בשבועיים האחרונים נדחקה המלחמה באוקראינה מהחדשות בארה"ב, לטובת תביעת הדיבה שהגיש ג'וני דפ כנגד גרושתו אמבר הרד, בגין מאמר שפרסמה בדצמבר 2018 לפיו היא "סמל של קורבן אלימות זוגית". ג'וני טוען בתביעתו שלא נהג באלימות ושהוא עצמו קורבן אלימות. מאז מתנהלים ההליכים המשפטיים. לאחרונה התנהלו 12 ישיבות סוערות וכעת תחל כנראה עדות אמבר.
במשפט מוצגות ראיות דיגיטליות למכביר, החושפות מערכת יחסים קיצונית הכוללת דרמות ופיתולי עלילות: תמונותיו של ג'וני משתכר ומסניף קוקאין, תמונות המיטה הזוגית מלוכלכת בצרכים, סרטון בו ג'וני מנהל מתקפה על ארונות המטבח, תיעוד קצה האצבע הכרות של ג'וני (שלטענתו נכרת מבקבוק וודקה שאמבר זרקה), המשמש לכתיבת גרפיטי בדם. בנוסף, הודעות ג'וני על הדרך המוצלחת להרוג את אמבר (בטביעה בשריפה או בתא המטען של הונדה) וסרטוני מעלית המתעדים את אמבר מעלה מאהבים (כך נרמז), כל אחד מהם מפורסם מהשני (כן, גם אילון מאסק בחוגגים) לדירת בני הזוג.
מי המתעלל ומי הקורבן
מעבר לעניין המציצני שיש בפרשה, הרי שיש בה להדגים את ״בעיית עודף המידע במשפט״. בעבר משפטים הדנים בסוגיה ממוקדת כללו ראיות מצומצמות, דרך המלך הייתה שמיעת עדויות בעל פה, וכמה גוונים יש ל- "הוא אמר", "היא אמרה". אבל כיום, בעולם הדיגיטלי, כשכל פרט מחיינו מתועד, הופך ההליך המשפטי לכלי קיבול לעשרות אלפי הודעות ווטסאפ, הקלטות, סרטונים, שיתופי רשתות ועוד.
במבט ראשון נראה שפע האינפורמציה כחיובי וכמקדם את הערך של גילוי האמת. במבט שני, עודף אינפורמציה הופך לעיתים לקקופוניה, ומסכל את תפקידה החברתי היסודי של מערכת המשפט ככלי אמין ויעיל לפתרון סכסוכים. מערכת המשפט התפתחה בדיוק על מנת שהשופט לא יזדקק להכיר את כל ההיסטוריה של המתדיינים, ויוכל להכריע סכסוך באורח יעיל על סמך ראיות אמינות. רק כך יכלה החברה האנושית לגדול משבט לציוויליזציה. האם אנחנו צועדים כעת לאחור?
הדרישה כי המושבעים במשפט הדיבה יעברו על עשרות אלפי ראיות, משמעה כי הם יחוו יום אחרי יום את המתדיינים וחייהם. במערכת המשפט הישראלית הסוגיה מתחדדת. האם השופט המקצועי, זה שהקדיש עשרות שנים מחייו ללמידה ולשכלול של יכולותיו השיפוטיות , יהפוך לפונקציה הסורקת קבצים דיגיטליים אינסופיים? במה מקצועיות השופט בהקשר זה עולה על מי שאינו מקצועי, או אולי, אם נחשוב בדרך חתרנית יותר, במה היא עולה על ביצועי תוכנת בינה-מלאכותית (AI) אשר זו ייעודה?
בעולם בו סכסוכים רבים מייצרים כמויות מידע על-אנושיות, האם לא נדרש להסב חלק מהפעילות השיפוטית לכלי עזר חיצוניים לשופט? מה יהיו המנגנונים שיוקדשו לכך? במיתולוגיה, תמיס אלת הצדק מכוסת עיניים, האם אלת הצדק המודרנית תהא קוד מחשב?
הכותבת היא עו״ד, יזמת ומרצה באקדמיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו