הזייה כזו איני זוכר מזמן, אפילו בשוק הדיור שהזיות בו הינן כידוע מצרך נפוץ ביותר. בנק ישראל, אותו בנק שהעלה במהלך החודשים האחרונים את הריבית שלוש פעמים, זאת בתקווה שהמהלך יעצור את תדלוק מחירי הנדל"ן, כמו גם הטירוף בשוק המשכנתאות, בישר לנו במהלך הימים האחרונים כי שוק המשכנתאות נסק ל-11.9 מיליארדי שקלים במהלך חודש יוני האחרון, קצב שנתי של יותר מ-140 מיליארדי שקלים.
אולם, וזה אולם גדול, הבשורה הגדולה באמת בנתוני החודש הייתה בכך שכמות המשכנתאות הכוללת שבידי הציבור חצתה לראשונה את רף ה-500 מיליארדי שקלים והגיעה לסכום הבלתי נתפס של 505 מיליארדי שקלים. מה שהכי חמור בנתון הזה, הינה העובדה שבשנה הקלנדרית האחרונה לבדה, נלקחו על ידי הציבור כ-150 מיליארד שהם 30% מכלל המשכנתאות שנלקחו אי פעם.
יתרה מכך: על פי נתוני בנק ישראל, במהלך 3.5 השנים האחרונות עלתה נטילת המשכנתאות בשיעור ממוצע דרמטי של כ-35 אחוזים. עובדה הזו איננה מפתיעה, זאת משום שבאותן שנים זינקו מחירי הדיור בעוד עשרות אחוזים, מה שכמובן אילץ את נוטלי המשכנתאות לקחת משכנתא מוגדלת עד כדי ממוצע של כמיליון שקלים, זאת לעומת כ-550 אלפי שקלים בממוצע למשכנתא ב-2015.
ובכן, הפוסל במומו פוסל? בהחלט כן. הלא נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הכריז בקולו עוד בטרם החל בגל העלאות הריבית כי מדובר בהכרח המציאות גם למנוע אינפלציה במשק, ובמיוחד על מנת לעצור את ההתנפלות על שוק המשכנתאות. בשני האתגרים החשובים הללו, צר לי לומר, הנגיד נכשל - ובגדול. הוא לא רק שלא הצליח לבלום את ההתנפלות על המשכנתאות - אלא גם שחוסר הוודאות שאליה הוא הכניס במו ידיו את השוק רק תדלקה עוד יותר את ההתנפלות והבהילה את הציבור. ריבית יש לעלות בצורה איטית יותר ולאותת לשוק על הכיוון כדי שלא ליצור אפקט של פחד ובהלה.
זוהי, למרבה הצער, תוצאה ישירה של הטעות הקלאסית של כל מי שנגע בשוק הדיור במהלך העשור האחרון. כל הניסיונות הבלתי נלאים לדכא ביקושים, רק יצרו מומנט הפוך לחלוטין. כל אלה באו שלא לצורך על חשבון פעולות של הגדלת ההיצע (!) שהן, הן היחידות שיכלו לנווט את השוק לחוף מבטחים. בכך שגה הנגיד ירון, בדיוק כפי ששגו כל יתר מקבלי ההחלטות - שרי האוצר, הפנים והשיכון, מנהל התכנון וכל יתר הגורמים.
הגדלת ההיצע לא הייתה בשמיים והיא עודנה אפשרית. היא תלויה בראש וראשונה הן ביצירתיות של מקבלי ההחלטות והן בשינוי סדרי עולם. יצירתיות דוגמת הנוסחה שאותה הצעתי זה מכבר, להגדיל אוטומטית ב-30 אחוזים (שבס-כחלון) את אחוזי הבנייה בכל פרויקט, כשבתמורה יעניקו הקבלנים 20 אחוזים דיור מוזל לזכאים אותם יקבע משרד השיכון ועוד 10 אחוזים שכירות מסובסדת לטווח הארוך.
גם מינוף התחדשות עירונית הינו פתרון הכרחי, תמ"א 38 לסוגיה, לא רק על מנת להגדיל את היצע הדיור אלא גם על מנת למנוע מצב בו 200,000 בניינים מסוכנים יקרסו בזה אחר זה עקב בלאי, שלא לדבר על סכנות ממשיות דוגמת רעידת אדמה קטלנית או מתקפת טילים. כל אלה, לטעמי, חשובים הרבה יותר ואפקטיביים הרבה יותר ממשחקי הריבית של בנק ישראל שהביאונו עד הלום אל אדמה חרוכה שמעליה מתנוססת הכותרת "505 מיליארד" לדראון עולם!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
