אלפי מטרים של מאות שרשראות מתכת: תערוכות מצמררות במוזיאון תל אביב

זה כבר שלושה חודשים שכל כניסה ויציאה ממוזיאון תל אביב לאמנות היא גם סטירה מצלצלת ואגרוף בבטן שמזכירים תדיר את המציאות הכאוטית והאיומה בה כולנו נמצאים. כל ביקור בתערוכה עובר קודם בכיכר החטופים, מוקד הלב המדמם להשבתם של השבויים בעזה. כל המיצבים השונים בפנים נטענים בימים אלו במשמעות חדשה.

על רקע הלחימה, הכיכר המתחדשת, האתגרים שנוצרו בעולם האמנות הישראלי וחוסר הוודאות הביטחוני, המדיני והפוליטי, החליטו במוזיאון לחשוף מבחר מהתערוכות המרכזיות שיוצגו במהלך שנת 2024.

"אנו עובדים כל העת על מנת ליזום, לסייע ולהבטיח עבור מאות אלפי המבקרים העוברים בשערי המוזיאון מדי שנה שהמוסד התרבותי הזה יהיה קשוב לרוח הזמן ונגיש לכל", אומרת טניה כהן-עוזיאלי, מנכ"לית המוזיאון.

אחד הפרויקטים הגדולים השנה, בזמן שבו בוחנים ומגדירים מחדש את תפקיד המוזיאון והרלוונטיות שלו לקהילה, הוא הקמת "מרחב מרפא", בו יתמקדו בתחומי הטיפול באמנות בקבוצות ממוקדות בשיתוף עם החמ"ל האזרחי, בתי ספר לאמנויות, מטפלים, צוותים רפואיים ועוד.

בין התערוכות המרכזיות שייפתחו: "אחוז בכל היקר - מבט על אוסף בימי מלחמה", אוצרת: ענת דנון סיון, בה יוצגו יצירות מאוסף הרישום וההדפס בצל אירועי השעה, בהן בולט העיסוק במוות, פליטות, צער ואובדן; "מלחמה ושלום" - תערוכה לציון יובל להקמת סדנת ההדפס בירושלים ע"י אריק קילמניק, במטרה להוות בית לאמנים ולעשייה אמנותית בטכניקות הדפס מסורתיות וכהמשך ישיר למסורת של ההדפס האמנותי העברי בראשית המאה ה-20; "תיאטרון החיות" - תערוכה לכל המשפחה ובה עבודות של אמנים עכשוויים המתייחסות לאופן התיאטרלי בו אנו צופים וחושבים על עולם החי.

בנוסף, מיצב תלוי במקום מפל האור של המוזיאון שיצר מוחמד (מוחי) אבו סאלמה, ובו אלפי מטרים של מאות שרשראות מתכת הנקשרות לדיסקית הצה"לית המזוהה עם המאבק להשבת החטופים - כולן תלויות ומשתלשלות מטה כמעין מובייל ענקי, יצירה שהופכת את הבטן ויוצרת את החיבור המלא והטוטאלי בין האמנות בתוך המוזיאון לתופת שמתקיימת בחוץ.