000 מונשמים, אלפי מתים. התרחיש הקיצוני הזה אולי נשמע לכם מוכר. בסוף ינואר היו אמורים לנחות בארץ 2,000 פועלים סיניים, ובמקביל אלפי סינים ותיקים תוכננו להיות מגורשים. הודות לעבודה מאומצת מול הממשלה הצליח איגוד חברות כוח אדם זר לבנייה בלשכת המסחר למנוע את הגעתם, למרות שהשרים לא הבינו בזמנו על מה מדובר, בתקופה שבה שר הבריאות אפילו לא הצליח להגות את השם קורונה.
היום קיים מחסור של 10,000 עובדים זרים בנף הבנייה בישראל, בהתאם להיקפי הבנייה הקיימים בשוק. במקביל, מחיר העסקת עובד זר הולך וגדל עבור הקבלן, והדבר משפיע רבות על מחירי הדירות לצרכנים.
עלות העובדים נמצאת במגמת עלייה מתמדת מתחילת שנות ה-2000, עקב חוסר בהיצע של פועלים. המצב אבסורדי: התאגידים שמעסיקים עובדים זרים קורסים תחת ההזמנות, עם לחץ מצד הקבלנים לאספקת עובדים. העובדים מנצלים זאת ובוחרים לנדוד ממעסיק למעסיק, כדי לקבל שכר גבוה יותר. בכך הם גורמים נזק לקבלנים, כאשר הם נוטשים את האתר בעיצומה של העבודה.
משבר הקורונה העמיק בעיה זו. עובדים חדשים לא הגיעו למדינת ישראל במשך ארבעת החודשים האחרונים, כאשר בקנה היו כ-4,000 עובדים לקראת הגעה – 2,000 מאירופה ו-2,000 מסין. עובדים שיצאו לחופשה לפני פרוץ המשבר לא יכלו לחזור ארצה, וכ-1,500 פועלים נאלצו להישאר במדינותיהם, ללא אפשרות כניסה לישראל.
״המדינה חייבת להניע את גלגלי המשק סביב ענף התשתיות והבנייה למגורים", אומר אלדד ניצן, יו״ר תאגידי כוח אדם זר לענף הבנייה. "יש להגדיל את המכסה באופן מיידי ל-25,000 עובדים, ללא מתווה יורד, אלא כמכסה הכרחית להרבה שנים קדימה, עם אפשרות לעלייה נוספת, בהתאם להיקף הבנייה״.
לדברי ניצן, יש להביא בדחיפות כ-10,000 עובדים מסין ומאירופה, אפילו ללא מבדקים מקצועיים, ולהתאימם לצורכי העבודה לאחר הגעתם.
״ניתן לעשות זאת באופן מיידי בתיאום מול המעסיקים במתווה סטרילי ל-14 ימי בידוד בטרם יציאה לעבודה. המדינה תזכה לשיתוף פעולה מלא מצד המעסיקים״, מוסיף ניצן.
לדבריו, הגדלת מספר הידיים העובדות, הורדת עלויות התקורה של כוח האדם ועלייה במספר יחידות הדיור ותשתיות הבנייה יזרזו את יציאת המשק מהמשבר ויספקו עבודה לאלפי ישראלים.
ניצן מסכם: "תגבור העובדים בתשתיות הנלוות לענף הבנייה יתרום בעתיד להורדת עלות הבנייה ויסייע גם לזוגות הצעירים ברכישת דירה ראשונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו