קרוב ל־80% מהישראלים בני 46-25 מועסקים - לעומת ממוצע של 73.7% ב־OECD. כך עולה מדו"ח שוק העבודה בישראל לשנת 2018, שאותו מפרסמת היום לראשונה זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה.
"כיום שיעור האבטלה בישראל עומד על כ־4%, שיעור נמוך מאוד המבטא אבטלה, שברובה - אם לא כולה - היא אבטלה 'בריאה', שמקורה באנשים שמחליפים מקומות עבודה", נכתב בדו"ח.
לצד הבשורות הטובות מלמד הדו"ח כי רק מחצית מהגברים החרדים ו־38% מהנשים הערביות מועסקים, וגם אלו שעובדים מקרב אותן אוכלוסיות משתכרים משמעותית פחות מהממוצע. נשים חרדיות משתכרות יותר מגברים חרדים לשעת עבודה, ופערי השכר בין נשים לגברים בקרב יהודים חילונים ודתיים־לאומיים גבוהים מאשר בחברות החרדית והערבית. בקרב יוצאי אתיופיה שיעורי התעסוקה גבוהים יחסית - 78% בסך הכל, 73% בקרב נשים - אך השכר החודשי הממוצע נמוך ועומד על כמחצית מזה של יהודים שאינם חרדים.
רוב מוחלט מהישראלים אמנם עובדים, אך יעילותם מוגבלת. לפי ממצאי הדו"ח, התוצר לשעת עבודה בישראל עמד ב־2018 על 35.7 דולר לשעה, נתון המהווה 74% בלבד מהממוצע ב־OECD. פער זה נותר יציב ב־17 השנים האחרונות, ולא חל בו כל שיפור. החלק המדאיג ביותר בדו"ח נוגע למידת המיומנות הנמוכה של הישראלים בתחומי מתמטיקה, קריאה ופתרון בסביבה ממוחשבת. אפילו לקבוצת האוכלוסייה החזקה ביותר - יהודים שאינם חרדים - רמת מיומנות במתמטיקה הנמוכה מזו של הממוצע ב־OECD. ערביי ישראל נמצאים בתחתית הרשימה.
שכר כפול
בחלוקה לענפים, מקצועות מתחום התוכנה, ההנדסה והשיווק צמחו בהיקף המועסקים בעשרות אחוזים בחמש השנים האחרונות, בעוד תפקידי פקידות, קלדנות ומתדלקים ירדו ביותר מ־10%. כמחצית מעובדי הבינוי הם ערבים, ובענף מידע ותקשורת, המכיל חלק נכבד מתעשיית ההיי־טק הישראלית, 92% מהמועסקים הם יהודים שאינם חרדים, והשכר בענף כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק.
נכון ל־2016, ההוצאה הציבורית בארץ על מדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הכשרות תעסוקה ומתן תמריצים, עומדת על 0.16% מהתוצר - מקום שלישי לפני אחרון בקרב מדינות ה־OECD. לשם השוואה, הממוצע ב־OECD עומד על 0.54%, ובדנמרק שבראש הרשימה 2% מהתוצר מושקעים במדיניות פעילה בשוק העבודה.
יש לציין כי בשנים האחרונות השתתפו יותר מ־120 אלף איש בתוכניות התעסוקה שמפעיל משרד העבודה והרווחה, אשר ייעודן לספק כלים לשילוב ולקידום בשוק העבודה.
שר העבודה והרווחה חיים כץ הגיב לדו"ח: "המשרד בראשותי פועל לצמצום פערים חברתיים ולמתן כלים מיטביים לאוכלוסיות מאותגרות תעסוקה, כך שישתלבו במעגל העבודה וישתכרו בכבוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
