בצד של מי אתם? קרבות האמנים יוצאים לדרך

חיי יצירה או חיי משפחה? להיות מקובל על ידי הממסד או להיות מהפכן? • במסגרת האירוע "קרב תרנגולות" כותבים ומוזיקאים יערכו דיבייט סביב נושאים טעונים בחייהם

נעם פרתום. צילום: אביר סולטן

שמונה סבבי לחימה של ארבעה ערבים ואף אחד מאלה לא אמור להסתיים בהכרעה ברורה. על אף הטרמינולוגיה הלוחמנית, מדובר באחת היוזמות היצירתיות יותר המלוות השנה את שבוע הספר: "קרב תרנגולות", מופעים קצרים של כותבים ומוזיקאים במתכונת של מועדוני ויכוחים ("דיבייט").

המופעים ייערכו סביב נושאים טעונים: מה חשוב יותר - חיי יצירה או חיי משפחה? האם עדיף להיות יוצרים המקובלים על ידי הממסד והקהל, או מהפכנים הבועטים בנורמות ובוראים יצירה חדשה לגמרי? האם יש הבדל בין כתיבה אישית־אינטימית לכתיבה שנועדה לתקן עולם?

את התשובות לשאלות הללו מציעים צמדים של סופרים ומוזיקאים, שכל אחד מהם מקבל 7.5 דקות בלבד כדי לנסות לשכנע את הקהל במילים ובצלילים.

סדרת הקרבות הללו, המתקיימת במתחם שבוע הספר בתל אביב, החלה בהתמודדות בין אריק אבר (ספוקן וורד) וגיא מוזס (מוזיקה) לבין נטע וינר (ספוקן וורד ושירה) וסימה נון (מוזיקה), ולאחר מכן בין תמר מרין (פרוזה) ואיה כורם (מוזיקה) לבין יוסי סוכרי (פרוזה) וקרן טננבאום (מוזיקה).

תומר כץ, צילום: עומרי רוזנגרט

היום (רביעי) יתחרו הסופרת שהרה בלאו והמשורר יונתן מרכוס מול אמן הספוקן וורד יונתן קונדה והמוזיקאית מעיין ליניק, ומחר יתחרו תמר מור סלע והמוזיקאי ערן צור מול המשוררת תמר פרוש והמוזיקאי דניאל רובין.

המנהלת האמנותית של האירוע, שנערך ביוזמת פרס ספיר של מפעל הפיס, היא המשוררת נעם פרתום. לדבריה, בחירת המשתתפים היתה מאתגרת בגלל "שפע אנשי המילה המושחזים שמשחקים עם השפה בגמישות לשונית". פרתום מדגישה כי לא מדובר באירוע ספרותי סטנדרטי, אלא כזה שמשרה אווירה של הפנינג, כיאה ליריד ספרים. לשם כך היא בחרה אמנים שעוסקים בנושאים עכשוויים מאוד - מרין שכתבה ברומן החדש שלה על ההשלכות הכלכליות המבעיתות של הגירושים, סוכרי שעוסק בסוגיית סוף החיים, בלאו שכתבה רומן פסיכולוגי על נשים הבוחרות לא ללדת ילדים, או מור סלע שעוסקת במיניות נשית. "הערבוב", כפי שפרתום מכנה זאת, בין דיסציפלינות והשקפות עולם הוא שטוען את ההתמודדויות על הבמה בחשמל, בכריזמה.

המוזיקאי תומר כץ, מנהלו האמנותי של האירוע, אומר שקל יותר להביא קהל להקשיב לשירה ולפרוזה כשאלה מלוות במוזיקה. הוא מתלהב במיוחד מכך שאחרי ה"קרבות" נערכת על הבמה גם מעין סולחה.

"כיוון שבוויכוחים הללו אין נכון ולא נכון, אין תשובה חד־משמעית, מקסים לראות שכל צמד מבצעים מצליח לייצר על הבמה רגש בעוצמה כזו, שבעצם נולד שיתוף פעולה עם הצמד שמולו, והערב מסתיים בנגינה משותפת". לדברי כץ, "מעבר להנאה של הקהל, הערבים האלה כבר מולידים שיתופי פעולה מחוץ לבמה, ואם ייצא מזה צמד שימשיך ליצור ביחד, זו מבחינתי הגשמת חלום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר