עדיין לא ברור - כנראה שגם לממשל האמריקני עצמו - כיצד תצא לפועל תוכנית טראמפ לפינוי עזה והפיכת הרצועה לריביירה, אבל מותר להשתעשע בהיבט הנדל"ני של הסיפור, כפי שרואה זאת גם הנשיא האמריקני עצמו. ובראייה נדל"נית טהורה ייתכן שהוא צודק: הפוטנציאל של רצועת החוף של עזה כאזור תיירותי של בתי מלון, בתי הימורים, מסעדות, אתרי בילוי ופנאי באגן המזרחי של הים התיכון, יכול לתרום לכלכלה המצרית והישראלית כאחד.
ההזדמנויות אדירות: בנייה רווייה - פרויקטים הכוללים מגדלי מגורים מודרניים, עם דגש על יעילות אנרגטית ונגישות תחבורתית; מרכזים מסחריים - פיתוח אזורי מסחר ותעסוקה אשר ימשכו אליהם משקיעים בינלאומיים ומקומיים; תיירות ימית - חופי עזה הם בעלי פוטנציאל תיירותי גבוה ולכן עשויים להפוך ליעד חם להשקעות בנדל"ן תיירותי, כולל מלונות ואתרי נופש.
עיקרון הפינוי-בינוי בעזה נשמע מוכר לכולנו. הקרקע קיימת ולא עולה כסף, בזמן הבנייה הדיירים מקבלים דיור חילופי ואחרי הביצוע חוזרים לבית משודרג. "במקום בנק מלווה וקרקע בשעבוד, כאן סבא טראמפ דואג לכל הכסף בלי ערבויות. פשוט. לא כל כך מסובך", אומר המהנדס הבכיר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות.
מיכאל רצון, יו"ר חברת אב-גד: "מרבית תושבי הרצועה בוודאי רוצים לשפר את איכות החיים שלהם ושל ילדיהם במקום לחיות בדלות ובעוני"
ח"כ לשעבר אל"מ (מיל') מיכאל רצון, יו"ר חברת אב-גד, ממחיש את הפינוי-בינוי ברצועה: "ככל פרויקט, זה מתחיל ברצונם של הדיירים להתאחד ולפעול במשותף כדי לשפר את איכות חייהם בסביבתם ולהשביח את הנכס שבו הם מתגוררים. לפרויקט צריך להיות בסיס כלכלי איתן ותשואה סבירה של רווח, אחרת לא יזכה למימון. הפרויקט צריך שיהיה יזם שיאמין בו וירצה לבצעו. גם את המקרה הזה יש לבחון באותן אמות מידה – מרבית תושבי הרצועה בוודאי רוצים לשפר את איכות החיים שלהם ושל ילדיהם במקום לחיות בסביבת דלות ועוני חרבה והרוסה שכפה עליהם החמאס. ההזדמנות להגר למדינות מפותחות יותר, קרובות או רחוקות, היא הזדמנות עבורם שאולי לא תשוב. כיזמים אנו מחויבים תמיד להיות אופטימיים ולראות את ההזדמנות וסיכויי ההצלחה".
בסופו של התהליך המצרים והישראלים, יחד עם היזם האמריקאי, הם שיהנו מהפירות שיצמיח הפרויקט ובנסיבות מסויימות גם הרשות הפלשתינית ובכך יווצר מעגל קסמים של win-win שהוא המנוע לכל עיסקה מוצלחת.
בין לאס וגאס לדובאי
טראמפ כנראה מבין מה שאיש עוד לא קולט: את מחנה הפליטים הגדול בעולם ואת תושביו לא ניתן יהיה לשקם במצב הנוכחי. צילומי לווין מגלים שכ־70% מבנייני המגורים ברצועה נהרסו, כלומר יותר מ־170 אלף, בנוסף למאות מבני ציבור, כולל מתקני חינוך ורפואה. שיקום מערכת הבריאות, כולל בתי החולים, יצריך השקעה של כ־15 מיליארד דולר. הנזקים לתשתית ברצועה מוערכים בכ־20 מיליארד דולר, 68% מרשת הכבישים נהרסה ואספקת המים עומדת על כרבע ממה שהיתה לפני 7 באוקטובר.
עפר זיו, מנכ״ל ויתניה, מהנדס בכיר: "יש יתרון אחד שטראמפ כאיש מקצוע הבין - לא נצטרך מרתפים וגם במטרו כבר נעשתה חצי מהעבודה"
עפר זיו, מנכ"ל ויתניה, מהנדס בכיר, אומר בחיוך: "יש יתרון אחד שטראמפ כאיש מקצוע הבין - לא נצטרך מרתפים בתהליך הבנייה, הכל קיים, וגם בכל נושא המטרו כבר נעשתה עבורנו חצי עבודה".
הקבלנים הישראלים, מצידם, כבר מאתרים את ההזדמנות הבאה וערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, זורק חבל לדוד מאמריקה: "אני קורא מכאן - תנו לנו קבלני השיפוצים לעבוד בעזה, בשיתוף פעולה עם קבלנים ישראלים, עובדים מקומיים ומימון אמריקאי. אנחנו מוכנים להתחיל כבר מחר".
"אין בניין אחד שלם"
עו"ד רונית שבירו, מבעלי קבוצת שבירו: ״חברות הבנייה של מדינת ישראל הן הראשונות שראויות להשתתף בבנייה ברצועה"
עו"ד רונית שבירו, מבעלי קבוצת שבירו, לא מסתירה גם היא את התלהבותה: "תוכנית טראמפ הינה התגשמות כל החלומות שאפילו לא העזנו לחלום. פינוי עזה מההריסות מחייב בנייה מחדש של האזור כפי שהאמריקאים יחליטו. אולי זו תהיה לאס וגאס או דובאי כאן לידינו... ואם כן - חברות הבנייה בישראל הן הראשונות להיות ראויות להשתתף בפרויקט וקיימת פה הזדמנות של פעם באלפי שנים". באותה נשימה מוסיפה שבירו כי "ברור שאני לא באמת מאמינה בזה כי זו אוטופיה שאף אחד לא העז לחלום. אבל בל נשכח שגוש קטיף היה שם. שכונות שלמות נגדעו ואולי זו ההזדמנות של כל בוני הארץ להחזיר עטרה ליושנה".
שלום שטרית, מנכ"ל ובעלי חברת שתית:"בסוף תוכנית הפינוי בינוי הגדולה שכולנו חשבנו שתהיה בישראל - תהיה כנראה בעזה"
שלום שטרית, קבלן ויזם ותיק, בעל חברת שתית: "אין חולק שעזה כבר לא תחזור להיות מה שהיתה, אז כנראה שבסוף תוכנית הפינוי בינוי הגדולה שכולנו חשבנו שתקרה בישראל תהיה בעזה. האם היזמות הישראלית תגיע לעזה ותבנה שם מגדלים ומלונאות? אם טראמפ ייקח את השליטה לידיים בהחלט ייתכן שכן".
אבל לצד החלומות הנדל"ניים, הבעיה של עזה תלויה לא מעט באוכלוסייה המקומית. אף אחת מהמדינות הערביות, גם לא קטאר, לא תשקיע כאן דולר אם עזה תמשיך לשמש פרוקסי איראני. עשרות מיליארדים ויותר כבר נעלמו בין לילה בהפצצה אחת והכספים שהועברו לבניית המטרו, למשל, שאמור היה להגן על התושבים, הופנו כולם לארגוני הטרור. התוצאה - הרס מוחלט שאיתו צריכים להתמודד כעת התושבים.
צחי אבו, בעלי קבוצת אבו יחיאל, מסביר: "בעזה לא נשאר בניין אחד שלם אבל יש דבר אחד שלא הצלחנו עדיין לשבור - וזה את רוח החמאס. טראמפ באמירתו כעת אולי יתן רוח גבית לישראל לשבירת רוח הרוע. כעת תוכנית היום שאחרי אולי תרומם את הרוח הישראלית, אם כי אני מתקשה להאמין שיהיה עזתי שיוותר על אדמתו מרצון".
מי שעוד מטיל ספק בהיתכנות חזונו של טראמפ הוא אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים של קבוצת זיתוני, שמציין: "בשלב זה מדובר בהצהרה כללית ללא ניתוח מעמיק של השטח הקיים וללא לוחות זמנים מוגדרים. פינוי ההריסות לבדו עשוי להימשך שנים רבות, עוד בטרם יחל תהליך התכנון והביצוע בפועל. בנוסף, לא ברור מי יהיה אחראי על התכנון הנדל"ני של האזור, מה יהיו יעודי הקרקע, ואם הניהול יהיה בידי האמריקאים, ועדת תכנון ייעודית ישראלית או גורם אחר".
על דבר אחד אין ויכוח, עם תוכנית טראמפ או בלעדיה, עזה לא תוכל להישאר במצבה. אסון הומניטרי ממשי שאין עליו ויכוח הוא רק שאלה של זמן. אם תושבי הרצועה לא יבינו זאת בהקדם ויקחו את העניינים לידיים בלי פנטזיות על “מבול אל אקצה" - אולי יקרה משהו. בסוף זה תלוי בהם וגם קצת בנו, אבל הרוב תלוי בטראמפ.
הכתבה המלאה תתפרסם במוסף הנדל"ן ב-26.2
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו