הרשת החברתית היא אולי וירטואלית, אבל היא מסוכנת בדיוק כמו המרחב המחכה למי שלרגע מנתק עצמו מהווי פיי ומעז רחמנא לצילן לפסוע אל תוך העולם האמיתי.
כל פוסט, כל תמונה, כל סרטון, למעשה כמעט כל דבר שתעלו לרשת החברתית ופתוח לתגובות, הופך לרימון הלם פוטנציאלי. אם תשחררו את הנצרה שלו בידיים הלא נכונות, הוא יכול להרוג וזה יהיה מלוכלך וכואב. עבור ידוענים וכוכבי רשת זו מציאות כואבת ומוכרת יותר מדי.
"צומי", "מחפשת לחזור לכותרות בכל מחיר", "ילדה קטנה ומפונקת", ירו הטוקבקיסטים בהנאה חיצים עתירי רעל לעברה של גל גברעם באלפי התגובות שמילאו את הרשת לפני כשבוע, לאחר שזו חשפה בסטורי באינסטגרם שלה שגזרה על עצמה שתיקה ארוכה בחודשים האחרונים בגלל דיכאון שהיא סובלת ממנו.

התגובות השליליות שהווידוי של גברעם יצר הזכיר לרגעים את קרבות הגלדיאטורים ברומא העתיקה: בואו טוקסקיסטים אמיצים. שסו בה את הטובים שבכם בקרב אכזר של עלבונות עד שתרים ידיים בכניעה, תכריז שאינה יכולה עוד ותיעלם. אז אולי תרגישו שניצחתם. אתם הגיבורים החזקים אבל הלא ידועים מאחורי המקלדת, מול גברעם, הידוענית שבחרה לחשוף את חייה באופן מודע לעיני הציבור. נו, אז ברור שהיא מוכרת לכל ואין שום סיכוי שהכאב או הטראומה שלה אמיתיים, נכון?
גל גברעם ותום חיימוב מסכמים שנה, אינסטגרם
"את מוזילה את המאבק האמיתי בדיכאון שאנשים חווים. מה כבר עברת בחיים שלך שאת מעזה לדבר על זה?", הטיחו בה. וראו זה פלא: פתאום כל טוקביקסט הוא פסיכיאטר מוסמך. כזה שלמד שנים רבות, עבר הכשרה מקצועית מקיפה ויודע לאבחן בדיוק עם מה מתמודד אדם שמעולם לא פגש.
הרי אם גברעם היא אושיית רשת שאוי לכולנו, ובעיקר לה, גם לקחה חלק בריאליטי צהוב כמו "האח הגדול", אוהבת להצטלם חשוף ולדבר על המיניות שלה, ומנסה לשדר שהיא אישה צעירה בטוחה בעצמה שלא באמת שמה פס על אף אחד, הרי לא ייתכן שהיא פשוט שחקנית מאוד טובה שמאחורי כל הרעש בעצם סובלת מאוד מסערה פנימית וזועקת לעזרה, נכון? ברור שהדיכאון שלה הוא סתם עוד מהלך יחסי ציבור שנועד להגדיל את מספר העוקבים שלה ולשמר אותה בתודעה.
View this post on Instagram
עזבו את אלוהי המוסר. אם לא כתוב לכם בתעודת הזהות זאוס, אז צר לנו, אינכם אלוהי הצדק וכל שאתם עושים הוא לגרום לכאוס. חדלו מלקשור לראשיכם את כתר השופטים, הפסיכולוגים והרופאים ושחררו. שחררו כבר את חבל התלייה שאתם נהנים לכרוך סביב צווארם של מי שבחרו להפוך את עצמם לידוענים. נכון, הרבה מהם אוהבים את הפרובוקציה. יותר מזה. לא פעם הם באמת מעצבנים, מדברים שטויות, מתגרים בכוונה ואולי אפילו רוצים לקחת חלק בקרב תגובות סוער, אבל, ויש פה אבל גדול מאוד, זה לא מתיר את דמם.
למרות שלפעמים הם מתעקשים לשדר תדמית הפוכה, הם הכל חוץ מטיפשים או לא מחוברים למציאות. הם בני אדם בדיוק כמוכם. הם יכולים לסבול מבעיות אמיתיות ולהתמודד עם קשיים אדירים בחייהם האישיים. אין לכם דרך לדעת מה קורה בין ארבעת חללי הלב או הבית של אדם שאינכם מכירים. ולפני שתמהרו לצקצק בלשונכם ולהאשים אותנו בצביעות, ההבדל בין דיווח על נושא צהוב בצורה עניינית שונה מאוד מהתלהמות, אלימות מילולית ושלהוב יצרים רק כי זה קל וכיף "להיכנס" באדם שהפך עצמו מרצון לידוען.
טוקבק הוא פצצה, חד וחלק. זה לא "שגר ושכח". הנזק שהוא יכול לייצר יכול וכבר נגמר בעולם באופן טראגי, כשהמתקפה הייתה קשה מדי והסתיימה בתוצאות טראגיות כולל התאבדות. אז בפעם הבאה לפני שאתם לוחצים על "פרסם", תעצרו רגע, לכו למראה ותשאלו את עצמכם: "זה באמת מי שאני רוצה להיות"?
בצד שלכם זו עוד שורה מרושעת שכתבתם סתם כי זה קל, זה בחינם, ואולי זה אפילו מספק לכם קתרזיס שלא הייתם מעזים לנסות אפילו להוציא לפועל במציאות. בצד שלהם זה עלול להיות כמו תאונה חזיתית. יכול להיות שבתגובה הראשונה הם עוד יצליחו להכיל את העלבון והכעס, אבל אחרי אלף תגובות, גם האדם שנראה לכם הכי חסין בעולם יישבר כנראה - וזה עלול להוביל לנזק בלתי הפיך ומסוכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו