"מס הארנונה גדל על פי קריטריונים פסולים"

איגוד לשכות המסחר בקמפיין נגד אישור בקשות חריגות להעלאת מס הארנונה - ובדרישה לנתק את הקשר בין גובהו לשכר במגזר הציבורי • בתוך חמש שנים עלה המס ב־1.7 מיליארד שקלים

צילום: עמי שומן // צילום: עמי שומן

איגוד לשכות המסחר יצא אתמול (שלישי) בקמפיין נגד הבקשות החריגות של הרשויות המקומיות להעלאת מס הארנונה. זאת בהמשך לקמפיין לשינוי הנוסחה האוטומטית לחישוב העלאת הארנונה, המושפעת במחציתה מהעלאת השכר במגזר הציבורי.האיגוד מפרסם בימים אלה מודעות ענק, המסמנות הן את הרשויות המקומיות שמבקשות העלאה בארנונה מעבר להעלאה שנקבעה בחוק, והן את הרשויות המקומיות שדווקא ביקשו הפחתה בשל העלייה המשמעותית במס.

מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים בהתאם לחוק חופש המידע, לא פחות מ־65 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה.

בין הרשויות המבקשות העלאה חריגה בתעריפי הארנונה נמנות רעננה עם בקשה להעלאה גורפת של כ־11 מיליון שקלים, העלאה של 3.6%; ראש העין עם בקשה להעלאה של כ־4.1 מיליון שקלים, מתוכם העלאה של 7 מיליון שקלים למגזר העסקי והפחתה של 2.9 מיליון שקלים למגורים; נשר עם בקשה להעלאה של כ־6.7 מיליון שקלים, מתוכם 5.1 מיליון שקלים למגזר העסקי; זכרון יעקב עם בקשה להעלאה גורפת של כ־2.8 מיליון שקלים, העלאה של 3.68%; שער הנגב עם בקשה להעלאה גורפת של 4.6 מיליון שקלים; ורמלה עם בקשה להעלאה של 2 מיליון שקלים לעסקים.

חלק מהבקשות כוללות גם הפחתות במס הארנונה, ביניהן ניתן למצוא את הבקשות של רעננה, ראש העין, נשר, רמלה וזכרון יעקב. מהבדיקה עולה כי סך הכל הוגשו 97 בקשות של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. שווי הבקשות להפחתות עומד על כ־19.7 מיליון שקלים. 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דורש כעת משר האוצר משה כחלון ומשר הפנים אריה דרעי שלא ייתנו את ידם למהלך זה של הרשויות המקומיות ויידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות. שכן העלאות חריגות אלה, המותנות באישורם, באות נוסף על עלייה הגורפת של 2.58% מכוח הוראות ההצמדה. 

כ־30 מיליארד שקלים

בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב־2.58%, שהם כ־758 מיליון שקלים, לא כולל אישורים חריגים. סך מס הארנונה יגיע לכ־30.1 מיליארד שקלים.

 מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי מקור העלייה העיקרי במס הארנונה נובע מהעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 3.85% ומהווה 567 מיליון שקלים, ואילו מדד המחירים לצרכן רשם גידול של 1.3%, כלומר - 191 מיליון שקלים. מכיוון שהתקיימו בחירות לרשויות המקומיות בשלהי 2018, ניתנה דחייה במועד הגשת הבקשות וההחלטה של שרי האוצר והפנים בעניינן נדחתה עד ל־15 בדצמבר. 

עו"ד אוריאל לין // צילום: גדעון מרקוביץ'

בתקופה של חמש שנים, מ־2015 ועד היום, השלימה הארנונה העלאה דרמטית מצטברת של כ־14.5% בסכום של כ־1.7 מיליארד שקלים, בעיקר בשל זינוק בשיעור השכר במגזר הציבורי.

אוריאל לין אמר ל"ישראל היום" כי "יש במדינת ישראל מס קלוקל שהוא מס ארנונה. בשונה מכל מס אחר במדינת ישראל, מדובר במס שצומח ללא הפסקה על פי קריטריונים פסולים. מס הארנונה צומח ביחס למדד השכר במגזר הציבורי. ברגע שיש העלאות שכר, אוטומטית כל עם ישראל, כולל המגזר העסקי, משלם מס גבוה יותר".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר