הגירעון הממשלתי ממשיך לתפוח, ובמחצית הראשונה של 2019 הגירעון בתקציב המדינה במונחים שנתיים זינק לשיעור של 3.9%, הגבוה ביותר מזה שנים רבות, לעומת גירעון של 2.9% בחודש דצמבר 2018, ויעד גירעון מוצהר של 2.9% לכול שנת 2019 – מדובר בחריגה של אחוז אחד.
בשקלים, הגירעון הממשלתי תפח במחצית הראשונה של השנה לסכום שיא של 54 מיליארד שקלים, חריגה של 14.2 מיליארד שקלים ביחס לתקרת הגירעון המותרת בחוק בסך 40.2 מיליארד שקלים בלבד, כך עולה מנתונים שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. כדרכם בקודש, משרד האוצר פרסם את הודעת הגירעון ביום חמישי, כשלמחרת, יום שישי, אין עיתונות כלכלית, אבל לשם שינוי, הודעת הגירעון מתפרסמת בצהרי היום, בשעה 13:51, ולא בשעות הלילה המאוחרות.
הנתונים הם לא מעודדים: הגירעון בתקציב המדינה בחודש יוני השנה גדל בעוד 6.8 מיליארד שקלים, ב-1.3 מיליארד שקלים יותר מ-5.5 מיליארד שקלים, הגירעון שנרשם ביוני 2018. במחצית הראשונה השנה, הגירעון המצטבר בתקציב זינק פי 2.8 יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2018 והסתכם ב-21.9 מיליארד שקלים, לעומת גירעון בסך 7.8 מיליארד שקלים בלבד במחצית הראשונה ב-2018. וזה עדיין לא כולל 2.5 מיליארד שקלים שיעלו לנו הבחירות החוזרות לכנסת ה-22.
מחפשים סיבות לגירעון הממשלתי התופח? בפעם הראשונה אי אפשר להאשים את תקציב הביטחון. הוצאות הביטחון גדלו בשיעור סביר של 1.7%, לפני הזרמה של עוד מיליארד שקלים למכשול הקרקעי בגבול עזה. מנגד, ההוצאות האזרחיות זינקו ב-19%, באשמת שתי מערכות בחירות, כל אחת עולה 2.5 מיליארד שקלים. סיבה מרכזית נוספת שמספק החשב הכללי לגירעון התופח: הכנסות המדינה ממסים הסתכמו במחצית הראשונה ב-158.1 מיליארד שקלים בלבד, אפס גידול ביחס למחצית המקבילה ב-2018. סך ההכנסות הישירות (מס הכנסה, מסי נדל"ן ועוד) צנחו מטה בשיעור של 4.9% והסתכמו רק ב-84.6 מיליארד שקלים. ההכנסות ממסים עקיפים צללו מטה בשיעור של 7.4% והסתכמו רק ב-70 מיליארד שקלים. בחודש יוני לבדו, ההכנסות ממסים נפלו מטה בשיעור של 5.8% והסתכמו ב-23 מיליארד שקלים בלבד.
נוכח התעצמות הגירעון בתקציב המדינה, בכחול לבן תקפו את המדיניות הכלכלית של נתניהו: "מה שנשאר מ'מר ביטחון' ראינו גם הבוקר באשקלון כשנפגשנו עם תושבים שחיים שנים בצל הסבבים. עכשיו אנחנו רואים מה נשאר מ'מר כלכלה'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
