הפרארי של עולם הבנייה

אנו בלשכת הקבלנים חוזרים ומתריעים זה 3 שנים בפני מקבלי ההחלטות: אם אתם חפצים להציל את שוק הדיור, אנא הגדילו באופן מיידי את מכסת העובדים הזרים. אין דבר דחוף וחיוני מכך. במיוחד בעת הזאת, לאחר שנת הקורונה, המשבר הכלכלי העמוק, האבטלה ולקינוח, מבצע שומר החומות.

הסיבה העיקרית לכך שענף הבנייה מצוי כיום על כרעי תרנגולת, הינו המחסור הקריטי בעובדים זרים. ללא עובדים אלה לא ניתן יהיה בשום פנים ואופן להגדיל את היצע הדיור כמתבקש ל-60 עד 70 אלף התחלות בנייה לשנה ולקצר את זמן הבנייה מ-3 שנים בממוצע כיום לשנתיים כמתבקש.

ממשלת ישראל הבטיחה בשעתו לייבא מכסה קבועה של 16,500 עובדים זרים. בפועל, לאחר גירוש הזוי של אלה שאשרת השהייה שלהם בישראל פגה, נותרו כיום כ-10,800 עובדים בלבד. הצורך הריאלי של השוק הינו 25 עד 30 אלף.

באופן וירטואלי לחלוטין, בענף הבנייה מועסקים כ-65 אלף עובדים פלסטינים מהשטחים. זהו נתון חסר בסיס, משום שלאורך כל הדרך חלקם הגדול אינם נמצאים בפועל באתרי הבנייה מסיבות שונות ומשונות, החל מאינתיפאדות וסגרים, דרך מחסומים וכלה בחגים.

ענף הבנייה זקוק לפחות ל-120 אלף עובדים לנוכח האתגרים העצומים העומדים בפני שוק גדל והולך בהתמדה ובשל המחסור בהיצע דיור והגידול המשמעותי באוכלוסיית ישראל ובמספר בתי האב.

מדי שנה נוספים לנו עוד כ-60 אלף בתי אב, משמע המחסור בהיצע רק יילך ויגדל. עובדה זו מתדלקת את שוק הדיור לשיאים חדשים של רמות מחירים, כאשר גם מספר נוטלי המשכנתאות גדל עד כדי ממוצע שנתי של כ-100 מיליארד שקל, כרבע מהמשכנתאות שנלקחו במדינת ישראל בכל הזמנים.

דיבורים יפים

הדיסוננס המתמשך בין מדינה מערבית מודרנית, חברה ב-OECD, מעצמת הייטק, בעלת חיל האוויר הטוב בעולם ותעשיית נשק מתקדמת, לבין ענף בנייה אנכרוניסטי ועתיר ידיים עובדות, לא יוכל להשתנות ברגע אחד.

עם כל הדיבורים היפים שכבודם במקומם מונח, על הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לענף ועל הסבת רבבות צעירים ישראלים יוצאי צבא, שוק הדיור זקוק כאן ועכשיו לאותה תוספת של אלפי עובדים זרים, אחרת חלילה נקלע למצב בו ענף הבנייה יידום מלכת.

לא מדובר בתרחיש תיאורטי. מאות רבות של חברות בנייה פשטו את הרגל, או במקרה הטוב נקלעו לקשיים במהלך השנה האחרונה. בדרך, לצערי, עומדות בתור עוד הרבה חברות ותיקות וטובות. שוק בנייה ללא עובדים זרים שקול לפרארי ומזראטי שמנסות להתניע, אבל אין להן מנוע.

בד בבד הצעתי בעבר, ואני מציע כיום ביתר תוקף, להגדיל בו זמנית את אחוזי הבנייה לקבלנים בכל פרויקט שייבנה באזור הביקוש ב-30% (שבס-כחלון), כשבתמורה יקצו הקבלנים 20% מהדירות לזכאים במחירים מוזלים ועוד 10% לדיור מסובסד להשכרה לטווח הארוך.

מהלך אסטרטגי חשוב שכזה לא יוכל לעולם להתבצע ללא עובדים. בלעדיהם הפרארי יהפוך להיות ברווז צולע והמזראטי לצב מזדחל. היום, ימים מעטים לאחר הקורונה, זהו הזמן הנכון והמתבקש להתניע את המהלך הזה, לפני שיהיה מאוחר מדי.

כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו.