לכולם היה ברור, כבר מהשלבים המוקדמים, שמתמודדת מספר 20, 1.82 מ', תחזור עם הכתר. אבל מבעד לחיוכים המזויפים ולצילומי הביוטי, איש לא ידע שהילדה היפה מתמודדת עם שדים אישיים, זיכרונות מכאיבים והתמכרויות. איש גם לא שיער שכעבור חמש שנים המלכה הזוהרת תהפוך כמעט להומלסית מכורה בניו יורק.
"עברתי לארה"ב לפני שלוש שנים, כשהייתי בת 25. רציתי מאוד להצליח בניו יורק, אחרי שעשיתי בארץ קמפיינים מגניבים, אבל רציתי להשיג יותר. הגעתי לשם בידיעה שאני הולכת לכבוש את העיר, וזה גם מה שסיפרתי לכולם. אף אחד לא ידע שלמעשה טסתי לשם כדי לתקן את החיים שלי".
ההתחלה בתפוח הגדול היתה מבטיחה, עם סוכנות דוגמנות שעמדה מאחוריה. "גרתי בדירת דוגמניות, כמו שרואים בסרטים. שני חדרים במנהטן, עם מטבח באמצע, מקלחת וחדר שירותים אחד לארבע בנות. ישנתי במיטת קומתיים. היה לי מעט כסף, וגם עזרו לי מהבית".
אבל עד מהרה נתקלה בחיים עצמם, שלא תמיד דמו לפנטזיה. "התחלתי למלצר כדי להרוויח כמה דולרים, אבל לתת לי להחזיק מגשים ביד זה פחות מתאים כי אני מאוד קלאמזית, אז העדפתי לעבוד בבר. בגדול עבדתי בכל עבודה מזדמנת, כשהמטרה שלי היתה לא רק לשרוד, אלא גם להצליח".
ניצני ההידרדרות של חזן בניו יורק, שבהמשך הביאו אותה כמעט לסף תהום, נבטו כבר ביום שבו נחתה בעיר הגדולה. "אחרי שעה כבר הייתי במסיבת גג עם חברים שהכרתי, ואחריה התעוררתי אחרי שלושה ימים בברוקלין. אני בכלל לא זוכרת איך הגענו לשם. למרות כל הנאומים שעשיתי לעצמי כשהגעתי לניו יורק, בשנייה אחת הכל נפל".
לאט־לאט התחילה "לאבד את זה", כהגדרתה, ואחרי שהות קצרה בדירה הראשונה, כשכספה אזל, עברה לנדוד מדירה לדירה. "סוכנות הדוגמנות תומכת בך רק בחודשים הראשונים, כשאת עדיין זרה בעיר. אחר כך את אמורה לדעת להסתדר ולהיות עצמאית. אחרי דירת הדוגמניות הראשונה עברתי לאחרת, עם דוגמנית נוספת, ואחרי חודשיים כבר לא היה לי איך לשלם את שכר הדירה לחודש הבא.
"עברתי לדירה אחרת, של חבר, לשלושה שבועות. מצאתי את עצמי עוברת דירות בקצב, סוחבת פה עוד חודש ופה עוד שבועיים כדי לשרוד. התקרבתי בצעדים גדולים לתחתית".
הגעת למצב שהיית ברחוב?
"בכל פעם, כשהגיע הרגע שבו אני צריכה לעזוב דירה, עלתה השאלה לאן אני הולכת עכשיו. הרחוב היה תמיד אופציה".
משפחתך לא ידעה על מצבך?
"לא. כולם היו בטוחים שאני חיה בניו יורק ומפרנסת את עצמי".
