גם מבירוקרטיה מתים

ממ”דים מצילים חיים, הבירוקרטיה תוקעת אותם. זו לא עוד סיסמה, כך קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח האחרון שלו שפורסם בינואר 2024. מהדוח עולה כי בעוד אושרו כבר בתחילת המלחמה הליכים מהירים להקמת מרחבים מוגנים בבתים פרטיים ומבנים ציבוריים – בפועל, הם לא שווים כלום, שכן בשביל לקבל אישור לבנות אותם, צריך להתגבר על בירוקרטיה וחוסר יעילות אדיר. הדוח של מבקר המדינה חושף כי בעוד הביקושים למרחבים מוגנים עלה ב-200% בשנים האחרונות – מספר בודקי הבקשות בפיקוד העורף כמעט ולא השתנה בעשור האחרון (!!) ונותר עומד על כ-25 בודקים בממוצע. הפיגור בטיפול בבקשות אדיר.

ועכשיו, רוצים לנחש מה הייתה התלונה הראשונה של הציבור בזמן מלחמת חרבות ברזל? רמז: היא קשורה להתנהלות פקידותית ממשלתית. נכון מאד, ב-י-ר-ו-ק-ר-ט-י-ה. “ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל, לא הייתה לכך הצדקה”, מציין מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ומכריז כי “על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השירות לאזרחי המדינה, בפרט בעת חירום זו”.

כמעט כפול מארה“ב: הליך הבניה
בישראל רק הולך ומתארך

מישהו פה השתגע. כבר 50 שנה מתלוננים על עודף הרגולציה והבירוקרטיה – שגורם להתמשכות תהליכי התכנון והרישוי, מוביל לעליית מחירי הדירות בעשרות אלפי שקלים לכל דירה ומעכב בנייתן של מאות אלפי יחידות דיור חדשות.
תהליך ייצור דירה בפרויקט בישראל ארוך ומורכב. תעשו חשבון: בדיקת היתכנות והגשת תוכנית למחוזות (כ-5 שנים); הכנת תוכנית פיתוח ופרסום מכרז שיווק (בין 2 ל-4 שנים); דיונים בוועדה המקומית ומתן היתר בנייה (בין 2 ל-3 שנים); בנייה בפועל (כ-3 שנים); כמה יצא? בין 12 ל-14 שנים במקרה הטוב. התהליך המסורבל והארוך הזה הוא אחד הגורמים העיקריים להעמקת הפער בין היצע הדירות בישראל, לביקוש הגדל משנה לשנה, ולא מאפשר לסגור אותו.

התהליך הארוך של מוביל להגדלת הפער בין היצע הדירות בישראל לביקוש הגדל משנה לשנה, ולא מאפשרים לסגור אותו.

לשם השוואה, אם הזמן הממוצע לבנייה של בניין מגורים בישראל כיום הוא גבוה מ-30 חודשים – בארה”ב הוא עומד על 17.5 חודשים בלבד; בשנות התשעים הצליח ״הבולדוזר״ אריאל שרון, שר הבינוי והשיכון באותם ימים, להוריד את זמן הבניה ל-18 חודשים. מאז, במשך 30 שנה, מצבנו רק הלך והורע – וזאת למרות ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית.

הקבלנים משיבים: מי היא מלכת
הבירוקרטיה של ישראל?

מנגנון הרישוי במדינת ישראל הוא מסורבל, איטי מאד ולוקה בחוסר יעילות משווע. התנהלות זו גורמת לעיכובים מתמשכים ובזבוז משאבים רבים, הגורמים בסופו של דבר לעליית מחירי הדיור. שוב, נחזור להשוואה הקבועה מול ידידתנו הנצחית: בישראל לוקח כ-3 שנים לקבל היתר בנייה. בארה״ב זה לוקח רק שלושה חודשים, והכל בשקיפות מקסימלית.

בסקר שנערך בקרב 2,000 קבלנים וביקש לבחון את ההתנהלות מול גופי המדינה בתהליך הרישוי, הוכתרה חברת החשמל כ”מלכת הבירוקרטיה” של ישראל. כשליש מהקבלנים שהשתתפו הגדירו את הוצאת האישורים מהחברה כ”בלתי אפשרית”. בתגובה, חברת החשמל אמרה שגם היא אינה פועלת במרחב סטרילי, ותלויה בעצמה באישורם של 36 (!!) גורמים שונים לכל הזמנה, רק בשלב התכנון.

עוד, בסקר, ציינו מחצית מהקבלנים כי מאד קשה לעבוד מול כבאות והצלה. “נקודת האור” היחידה שעלתה מהסקר, יש לציין, היא תאגידי המים – שם כל קבלן רביעי (25%) ציין כי ניתן לעבוד איתם בצורה נוחה.

הבעיה השורשית נעוצה בעובדה שאין גוף אחד שמרכז, מאגד ומתכלל את מתן האישורים, דבר שיוצר עיכובים במסירת הדירות. העיכובים הרבים משפיעים ישירות על התמורות במחירי הדירות, שבסוף, כמו תמיד, עשויים להתגלגל לכיסם של ציבור הצרכנים רוכשי הדירות.

נכון להיום, ישנן 180 אלף יחידות דיור התקועות בהליכי רישוי להיתר. זאת, נזכיר, בזמן שיש מספר זהה פחות או יותר של משפחות שפונו מבתיהן בעקבות המלחמה. על העיריות מוטלת החובה לשחרר אותן באופן מיידי.

“דירה בנויה מבטון, ברזל ושאר דברים. למדינה אמנם אין שליטה על הבטון, אך המרכיב שהמדינה יכולה להתערב בו הוא מרכיב הזמן, בעיקר התכנון”, אומר תמיר כהן, מנכ”ל שיכון ובינוי. כהן ממשיך ואומר כי “מההתרשמות שלי, רשויות התכנון לא מאיצות את הפעילות שלהן כפי שמצופה מהן בזמן חירום, בטח ובטח בסביבת הריבית הגבוהה שאנו נמצאים בה עכשיו. הזמן שלוקח להכין את היחידות למכירה ארוך מדי. הייתי מצפה שוועדות התכנון יאיצו את העבודה כדי לאפשר לשחרר את הפקק שצפוי להיווצר אחרי המלחמה. עלינו להיות מוכנים עם כמה שיותר היתרי בנייה ותב”עות מאושרות. אם הקצב של התכנון יגבר, את הדירות שנתחיל לבנות היום נמכור עד 2027. ענף הנדל”ן יכול להוציא את מדינת ישראל מהמשבר”.

אפס בעמידה ביעדים

ושוב, נחזור לדוח מבקר המדינה מינואר האחרון. אנגלמן מצביע על אי עמידה משמעותית ביעדי הממשלה וגופיה. בדוח עולה כי המחסור המצטבר של יחידות דיור בין השנים 2006 ו-2022 עומד על 189 אלף דירות. לפי התכנית האסטרטגית לדיור שפרסמה המדינה, בין השנים 2017 ו-2040 נדרש לתכנן כ-2.6 מיליון יחידות דיור. מבקר המדינה מצא כי חלק מהפעולות שנקבעו לשם מימוש התכנית ועמידה ביעד – לא יושמו כלל.

רשות מקרקעי ישראל היא הגוף הממשלתי העיקרי המופקד על הגדלת היצע הדיור.

בדוח נמצא כי נושא ההתחדשות העירונית - זוחל גם הוא. משרד הבינוי והשיכון, מטה הדיור ואגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם רמ”י, לא גיבשו תכנית פעולה להתחדשות עירונית בהתאם להחלטת הממשלה. באזורי הביקוש תוכננו יח”ד בשיעור נמוך מיעדי התכנית האסטרטגית, ואילו בפריפריה נוצרו עודפי תכנון.
בנוסף, מדוח מבקר המדינה עולה כי מינהל התכנון לא דיווח באופן סדיר לקבינט הדיור על נושא התוכנית האסטרטגית כנדרש בהחלטת הממשלה, ומועצת מקרקעי ישראל לא דנה בתוכנית האסטרטגית, וממילא לא הנחתה את רמ”י לגבש תוכנית עבודה ארוכת טווח על פי יעדי התוכנית. באשר למשך זמן אישור תוכניות בוועדות התכנון – שיעור התוכניות שלא אושרו בזמן התקן (18 חודשים) היה 28% בשנים 2017-2021.

בנוסף, המבקר מצא כי ב-35% (114 מ-324) מהתוכניות למגורים שאושרו ביוזמה ציבורית בשנים 2017-2021, קיימים חסמים בשלבי השיווק, היתרי הבנייה או אכלוס. ב-5 השנים האחרונות הוסיפו הליכי הרישוי (חשמל, כבאות והצלה, עירייה) 5.6 חודשים בממוצע לזמן הנדרש מתחילת הבניה של דירה ועד למסירתה.

היזם יוסי אברהמי, אומר: “הוועדות, הרגולציה הכבדה, הדחיות, הבלת”מים, הבירוקרטיה שלא נגמרת – כל אלו יחד עולים לנו הרבה מאד זמן בהקמת פרויקט. צריך להבין כי האינטרס של כולם הוא שהקבלן יצליח לבנות בישראל, כדי שיהיה מי שיבנה את הארץ הזאת. להאשים את הקבלן, כפי שנוהגים לעשות, זה פשוט לא נכון. מישהו התבלבל כאן. הקבלנים הם לא אויבי העם”.

אברהמי ממשיך וממליץ כי “יש למנות שורת אנשי עסקים בכירים שיעסקו במציאת פתרון למשבר בענף הנדל”ן ומצוקת הדיור בתקופה הזו, להסיר את האחריות מהפוליטיקאים ובעיקר לשחרר את קרקעות המדינה, כשהמטרה היא הגדלת ההיצע תוך פיתוח התחדשות עירונית מתחמית”.

האם המלחמה תביא לשינוי?

אולי אחרי הזעזוע שמדינת ישראל חוותה ב-7 באוקטובר, והצורך שנוצר במציאת פתרון דיור לכ-150 אלף משפחות מהצפון והדרום שפונו מביתן, הוא זה שיביא את השינוי שאנחנו מחכים לו שנים רבות בבירוקרטיה? ספק גדול. כדי לגדוע את הבירוקרטיה צריך קודם כל רצון חדש מצד הרשויות. ונכון להיום, נראה שהרצון לא קיים. במיוחד כאשר הבירוקרטיה מביאה להתייקרות ומיסוי גבוה בנדל”ן של עד 60%, ממנו כידוע המדינה מרוויחה.

מבחינת ההשפעה של הבירוקרטיה על רוכשי הדירות, נציין כי מרגע קבלת היתר הבנייה ועד לקבלת טופס 4, הגורמים השונים (חברת חשמל, כבאות והצלה, תאגידי מים, פקיד היערות ועוד ועוד) מובילים לעיכוב ממוצע של כ-4 חודשים במסירת הדירה, ובכך מייקרים את מחיר הדירה בכ-2% לפחות. כלומר, זוג שירכוש דירה במחיר של 2 מיליון שקל ישלם עוד כ-40,000 שקל תוספת רק בגלל העיכובים האלו, בנוסף להצמדה למדד תשומות הבנייה, תשלום נוסף לדמי שכירות ועוד.

“רוכשי הדירות צריכים לדעת שהבירוקרטיה במדינה היא אחת הסיבות שמחירי הדירות לא יוכלו לרדת בצורה משמעותית, לפחות בעתיד הקרוב”, מסביר משה מילר, מבעלי קבוצת שובל. לדבריו, “עליות מחירי הדיור נובעות ממספר סיבות, לרבות העובדה שהממשלה מספסרת בקרקעות ומאלצת יזמים לקנות במחירים מופקעים. בנוסף, הרגולציה מעמיסה על יזמים דרישות מורכבות אשר מייקרות עלויות עקב הצורך בהעסקת צי של יועצים; גורמים נוספים שתומכים בעליות הם לוחות הזמנים הארוכים של ועדות התכנון, תשומות הבניה וכוח האדם״.

מנגד, דווקא בתחום ההתחדשות העירונית אפשר בהחלט להיות אופטימיים לקראת העתיד. רון מנשרוב מרום, ראש תחום התחדשות עירונית של קטה גרופ, מסביר: ״זאת תקופה ממושכת שענף הנדל”ן מצוי בחוסר ודאות. הרבה חברות נכנסו למלחמה בנקודות שפל, לאור המשברים שהמדינה מתמודדת איתם. אין לי ספק כי למלחמה קיימת השפעה כלשהי על התקדמות פרויקטי התחדשות עירונית. אנחנו רואים שינוי איטי אך קיים בתפיסת בעלי הדירות, שחלקם מבינים את החשיבות העצומה של בניינים חדשים עם מרחב מוגן. עקב הצורך לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית במהירות האפשרית, דיירים היום מתעסקים בעיקר ולא בטפל: יותר בדירה חדשה עם מרחב מוגן ופחות בתמורות כמו מטרים נוספים לדירה. אני שם לב כי גם גופי התכנון בעיריות מסוימות מתחילים לבדוק איך ניתן לעזור לציבור להגדיל את היצע הדירות עם מרחבים מוגנים, במקום להתעסק בצמצום הרווח הקבלני. אני מקווה שמגמה זאת תתחזק, כי בסופו של דבר מדובר בניצחון של כל הצדדים”.

מנכ”ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, מגיב על הביקורת שנשמעה מצד היזמים על התארכות משך הזמן בהוצאת היתרים: “בקרוב נביא לממשלה הצעת מחליטים ליצירת אפיק מקביל לוועדות המקומיות, שיאפשר הוצאת היתרי בנייה על ידי רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון. זאת, כדי לעמוד בלוחות זמנים סבירים יותר”.

רפי אלמליח, מנכ”ל מינהל התכנון: “אנחנו מפתחים אפיק מקביל לוועדות המקומיות, שיאפשר הוצאת היתרי בנייה בלוחות זמנים סבירים יותר”

תמיר כהן, מנכ״ל שיכון ובינוי: “מההתרשמות שלי, רשויות התכנון לא מאיצות את הפעילות שלהן כפי שמצופה מהן בזמן חירום”
יוסי אברהמי, בעלי חברת יוסי אברהמי: “להאשים את הקבלן זה פשוט לא נכון. מישהו כאן התבלבל, הקבלנים הם לא אויבי העם”
משה מילר, מבעלי קבוצת שובל: “הממשלה מספסרת בקרקעות ומאלצת יזמים לקנות במחירים מופקעים”

רון מנשרוב מרום, ראש תחום התחדשות של קטה גרופ: “עקב הצורך לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית במהירות האפשרית, דיירים היום מתעסקים בעיקר ולא בטפל”.

הרפורמה ברישוי
יוצאת לדרך

בסוף חודש ינואר נכנסה לתוקף הרפורמה “תוכנית פלוס היתר” – במסגרתה ועדות מקומיות יוכלו לאשר היתרי בנייה בעת אישור התכנית. הרפורמה מתייחסת לתוכניות התחדשות עירונית שיקודמו במסגרת החלופה לתמ”א 38, כאשר לראשונה אישור התוכנית במוסד התכנון יהווה גם את אישור היתר הבנייה – דבר הצפוי לקצר החל משנה ועד 4 שנים בהליך.

כזכור, בנובמבר 2023 חתם שר הפנים, משה ארבל, על התקנות המסדירות את ההליך של הכנת תוכנית להתחדשות בניינית במתווה של תוכנית לרישוי מהיר - תיקון 139 לחוק התכנון והבנייה, חלופה לתמ”א 38. התקנות, שקודמו על ידי מינהל התכנון בשיתוף עם מטה התכנון הלאומי, מאפשרות ניהול תהליכי תכנון ורישוי במקביל, ולא בטור כפי שנהוג בתהליכי התכנון והרישוי הרגילים, ולכן הן מהוות ייעול וקיצור זמנים משמעותי לתהליכי התכנון והרישוי. המהלך מתאפשר לאור העובדה כי תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית מפורטת שפרוסה על מספר מצומצם של מגרשים.

חידוש נוסף בהליך הוא שהתקנות הגדירו תיק מידע ייחודי עבור תכנית לרישוי מהיר, כדי לייצר ודאות תכנונית בשלבים מוקדמים ככל הניתן. כמו כן, בוטלו שלבים בתהליך הרישוי ואוחדו שלבים בתהליכי התכנון והרישוי כך שנוצר הליך יעיל ומהיר.

בגיבוש הרפורמה והכנת התקנות, לקחו חלק נציגי הגורמים הרלוונטיים בענף התכנון והבנייה – משרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים, ועוד. שר הפנים, משה ארבל: “אנו מסירים מכשול נוסף בסבך הבירוקרטיה בתכנון ובניה, מה שצפוי להביא לקיצור משמעותי במתן היתרי הבנייה, ובהתאם להגדלת היצע יחידות הדיור בישראל. משרד הפנים כולו ממוקד מטרה בכדי לקצר את הליכי הרישוי ולצמצם בירוקרטיה”.

בניגוד להכרזות של שר הפנים, יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ומייסד נתיבי הקמה, פחות אופטימי לגבי הצלחתה של הרפורמה: "חיבור שני הליכים, שאחד מהם יצירת הזכויות והשני מימוש של מה שהתכנית מייצרת – בורא הליך שלא רק שלא יקצר את לוחות הזמנים ולא יגרום ליותר היצע, אלא לא יצליח כלל. לא ניתן לקדם היתר תוך כדי שינוי תוכנית. מעבר לכך, הקושי כעת נמצא ביישום קבלת ההיתרים, כי מלאי תב"עות דווקא ישנו. לסיכום, מדובר בעוד הליך לא מקצועי שלא יצא כלום ממנו".

בירוקרטיה במספרים: התחדשות עירונית

האם הבירוקרטיה התאימה את עצמה לביקוש ההולך וגובר לפרויקטים של התחדשות העירונית? בסיוע של חברת נתיבי הקמה, בחרנו באופן אקראי פרויקט התחדשות עירונית טיפוסי – ובדקנו מה השתנה בהליכי הרישוי בשנה החולפת, אם בכלל

שנת 2023 הביאה עמה שינויים רבים בענף הנדל"ן בכלל וההתחדשות העירונית בפרט, שנוצרו בעקבות המצב המדיני –  עם הרפורמה המשפטית; המצב הכלכלי – עם עליית ריבית בנק ישראל; וכן המצב הביטחוני – עם המלחמה שהובילה בין היתר לעצירת העבודות באתרי הבניה, וגידול חד בביקוש לפרויקטים של התחדשות עירונית עקב הצורך במיגון.

האם לאור השינויים האלו, השתנה גם משהו בבירוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה, במטרה להקל על קידום הפרויקטים? באמצעות מיכל ישראל, מנהלת פרויקטים בחברת נתיבי הקמה, בדקנו את המספרים שמאחורי תהליך קבלת היתר בניה בפרויקטים של התחדשות עירונית. זאת, כדי לנסות להבין מה השתנה בהליכי הרישוי בשנה החולפת, אם בכלל.

לשם הבדיקה, בחנו פרויקט התחדשות שמציע הקמת 98 יחידות דיור במבנה בן 15 קומות מגורים מעל קומה מסחרית ו-6 מרתפי חניה. הפרויקט כלל מספר רב של שלבים בתהליך הרישוי – החל מתכנית (תב"ע) נקודתית להקמת המבנה, דרך "תכנית עיצוב" ועד קבלת ההיתר המיוחל. משך ההליך מתחילת הטיפול ב-"תכנית עיצוב" ועד קבלת היתר הבניה ארך גם במקרה הזה כשנתיים וחצי, שבמהלכן קודמו במקביל תכנית העיצוב, תיק המידע התכנוני והבקשה להיתר בניה.

להלן כל השלבים והפירוט שלהם במספרים:

1 תב"ע רלוונטית – במקרה הזה קודמה תכנית נקודתית למגרש הספציפי במטרה להקים את הבניין. הליך תב"ע להוספת שימושים וזכויות בניה מנוהל בסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ומשך הטיפול בו עשוי להימשך שנים. במקרה שנבדק, משך הטיפול בתכנית מול הוועדה המחוזית נמשך כ-20 חודשים.

1 "תכנית עיצוב" – הליך שוועדות החלו להשתמש בו בשנים האחרונות במטרה להתגבר על פערי הזמן שבין אישור תב"ע לבין הנעת הליך להיתר בניה. מדובר בהליך שבעברו היה נספח לתב"ע ולימים פוצל להליך נפרד, שאינו מוגדר סטטוטורית. המשמעות היא שהעירייה יכולה במסגרת ההליך מחד להיכנס לנושאים שאינם בתחום אחריותה, במובן המקובל של המילה, ומנגד לאפשר גמישות בנושאים שהתב"ע השאירה עמומים. משך הטיפול בתכנית העיצוב, כפי שארך בפרויקט שנבחן – כשנה וחצי.

15 אישורי מחלקות עירוניות נדרשו על ידי העירייה לצורך קבלת אישור העירייה על תכנית העיצוב.

67 דפים נכללו בתכנית העיצוב המורכבת במסמך הוראות, שבמקרה הזה כלל 12 עמודים וחוברת עם 55 עמודים של תכניות ותשריטים, סכמות, דיאגרמות ופרטים.

2 דיונים בוועדה המקומית לתכנון ובניה לצורך אישור בתנאים של תכנית העיצוב.

1 תיק מידע תכנוני – מסמך שאמור לשקף את עמדת הרשות והגורמים המאשרים ביחס לנשוא הבקשה. בדרך כלל התיק מקודם על בסיס תיאור מילולי קצר של הפרויקט המוצע, ובהתאם התייחסות הגורמים המקצועיים שניתנת בו היא לרוב כללית מאד, ועל כן קשה להסתמך עליה להמשך הטיפול בפרויקט.

43 דפים בתיק המידע – תיק מידע הוא מסמך מורכב, שנדרשת מיומנות כדי לנתח אותו, לתעדף את המשימות והתנאים שנכללו בו, לצפות מראש נתיבים קריטיים בהליך ולבנות תכנית עבודה של הפרויקט בפן הרישוי.

44 מתכננים מעורבים ב-23 תחומים שנדרשו לצורך קידום הפרויקט. מבנים הם מערכות מורכבות ובהתאם חשוב למנות מתכננים מנוסים ולוודא התאמה של התכנון של כולם למצב של סופר פוזיציה, שתשרת בצורה מיטבית את המשתמשים העתידיים בבניין.

41 תנאים הושלמו, לפי דרישות הוועדה, לצורך קליטת הבקשה להיתר בניה.

3 חודשים לקבלת נוסח פרסום והשלמת יידוע בעלי זכויות בנכס.

2 חודשים לבדיקה מרחבית לצורך שיבוץ הבקשה לדיון בוועדה המקומית. חשוב לציין שפרק הזמן שמוגדר בתקנות לבדיקה ותיאום של תכנית הבקשה להיתר שאינה כוללת שימושים חורגים והקלות, הוא 45 ימי עבודה, שהם כחודשיים.

3 דיונים בבקשה להיתר בוועדה המקומית לתכנון ובניה ובערכאות נוספות.

6 חודשים למילוי תנאי הוועדה אחרי דיון. פירוט התנאים לשלב שאחרי דיון מופיע בתיק המידע התכנוני. למרות האמור, הוועדה עשויה להעלות תנאים ודרישות נוספים בהחלטתה.

משך השלב, שנקרא "בקרת תכן", נמשך לפי התקנות שנתיים (בהתאם לתוקף החלטת ועדה) והיה יחסית ארוך בפרויקט שנבחן, בין היתר כתוצאה מהגשת התנגדויות והצורך בדיונים במספר ערכאות. חשוב לקחת בחשבון שהגשת התנגדויות, גם אם הן לא רלוונטיות ונדחות על הסף, מהוות עיכוב משמעותי להתקדמות הליכי הרישוי ומקשות על המערכת.

2.5 חודשים לבדיקה סופית, בדיקת השבחה וחישוב אגרות והיטלים.

8 שנים ו-3 חודשים – הזמן שלקח משלב הגשת התב"ע לוועדה המחוזית ועד קבלת היתר הבניה למבנה. כך עולה מסיכום פרקי הזמנים שצוינו בסעיפים לעיל.