מספרי ילדים מאוירים אפשר וכדאי ללמוד הרבה על העולם. ילדים לומדים באמצעות ספרים על יחסים בין־אישיים, על רגשות, על הטבע. אבל לרוב, כל ספר מתמקד בהיבט מצומצם וממוקד של העולם. מעטים הם הספרים שמתיימרים ללמד ילדים וילדות על העולם בכללותו, ומעטים עוד יותר הם הספרים שמצליחים לעשות זאת. ב"אם תבוא לכדור הארץ" זה מצליח.
היוצרת משתמשת בתכסיס אפקטיבי מוכר, ובונה את כל הספר כמכתב שכותב ילד לחייזר דמיוני. כיוון שהנמען הוא חייזר, הוא לא יודע כלום על העולם וצריך להסביר לו הכל, לפרטי־פרטים, וכך הילדים זוכים להיות נמענים עקיפים שלומדים הרבה, אבל גם נמצאים בהכרח בעמדת המומחים.
חלקים נרחבים בספר מתייחסים לטבע בצורה עשירה ומדויקת, עם טקסט
מינימלי ואיורים מוקפדים מבחינת הדיוק המדעי.

כך, למשל, יש כפולות עמודים המוקדשות למערכת השמש, לבעלי חיים ימיים, יבשתיים ומעופפים ולמחזור המים בטבע. חלקים נרחבים יותר מוקדשים למין האנושי, תוך הקפדה על המגוון ועל העושר הקיימים בקרבנו.
בספר יש מגוון עשיר של צבעי עור, סוגי משפחות, דתות (כולל ייצוג מכובד למשפחות יהודיות, חרדיות ומשפחות מוסלמיות מסורתיות, אף שהספר אינו ישראלי), גילים, עיסוקים ורגשות - הכל קיים, הכל נוכח, הכל לגיטימי. מצד אחד, הספר יכול לעבור בהצטיינות את "מדד מנהיגותה" או כל מדד אחר לבחינת אינקלוסיביות, ומצד שני - הגיוון מתקיים באופן טבעי וזורם, ולא מרגיש כמו האכלה בכפית של הקורא, אלא פשוט כמו פיסת מציאות.

כשקראתי את הספר לראשונה עם בתי בת ה־7, היא התייחסה אל הדמות הראשית כאל גיבורה, והציור הלא ממוגדר של הדמות סייע בכך, אבל אני לגמרי מבינה את הבחירה של המחברת ושל המתרגמת להתייחס לגיבור, קווין, בלשון זכר חד־משמעית - לא כדי להרחיק בנות, אלא מתוך כבוד לילד האמיתי שבהשראתו המחברת יצרה את דמותו.
באחרית הדבר המרתקת מספרת בלקול, המאיירת של סדרת הספרים המצליחה "אייבי ובין", כיצד הרעיון ליצירת הספר נבט בבית ספר קטנטן באחת מפסגות ההימלאיה, ועבר דרך ארצות שונות שבהן ביקרה וילדים רבים שאותם פגשה, ובמיוחד - ילד ספציפי אחד וכיתה אחת שהיא ליוותה לאורך זמן. "יש כ־8 מיליארד בני אדם על כדור הארץ", היא כותבת, "יכולתי לשלב רק מעט מהם בספר הזה".
לזכותה של בלקול ייאמר כי זה לא ספר ילדים קלאסי על איכות הסביבה. אין בו אף מילה על זיהום אוויר, התחממות גלובלית או גישה מטיפנית שלפיה כולנו חייבים למחזר. אך למרות זאת, ואולי דווקא משום כך, הוא עוסק באיכות הסביבה במובנה העמוק, מתוך מתן כבוד ואהבה לכדור הארץ שכולנו חיים עליו, כפי שכתוב בכפולה עוצרת נשימה ביופייה לקראת סוף הספר: "הרבה דברים אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים איפה היינו לפני שנולדנו ולאן נלך כשנמות. אבל ברגע זה - אנחנו כאן, יחד, על כוכב הלכת היפהפה הזה".

התבוננות ישירה ואמיצה במציאות, בגובה העיניים, מאפיינת את הספר לכל אורכו, והמחברת לא חוששת לגעת בנושאים נפיצים או קשים, אבל מקפידה לעשות זאת בעדינות וברגישות. למשל: בכפולת עמודים שמציגה סוגים מגוונים של בתי מגורים, מוקצה גם אזור שמתייחס לפליטים בכנות ובמינימליזם - דמויות אנשים, מבוגרים וילדים, הולכים, חלקם עם תיקים או צרורות, ובבלוני הדיבור שיוצאים מפיהם כתוב: "איבדנו את הבתים שלנו! בשריפה. בשיטפון. במלחמה".
כפולת עמודים עוצמתית במיוחד מתייחסת ללחימה, אבל עושה זאת שוב בעדינות המיועדת לנפשם של ילדים קטנים. בחלקה העליון מאויר ריב פיזי בין שני ילדים, ובחלקה התחתון מצוירים שני צבאות גנריים שנלחמים זה בזה. באמצע, על רקע שחור, מופיע הכיתוב המאופק: "לפעמים אנחנו פוגעים זה בזה".
עם זאת, העולם שבלקול בוחרת להציג בפנינו הוא לא רק קשה ואכזרי. הנימה הכללית של הספר אופטימית, פיוטית ולירית. יש בו אהבה, חמלה ושימת דגש על החשיבות של מימוש עצמי (כפולות מלאות במקצועות, בתחביבים ובעיסוקים שונים, תוך הקפדה גם בהקשר הזה על ייצוג משמעותי של נשים ושל בנות, ועל ייצוג של בני אדם ממגוון רקעים ותרבויות). יש בו יופי, אמנות ופיוט.
בלקול מקפידה להדגיש עד כמה ספרייה ציבורית יכולה להיות מקום משמעותי, ועד כמה העולם מגוון, כולל התייחסות שמוקדשת לדברים שאי אפשר לראות - כמו רוח וחשמל, או ריחות - ופירוט מרהיב של צבעים שאינם מוגדרים כ"ירוק, כחול ואדום", אלא מאוירים בדמות שפופרות צבעים שעליהן שמות מציתי דמיון כמו שן תינוק, שמש מנצנצת, ריסים, עוגת יום הולדת, חלומות מתגשמים, צנים שרוף ובטן של חשופית.
ספרים הם עניין של טעם והתאמה אישיים, בכל גיל, ובדרך כלל אני נמנעת מלהתייחס לספרים כלשהם כאל "ספרי חובה". הפעם אני חושבת שהעולם יכול להיות מקום קצת יותר טוב, קצת יותר רגיש, אם הספר המיוחד הזה יימצא בכל בית ובכל גן ובכל כיתת בית ספר.
"אם תבוא לכדור הארץ" מיועד לילדים מעל גיל 3, וגם עבור המבוגרים, משום שניכר שהיוצרת שלו זוכרת מה זה אומר ואיך זה מרגיש להיות ילדה.
סופי בלקול / אם תבוא לכדור הארץ; מאנגלית: רונית רוקאס; כנפיים/כתר, 80 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו