הקרב על הירושה

עו"ד רם תורן ודניאל אינטרקט, בשיתוף משרד גדעון פישר ושות'

במשך כל 25 שנות נישואיו של המנוח עם אשתו השלישית, הם גרו בדירה שהייתה 90% בבעלותו  של הבן מהאישה השנייה של המנוח, ו-10% בבעלות המנוח עצמו. בצוואתו, כתב המנוח בין השאר, כי הוא מוריש את ה-10% לאשתו האלמנה, ומצווה את יורשיו כי היא תמשיך לגור בה כל חייה, ללא כל תמורה. בנוסף הוריש האב בצוואה דירה נוספת, שהייתה בבעלות מלאה שלו, לבתו מאשתו השנייה.

לאחר פטירתו של האב תבע הבן את האלמנה, ראשית לשלם דמי שכירות על התקופה שמאז הפטירה. שנית, דרש לפרק את השיתוף של הדירה, כפי שחוק המקרקעין מאפשר, ולכפות עליה למכור את הדירה ולפנותה.

שימוש ללא תמורה

השאלה המרכזית בה דן בית המשפט היא האם יש לאלמנה זכות להמשיך ולהתגורר בדירה אשר 90% ממנה בבעלות הבן, מבלי לשלם דמי שכירות? בית המשפט קבע כי אכן ניתן להעניק רשות שימוש במקרקעין הן באופן חוזי, והן מתוך הבעה של רצון טוב, ללא התחייבות חוזית.

רשות זו יכולה להיעשות כאשר הרשות ניתנת בתמורה וכאשר לא נדרשת כל תמורה עבור אותה רשות שימוש.

אומנם כאשר רשות השימוש הינה ללא תמורה, כמו במקרה שלנו, אדם יכול לחזור בו בקלות רבה יותר, אך במקרה זה, המנוח הבהיר לבני המשפחה שאשתו תוכל להתגורר בדירה ללא כל תשלום עבור השכירות.

בית המשפט חיזק את הכרעתו שהאלמנה יכולה להמשיך להתגורר בדירה ללא תמורה, על בסיס כמה עובדות: המנוח הוריש את דירתו השנייה כולה לבתו מאשתו הקודמת, פעולה שהייתה מונעת מאשתו השלישית מלרשת את אותה הדירה לאחר מותו. המנוח דאג לכך שתהיה לאשתו קורת גג לאחר מותו. בנוסף, האלמנה ואחות המנוח העידו שהצהיר שבנו ובתו ידעו על כוונתו ואף הסכימו.

הדבר המעניין מההיבט של דיני ראיות הוא שבית המשפט התייחס לעדויות אלו כאל עדויות ישירות, ולא עדות שמועה. הוא ציין שעצם העובדה שהבן הגיש את התביעה רק לאחר מותו של אביו, מנע כל אפשרות לשמוע את רצונו, מה שהעיד על התנהלות בחוסר תום לב של הבן.

לעומת עדויות אלו, בית המשפט נוכח בסתירות מרובות בעדותו של הבן התובע ובעדותה של אחותו, בעלת הדירה השנייה. בית המשפט קיבל את עדות האלמנה, שנראתה מפורטת ואמינה.

פירוק בכל מחיר

השאלה המשפטית השנייה בה דן בית המשפט, האם ניתן לפרק את השיתוף בדירה זו, בה האלמנה מחזיקה 10%, ואילו הבן 90%? הבן תבע לפרק את השיתוף, והאלמנה הציעה שירכוש את חלקה בדירה במחיר מקסימלי לפי ערך השוק, והיא תמשיך להתגורר בה ללא תמורה.

בית המשפט הבהיר שיש לשמור את זכות המגורים של הנתבעת בדירה ללא תשלום, לכל חייה, והכריע שיש לפרק את השיתוף באמצעות הצעת הדירה למכירה בשוק החופשי, תוך ידיעה שהדירה תפוסה. כלומר, שהקונה יידע שיש דיירת שמתגוררת בדירה מבלי לשלם דמי שכירות, למעט הוצאות שוטפות של ארנונה, ועד בית, חשמל ומים. באופן הזה שמר בית המשפט על זכויותיה של האלמנה לגור בדירה, אף אם פורק השיתוף.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, ויש לפנות לקבלת חוות דעת משפטית בכל סוגייה קונקרטית. בשיתוף משרד עורכי דין גדעון פישר ושות'. עו"ד רם תורן הוא שותף בכיר במשרד ומנהל המחלקה המסחרית.

עו"ד רם תורן ודניאל אינטרקט, בשיתוף משרד גדעון פישר ושות'