כבר שלוש שנים עמית אפטה מגויס כדי להביא לתיאטרון קהל צעיר. באמצעות רפרטואר צעיר ובועט ואירועים שונים שנלווים להצגות, אפטה, שמנהל את המחלקה האמנותית ואת קבוצת הצעירים של הקאמרי, "הקאמרי דור חדש", שהוא הקים בתקופת הקורונה, מצליח למשוך גם את דור המסכים ולהוריד את הגיל הממוצע באולם.
כעת הוא מתכוון לעשות את זה עם "מיקי מציל", מחזה שכתב ירון אדלשטיין ושהוא מביים (הצגה ראשונה ב־2 בפברואר), קומדיה פרועה שבה משתתפים לידור אדמוני, דולב אוחנה, תם גל, תום חודורוב, אוריה יבלונובסקי, רוני נתנאל, מאיה קורן ויעלי רוזנבליט, ולצידם, בתפקיד אורח, השחקן הוותיק יצחק חזקיה.
המחזה מגולל את קורותיו של מיקי, סוכן שב"כ צעיר ופטריוטי שחוזר במכונת זמן לנובמבר 1995 כדי להציל את חייו של רה"מ יצחק רבין. "זה מבית היוצר המופרע של 'רינגו' (המחזה הקומי הקודם של אפטה ואדלשטיין; מ"כ)", צוחק אפטה, "אבל אני חושב שזה יותר עמוק. כשקראתי את זה בפעם הראשונה ממש התרגשתי בשביל ירון, כי הקמנו את הקבוצה הזאת בין השאר מתוך מחשבה לפתח יוצרים ויוצרות בכל התחומים, גם בכתיבה, וראיתי איך הוא התקדם בתור מחזאי".
"הקונפליקט של המחזה"
"אנחנו עובדים על המחזה הזה כמעט שנה", מוסיף אפטה. "הוא מספר על סוכן שב"כ צעיר שמקדיש את חייו למדינה, וכשהוא יוצא למשימה להציל את רבין הוא פוגש שם את הוריו הצעירים לפני שהתגרשו, ומתווספת לו עוד משימה - להציל גם את הנישואים של הוריו. זה הקונפליקט של המחזה - בין האישי לבין המדינה".
קונפליקט שמאוד מהדהד את המציאות הקשה שלנו.
"מאוד. זה מדבר עלי כאזרח מול המדינה. הקריאה הראשונה היתה ב־8 באוקטובר. כבר בשבת שני השחקנים הראשיים הוקפצו למילואים, אז גם במובן הטכני זה השפיע עלינו, אבל זה מחזה מאוד ישראלי, ועם כל הפאן שיש בו הוא מדבר בדיוק על השורש הזה, מה שכולנו מתעסקים בו - איפה אנחנו מול המחויבות שלנו למדינה והמחויבות של המדינה אלינו.
"זה זולג כל הזמן לחדר החזרות, שהוא אולי בועה מסוג אחד, אבל בסופו של דבר אנחנו במלחמה, והמצב הזה מחלחל גם לבועה של חדר החזרות, לכל נשימה ולכל רגע".
אתה מרגיש שהצלחת להצעיר קצת את הקהל?
"כשנכנסתי לתפקיד היה לי חשוב להביא קהל צעיר. במחקרים הכל הראה שהמותג הזה עייף. הקמנו את ה'קאמרי לייט נייט', בר בפטיו של התיאטרון שבו השחקנים והקהל נפגשו אחרי כל ההצגות של הקבוצה לקוקטייל עם די.ג'יי. עשינו 'הצגות שיכורות' שבהן השחקנים שותים עם השחקנים, בנינו קבוצה של קהל שהולכת וגדלה - יש אנשים שהגיעו ל'רינגו' כבר עשר פעמים - וחשבנו איך אפשר לייצר חוויות חוזרות.
"אנחנו רואים איך הקהל הזה עכשיו מגיע להצגות נוספות בתיאטרון, ומבחינתי זו היתה המשימה - להראות לקהל צעיר שיש מה לבוא לתיאטרון, וזה הכי משמח שיש. אני רוצה שזה יגדל ויתפתח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו