דו"ח של בנק ישראל: היקף האשראי זינק, מחיריו לא עלו

מאז פרוץ המשבר בארץ עולות טענות קשות נגד המערכת הבנקאית ולפיהן הבנקים מנצלים את המצב כדי לשווק אשראי בהיקפים גדולים יותר תוך הגדלת המרווחים, דהיינו ייקור האשראי שלהם. בנק ישראל פרסם אתמול תוצאות של ניתוח מיוחד לשוק האשראי והריביות במערכת הבנקאית, וממנו עולה תמונה מורכבת יותר שלמעשה מפריכה את מרבית הטענות הללו. 

בשלושת החודשים האחרונים צנחו מניות הבנקים (מדד ת"א בנקים 5) בכ־30%, בשל העלייה בסיכוני האשראי שהם לוקחים על עצמם. מדו"ח בנק ישראל עולה כי מאז החל המשבר, במהלך חודש מארס, העמידה המערכת הבנקאית אשראי בהיקף של כ־24 מיליארד שקלים נטו, גידול חודשי ניכר של 2.3% (28% במונחים שנתיים), זאת לעומת ממוצע חודשי של כ־2 מיליארד שקלים בלבד בחודש ינואר ופברואר 2020. הגידול אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת.

עיקר הגידול באשראי היה ללווים מסחריים ועסקיים בהיקף של 21 מיליארדי שקל (עלייה חודשית של 5.6%, כ־67% במונחים שנתיים). כ־30% מהאשראי החדש ללקוחות מסחריים ועסקיים הועמדו על בסיס ניצול מסגרות אשראי שהועמדו לחברות אלו לפני המשבר. הגידול המהיר אפיין את כל חמשת הבנקים הגדולים במערכת.

עוד עולה מהדו"ח כי בתחום המשכנתאות חל גידול בהיקף של כ־5 מיליארד שקל ביתרה (לאחר פירעונות), כאשר סך המשכנתאות שניתנו במארס עמדו על כ־9 מיליארדי שקלים - הגבוהים ביותר שהיו בעשורים האחרונים. אלא שאשראי זה כולל גם אשראי צרכני לכל מטרה, שניתן במשכון דירה, ובהתבסס על ההקלה שאִפשר הפיקוח על הבנקים בהוראת השעה לתקופת המשבר. 

באשראי לעסקים קטנים חלה ירידה של כ־900 מיליוני שקלים (ירידה חודשית של 0.8%, שמשמעותה ירידה של כ־10% במונחים שנתיים). הנתון הזה אינו כולל את הקרן בערבות מדינה שהועמדה על ידי האוצר בסוף חודש מארס. לטענת בנק ישראל התוכנית שהעמידה הממשלה בהיקף של 80 מיליארדי שקלים דומה באופן יחסי לתוצר לתוכניות שהעמידו מדינות אחרות בעולם.

אולם, הביטחונות שהעמידה המדינה לקרן ההלוואות לנפגעי המשבר קטנים באופן משמעותי מהמקובל בעולם. בישראל הועמדו ביטחונות של 480 מיליוני שקלים בלבד, שהם כ־15% מכספי הקרן, בזמן שבריטניה הקצתה 60% ביטחונות, ספרד הקצתה 80% וגרמניה הקצתה 90%. לטענת איגוד הבנקים, מרבית המדינות הקצו 80% וחלקן, למשל ארה"ב, הקצו אף 100% ביטחונות.

ההקצאה הנמוכה מגלגלת את הסיכון לבנקים, ואלה כמובן לא יוכלו לקחת אותו על עצמם, ולכן יאלצו לדחות בקשות רבות, דווקא של עסקים הצריכים אותן במיוחד. 

רמת הסיכון עלתה

ככלל, קובע בנק ישראל, ממוצע מחירי האשראי בשבוע האחרון של חודש מארס (שיא המשבר) נותר ללא שינוי לעומת המחירים בחודש פברואר 2020, שקדם למשבר. הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני בשבוע האחרון של חודש מארס ירדה בכ־0.1% לרמה של כ־4.9%.

אלא שבנק ישראל מצביע על שונות גבוהה בין הבנקים בתחום זה. הריבית השקלית הלא צמודה הממוצעת על האשראי לדיור (משכנתאות) בשבוע האחרון של חודש מארס נותרה ללא שינוי לעומת חודש פברואר (2.5%).

עם זאת הריבית במגזר השקלי הצמוד עלתה בכ־0.2%, לרמה של 2.8%. הבנק מדגיש כי למעשה ההלוואות שהועמדו בשיא המשבר הן בעיקר אלה שאושרו לפני המשבר עם התחייבות לשמירת הריבית, כך שהריביות הללו אינן משקפות את המחירים הנוכחיים. 

גורמים בבנקים המסחריים אומרים, שלא לציטוט, שדי ברור שהריבית עשויה לעלות במהלך חודש אפריל. בנק ישראל אמנם פנה לבנקים בבקשה שיספגו חלק מעלויות הסיכון ויחתכו מרווחיהם. אלא שאם נראה את ההנפקה האחרונה של המדינה, הנפקה מוצלחת במיוחד של 5 מיליארד דולר, שמיליארד מתוכם לראשונה בהיסטוריה לתקופה של 100 שנה, נראה שגם החשב הכללי באוצר הסכים לשלם ריבית גבוהה בהרבה.

מדובר במרווחים של 2%, לעומת 0.7%. אם החשב הכללי היה מוכן לשלם זאת, הרי שזה מתוך הבנה שרמת הסיכון עלתה והמחיר אמור לעלות בהתאם, אמרו אותם גורמים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו