברשת, אבל לא מצליח לפגוע בבטן הרכה

כשכותבים על ספר של הרלן קובן, מכוכבי המתח הגדולים בעולם, נכון להתחיל בסופר עצמו. 36 ספרים פרסם קובן עד כה, רובם תורגמו לעברית. ספרו הראשון ראה אור ב־1990. בממוצע - קצת יותר מספר לשנה. ספריו נמכרו ביותר מ־80 מיליון עותקים ותורגמו ל־46 שפות. חלק מהם עובדו לסדרות טלוויזיה מצליחות, בשלל ארצות. כבר ראינו קובן באנגלית, בצרפתית, בספרדית ובפולנית. במילים אחרות, קובן הוא סופר־על במונחים של פופולריות. טביעת ידו האישית ניכרת בכל ספריו, ואין זה דבר של מה בכך כשמדובר במפעל גלובלי, פס ייצור של מותחנים עוצרי נשימה מהנים במיוחד.

אני מניח שקובן (באמצעות המו"ל האמריקני והסוכנות המייצגת אותו) מוקף בצבא של עוזרות ועוזרים, העוסקים בשיווק בינלאומי, ביחסי ציבור, בניהול הקשר עם המעריצים, בתחקירים, ומי יודע - אולי יש לקובן גם צוות קריאייטיב, המפתח רעיונות לספריו ולעלילותיהם המסועפות. אבל בקצה הפירמידה המדומיינת הזו ניצב סופר אחד, עם מוח פתלתל, יד בוטחת וכישרון כתיבה מובהק.

מסע של חיפוש

"קרבת דם" נפתח כך: "בגיל כלשהו בין ארבעים לארבעים ושתיים - ויילד לא ידע בן כמה הוא בדיוק - הוא מצא סוף סוף את אביו." ויילד (Wilde), גיבור הספר, ששמו משחק עם המילה "פרא", ננטש כשהיה ילד קטן, ושרד לבדו ביער במשך שנים, עד שבגר והתגלה. הספר מתחקה אחר מסעו הסבוך והקשה של ויילד (ושל דמויות נוספות) למציאת שורשים ומשפחה. לכן גם, בעיניי, שמו של הספר בעברית מעיד בצורה טובה יותר על מהותו מאשר "The Match" (ההתאמה) בגרסת המקור - שכן הוא עוסק בכמיהה של כל אדם לדעת מהיכן הגיע ובשאלה אם קרבת הדם באמת חזקה יותר מאינטימיות ומקשרים הנוצרים מבחירה.

בין לבין, קובן משלב כאן קשת של אג'נדות חברתיות. חיפושיו אחר בני משפחתו מובילים אותו לעולם תוכניות הריאליטי והסלבריטאיות לרגע, ומסעו מעלה תהיות לגבי החדירה הטוטאלית של הטכנולוגיה לפרטיות והעולם המעוות שיוצרת תרבות הריאליטי.

החיפושים של ויילד ואחרים אחר קרבת הדם מתבססים על אתרי אינטרנט להשוואת דנ"א. כאשר יש התאמה גנטית, האתר מאפשר לצדדים ליצור קשר זה עם זה, בתנאי שהם מוכנים להסיר את מעטה האנונימיות. כך ויילד מצא את אביו הביולוגי, ומשם הוא ממשיך לחפש אחר אמו שנטשה אותו ביער, בידיעה שלא יוכל לשרוד.

בחיפושיו מוצא ויילד התאמה נוספת, בן דוד מדרגה שנייה. מתברר שאותו בן דוד היה כוכב ריאליטי ענק, שכפי שנסק - כך נעלם. ויילד מנסה להתחקות אחר עקבותיו, מסתבך עם חבורת נוקמים אכזרית הפועלת בדארק־נט, ותוך סיכון אישי גובר והולך הוא גם מתקרב לחשיפת סודות מעברו שלו.

ויילד הוא דמות מסתגרת ואקסצנטרית גם כאדם בוגר, אך בעולמו - בניגוד לכל הסיכויים - יש קשרים קרובים עם אנשים שלא חולקים עימו דנ"א משותף: דיוויד, חבר נפש שגילה אותו עוד כשהיה ילד פרא; אמו של דיוויד, עורכת הדין חדת הלשון הסטר קרימשטיין, שמייצגת אותו כמשפטנית ומשמשת עבורו דמות אם; ליילה, אלמנתו של דיוויד, שעימה הוא מנהל קשר רומנטי; מת'יו, בנו של דיוויד, שוויילד מוצא בו את חברו המת; ורולה נאסר, שהיתה ילדת אומנה בבית שבו גדל ושהפכה לחברה קרובה, ואולי יותר מכך - לאחות מסורה ואוהבת.

בין לבין, קובן משלב כאן קשת של אג'נדות חברתיות. חיפושיו אחר בני משפחתו מובילים אותו לעולם תוכניות הריאליטי והסלבריטאיות לרגע, ומסעו מעלה תהיות לגבי החדירה הטוטאלית של הטכנולוגיה לפרטיות והעולם המעוות שיוצרת תרבות הריאליטי.

"כל החיים שלנו הם הצגה", אומרת לוויילד אחת מהדמויות הראשיות בספר. "זאת לא שאלה של מה אמיתי ומה מזויף - אין קווים, אין הבחנות... כולנו רוצים להיות מפורסמים... אנחנו בריאליטי בחרנו לעשות את החיים שלנו לסרט. איך אתה לא קולט את זה?" הבחירה הזו מעוררת תהיות עמוקות, גם אם הפכה לחלק ממארג החיים המודרניים. עבור ויילד, ואולי גם עבור האב הספרותי קובן, מדובר בבחירה חולנית.

ברוח התקופה, גם קובן עוסק בעולם האלים של הרשתות החברתיות. עולם שבו אפשר להטריל, להשפיל, לטנף, לנהוג בבריונות חסרת גבולות ולהיות מוגן בחסות הדארק־נט ובגלל חוסר האונים של רשויות אכיפת החוק. במהלך מסעו אחר מקורותיו מתחכך ויילד בחבורה של נוקמים ברשות עצמם, ששמה לה למטרה להפנות אל בריוני הרשת את הנשק שבו הם עצמם משתמשים. כך נוצר מערב פרוע וירטואלי, מתחת לרדאר של הרשויות, שבו מתנהלים קרבות פרועים ואלימים.

"קרבת דם" מציב אלטרנטיבה מסוימת לספרים רבים של קובן, שבהם הגיבורים הם אנשים נורמטיביים, שומרי חוק, נוהגים על פי הכללים, כאשר המשפחה ו"ערכי המשפחה" נמצאים בלב הווייתם. המשפחות ב"קרבת דם" אינן המשפחות המאפיינות את הפרוורים העשירים של ניו ג'רזי, שממלאות את ספריו של קובן בשגרה. המשפחות כאן קרועות ומוכות טרגדיה.

תפיסת יסוד שבאה לידי ביטוי ברבים מספריו של קובן היא שאם לא תהרוג, תושמד. אפילו באמריקה רשויות החוק לא יצילו אותך, אתה חייב להילחם בעצמך. ואם תהיה נחוש מספיק, אלים מספיק, אגרסיבי מספיק, אולי תוכל להציל את יקיריך. ב"קרבת דם" תמה זו לא תופסת אמנם מקום מרכזי, אבל היא בהחלט מופיעה כאמרת אגב. במציאות הקשה של ימינו, הרעיון האקטואלי הזה מהדהד בכאב ובעוצמה.

התעלומות מתבהרות ונפתרות, אבל לא בצורה שאופיינית לספרי מתח, שבהם כל שברי הרמזים מתאחים לפתרון כולל

כך, הסטר קרימשטיין, עורכת הדין של ויילד, משוחחת עם בן זוגה, אורן, מפקד משטרת העיירה, על לקוח שירה למוות בפעיל מפלגה נאצית. "'זה בסדר לירות בנאצי', אמר אורן. 'כן'. 'מה עם קו קלוקס קלאן?'. 'גם בסדר'. 'איפה את מעבירה את הקו כשמדובר במי מותר לירות?' [...] 'אני מאמינה במערכת. אני מאמינה גם שזה בסדר להרוג נאצים'". כך, במקרה זה מפיה של קרימשטיין, מרימה את ראשה התפיסה שיש מקרים שבהם לא רק שמותר לעשות דין עצמי - אלא חובה לעשות זאת. כי אחרת תושמד, או למצער תאפשר לרוע לנצח.

ב"קרבת דם", שהוא ספר המשך ל"הילד מהיער", שיצא לאור בעברית לפני כשנתיים (ניתן לקרוא אותו בלי לקרוא את הספר הקודם), נשזרות תמות רבות כמו חיפוש קרובים באמצעות השוואת דנ"א, תוכניות ריאליטי, מעשי נקם ברשת והזכות לנהוג באלימות קטלנית - לספר מרתק אחד.
עם זאת, מדובר בספר חריג יחסית ברפרטואר של קובן. פיתולי העלילה חשובים פחות מנושאי העומק שבהם הוא עוסק, עד כדי שאפשר לטעות ולחשוב שמדובר ברומן, או בפרוזה, ופחות בספר מתח מובהק.

התעלומה ברורה: מדוע אמו של ויילד נטשה אותו ביער כשהיה ילד. אותה תעלומה, וכך גם תעלומת בן דודו מתוכנית הריאליטי, מתבהרות ונפתרות, אבל לא בצורה שאופיינית לספרי מתח, שבהם כל שברי הרמזים מתאחים לפתרון כולל. ועדיין, העניין כאן נשמר מעמוד לעמוד ומפרק לפרק, העלילה מלאת תפניות והפתעות, הדיאלוגים מצוינים ומהוקצעים, וסנטימנטליות ורומנטיקה מתבלות את הספר לכל אורכו מבלי להסתיר את טעמיו. כך הקורא המרותק משעה את הספק שלו ברכיבי עלילה שלא תמיד מצטיינים באמינות יתרה, וסולח על שחלק מקשרי הדנ"א המורכבים של הגיבורים נותרו ללא הסבר.

הקריאה בספריו של קובן, ו"קרבת דם" בכללם, מהנה מאוד. אבל אני חייב להודות שכשהגעתי לעמוד האחרון, הספר התפוגג מייד. מה שנותר בי הוא בעיקר תפיסת העולם הקודרת של קובן, שהעולם המודרני מאיים עליו, ואמונו בסדר החברתי נסדק עד סף ההתרסקות.

קרבת דם, הרלן קובן. מאנגלית: שאול לוין. מתח. כנרת זמורה דביר.