מוכנים? צאו לדרך שיקום הדרום מתחיל עכשיו

אופקים מתאוששת  ובונה אלפי דירות

תוספת של כ-5,800 דירות בשכונת אפיקי נחל החדשה

העיר הדרומית אופקים, כ-25 ק"מ מגבול רצועת עזה, היא אחת הערים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר באותה שבת שחורה. 48 תושבים נרצחו בטבח הנורא בעיר, ועוד עשרות אלפים חוו טראומה שלא ישכחו לעולם. מרגש לראות שכיום, שבעה חודשים אחרי האירועים הקשים, העיר אופקים נמצאת בתהליך התאוששות מבטיח, כאשר לפי נתוני מדלן, קצב מכירת דירות חדשות מתחילת השנה עוקף אפילו את התקופה המקבילה בשנה שעברה.

אחת מתכניות הדיור הגדולות שמקודמות בעיר בימים אלו, ותסייע לשיקומה, כוללת תוספת של כ-5,800 יחידות דיור כהשלמה לשכונת אפיקי נחל החדשה. מעבר למגורים, התכנית מציעה גם כ-30,000 מ"ר שטחי תעסוקה, 36,000 מ“ר שטחי מסחר, שטחי פנאי, ספורט ונופש, שטחים ציבוריים, מבני ציבור, טיילת, שבילי אופניים והולכי רגל, ולמעשה כל מה שמשפחות צריכות כדי לשפר את איכות החיים שלהן.

התוכנית מציעה מגוון טיפוסי בינוי וגדלי דירות אשר יאפשרו יצירת קהילה מגוונת, ומייצרת מרחב עירוני במרכז השכונה, בעל מאפיינים עירונים אינטנסיביים הן מבחינת צפיפות רשת הדרכים, והן מבחינת צפיפות הבינוי המוצעת. הארכת עורק המסחר הראשי מהשכונה המאושרת עד לגבול השכונה הדרומי, ותוספת שטחי חקלאות לאגרו-טק, שטחי מסחר, תעסוקה ומלונאות – ישלימו את התשתית לעוגני תעסוקה ומסחר בעיר.

הצמיחה של נתיבות

תוספת אדירה של 15,000 דירות

העיר נתיבות, שקרובה מאוד לגבול עזה, ספגה מאות רקטות מתחילת המלחמה, והתושבים בה מתארים הדי פיצוצים שמגיעים מעזה ומרעידים כל לילה את הבתים. למרות שהעיר לא פונתה על ידי המדינה, משפחות רבות החליטו לעזוב בחודשים הראשונים של המלחמה, עקב הקושי הרב להמשיך בשגרה. ועדיין, על פי נתונים של הלמ"ס, העיר נתיבות חווה התאוששות יוצאת מן הכלל בשוק הדיור, עם עלייה מדהימה של כ-270% ברבעון הראשון של 2024, לעומת הרבעון האחרון של 2023. נראה כי העיר נתיבות מצליחה דווקא בתקופה הכי קשה של יישובי העוטף, למשוך אליה רוכשי דירות בהיקפים גדולים. לאחר העצירה שחלה כאמור בעקבות ההלם של השבעה באוקטובר, נראה כי ישנה חזרה למגמת הצמיחה שנצפית בעיר כבר תקופה ארוכה, הודות להיקפי הפיתוח המשמעותיים בשנים האחרונות.

אחת מתכניות הבינוי הגדולות בנתיבות, שמקודמת ברובע הצפוני והדרומי בעיר, מהווה המשך ישיר למגמת הצמיחה כאמור, ומרחיבה את שטח העיר הקיים צפונה ודרום מזרחה. התכנית עתידה להכפיל את מספר התושבים הקיים בעיר, העומד על 52,000 תושבים כיום, לכדי למעלה ממאה אלף תושבים. התוכנית כוללת שני רובעים ושטחה כולל כ-4,550 דונם.

בשטח התכנית מתוכננת הקמה של 15,000 יחידות דיור, כ-170,000 מ“ר שטחי תעסוקה, 40,000 מ“ר שטחי מסחר, 400,000 שטחי תעשיה, אחסנה ומסחר בממשק עם מסוף המטענים המאושר. שטחי פנאי ונופש, שטחים ציבוריים, מבני ציבור, כיכרות פארק ציבורי ויער, ועוד.

לצד העצמת החזון העירוני בגדילת העיר, נכלל מרחב עשיר של טבע עירוני העוטף אותה ושפע של שטחים ציבוריים פתוחים הקושרים בין השכונות ברובע, לצד אזורי פנאי, נופש וספורט, המקשרים בין שכונות המגורים לטבע העירוני. כמו כן, התכנית מאפשרת נגישות למוסדות ציבור ושירותים עירוניים ממש בפתח הדלת. כל אחת מן השכונות כוללות מוסדות חינוך, שטחים פתוחים, אזורי מסחר יומיומי, שטחי תעסוקה ושטחים לפנאי וספורט.

לצורך מימוש החזון העירוני המוצע נדרש מאמץ להעתקה, הזזה והתאמה של תשתיות מים חשמל, גז ותחבורה, וביניהן שינוי מדרג כביש 25 מדרך בינעירונית לרחוב עירוני ראשי. שינוי תוואי התשתיות נעשה על מנת לתעדף את המשך ורצף השכונות בעיר בחיבור בין העיר הוותיקה ושטח ההרחבה העירוני החדש.

התושבים חזרו לשדרות,שתגדל באלפי דירות

תוספת של 4,800 דירות, תעסוקה, תעשיה ומסחר

העיר שדרות הייתה אחד המוקדים הקשים באירועי השבעה באוקטובר, כאשר עשרות מחבלי החמאס פרצו לעיר ורצחו עשרות מתושביה, ביניהם לוחמים ושוטרים רבים שניהלו מולם קרב עיקש שארך כמעט יומיים שלמים, עד שהצליחו לחסל את כולם ולטהר את העיר ממחבלים. אחד הקרבות הקשים שהתרחשו בעיר היה הקרב על תחנת משטרת שדרות, שהפך לאחד מסמלי אובדן השליטה המוחלט ב-7 באוקטובר. שעות ארוכות של לחימה מול עשרות מחבלים שהתבצרו בתחנה הסתיימו במבנה שחרב לחלוטין, ובקורבנות ישראלים רבים. מאוקטובר ועד מרץ העיר הייתה ריקה מתושבים, ובחודשיים האחרונים היא התמלאה שוב – למרות המשך הלחימה ברצועת עזה.

אחת התכניות שתסייע לשיקום העיר תקרב אותה אל תחנת הרכבת (‘שדרות דרום׳), ותוסיף לה כ-4,800 יחידות דיור, כ-380,000 מ“ר שטחי תעשיה, כ-185,000 שטחי תעסוקה סביב תחנת הרכבת, וכ-50,000 מ“ר שטחי מסחר.

התכנון כולל רשת רחובות חדשה וצפופה המקשרת בין העיר הקיימת, דרכים סובבות ואזורי התעשייה והתעסוקה תומכים. בנוסף, התוכנית מציעה מגוון שטחים ציבוריים פתוחים המשמרים ערכי נוף בתחום התוכנית ונתמכים על ידי רשת שבילים מקשרת עבור הולכי רגל. רשת הרחובות, השבילים והשטחים הפתוחים מייצרים מעבר הדרגתי בין מתחם עירוני אינטנסיבי (C) לאזור עירוני בעל אופי אקסטנסיבי (D) המותאם למרחב הכפרי הסמוך.

מתחם C מאפשר חידוש ועיבוי למתחם רכבת שדרות תוך מטרה לייצר מרכז תחבורתי חדש לאזור המהווה מכפיל כוח לעיר. בהתאמה, מתחם הינו בעל אופי עירוני אינטנסיבי ומשלב שטחי מסחר ותעסוקה לאורך הרחובות העירוניים. מתחם D הינו בעל אופי אקסטנסיבי ומשלב מגוון של טיפוסי בינוי ועוצמות בינוי. מתחם E במזרח העיר עתיד להכיל בעיקר שימושים לתעשייה, תעסוקה ומסחר.

התכנית לשיקום חבל תקומה,

הנגב המערבי

בעקבות הטבח הרצחני שהתרחש בשבעה באוקטובר, הוחלט על ידי רשות מקרקעי ישראל בשיתוף מינהל התכנון ומנהלת תקומה לקדם בראייה ארוכת טווח ובמהירות האפשרית תכנית אסטרטגית למרחב הנגב המערבי וחבל התקומה. התוכנית מקודמת בסנכרון עם תוכנית החומש של מינהלת תקומה.

חבל התקומה (עוטף עזה לשעבר) היה חבל ארץ משגשג עד ה-6 באוקטובר. לכן, המטרה שהוגדרה במסגרת התכנית היא במינימום להחזיר אותו לגדולתו, ובמקסימום – להפוך אותו לאבן שואבת עבור החברה הישראלית כולה, בהיותו איזור אטרקטיבי, תוך שמירה על האיכויות שהפכו אותו לכזה. אחד היעדים שהוצבו הוא לשלש את אוכלוסיית האזור.

התוכנית תעסוק במנעד רחב של נושאים פיזיים ומרחביים המרכיבים יחד את מכלול החיים ותרכז בתוכה את כלל היוזמות והתוכניות הפיסיות המקודמות במרחב הנגב המערבי. היא מתמקדת בתכנון אזורי ארוך טווח, בין היתר בהיבטים של תשתיות, תעסוקה, אנרגיה, חקלאות וכיו"ב.

בנוסף, האסטרטגיה תעסוק בסוגיות היסוד של חבל תקומה: שימור ושדרוג החקלאות כבסיס הכלכלי של הישובים הכפריים, פיתוח עוגנים כלכליים ואנרגיה מתחדשת מושכי אוכלוסייה תוך שמירת השטחים הפתוחים והמוגנים שכל כך מאפיינים את האזור, שמירת מרקם היחסים בין הישובים העירוניים והכפריים, פיתוח מוקדי תחבורה, תעסוקה ועוד.

גם פה תפיסת היסוד היא של התחשבות בשאיפות התושבים והראייה שלהם את החבל והמרחב בעתיד. לכן, תהליך ניסוח האסטרטגיה מבוצע בימים אלה בהליך מעמיק של שיתוף ציבור. צוותי התכנון נפגשים עם נציגי הרשויות המקומיות, ארגונים אזרחיים, התאגידים וכו', כדי ללמוד את כלל התוכניות והיוזמות למרחב, ולהרכיב מהן תכנית אסטרטגית אחודה. מעבר לזה, יתקיימו מפגשי שיתוף ציבור רבים עם תושבים, כולל עם אלו שעדיין מפונים מבתיהם.

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, אמר בנושא: "מדובר בתוכנית חשובה להעצמת יישוב מערב הנגב בערים ובמרחב הכפרי, בוודאי בעת הזאת. התוכנית מביאה תפיסה תכנונית חדשנית, תוך פיתוח מנועי צמיחה, הכוללת בין השאר הקמת שכונות דלות רכב, פיתוח מערך תשתיות תומך, תיירות חקלאית ועוד, עם דגש על שמירת השטחים הפתוחים הערכיים ושטחי החקלאות שמהווים חלק מהייחוד של מרחב זה. ההליך יתקדם בראש ובראשונה יחד עם ראשי המועצות והתושבים, על מנת להביא לתוצר בר יישום שיאפשר את העצמת המרחב לטווח המיידי והארוך".

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, הוסיף: "התוכנית האסטרטגית החדשה מביאה איתה רוח של חידוש בנייה וצמיחה, ונועדה לקדם את אזור תקומה במגוון מישורים, הן בהיבטי שיקום, פיתוח ובנייה למגורים לפי הצרכים המיידיים והעתידיים, עם תוספת של עשרות אלפי יח"ד נוספות; והן בפיתוח פתרונות לתעסוקה ומסחר, אשר יעודדו צמיחה ואבן שואבת למשפחות נוספות שיבואו להתגורר באזור הייחודי והיפה הזה. התכנית החשובה עוסקת בתחומים נוספים, כמו תשתיות ברמה הכי גבוהה, תחבורה, תחנות רכבת, אקדמיה, חקלאות ואנרגיות מתחדשות. כל אלה יעניקו רוח גבית חשובה וייסעו לשקם ולהצמיח את כל האזור שנים קדימה".