"בלי צעדים דרסטיים וכואבים - נהיה בבעיה קשה"

העלייה במספר הנדבקים בקורונה בסוף השבוע האחרון הגבירה את החששות מ"גל שני", שעלול להוביל לחידוש ההגבלות ואולי אף הטלת סגר לפחות על חלק מהאוכלוסייה.

לצד ההיבט הבריאותי, פעולות אלו תהיינה בוודאות בעלות השלכות כלכליות משמעותיות, מעבר לדרמה הכלכלית המתחוללת כבר עתה בעקבות הנגיף.
 לאחרונה המליץ נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלא להעלות מסים בעקבות המשבר ולא להתמקד כרגע בהורדת הגירעון, שלדבריו צפוי להגיע השנה "לרמות שלא הכרנו שנים רבות, ולהעלות בשיעור ניכר את יחס החוב לתוצר".

בבנק ישראל גם מעריכים כי שיעור האבטלה השנתי יסתכם השנה ב־6.3%, במקום 6% בתחזית הקודמת, ויעלה ל־6.7% בשנה הבאה. בנוגע לצמיחה, ב־2021 היא צפויה לעמוד על 6.8% - תחזית פסימית לעומת זו שפורסמה בחודש שעבר והסתכמה ב־8.7%.
לאור תחזיות אלו ביקשנו לברר עם שר האוצר הטרי ישראל כץ ובכירי משרדו אם הם רואים עין בעין עם הנגיד וכיצד מתכונן המשרד לקראת הכנת התקציב הקרוב. לצערנו, באוצר בחרו להימנע משקיפות כלפי הציבור בנושאים גורליים אלו, אך הכלכלן הראשי לשעבר באוצר, פרופ' מיכאל שראל, מתריע כי אלמלא תנקוט המדינה בצעדים דרסטיים וכואבים, אנו צפויים לתקופה כלכלית קשה.


"אני חושש שבשנים הקרובות לא נחזור לנתונים של טרום הקורונה", אומר שראל ל"ישראל היום". שראל, המשמש כיום ראש פורום קהלת לכלכלה, מתייחס בעיקר ליחס חוב־תוצר של 61% ושיעור האבטלה הנמוך ביותר אי פעם של 3.4% - נכון לפברואר האחרון. מנגד, האוצר כשל לעמוד ביעד הגירעון שהציב לעצמו ב־2019 - 2.9% - והוא עמד בפועל על 3.7%. בינואר האחרון, בטרם החל המשבר, התברר כי הגירעון ב־2020 עתיד היה לחצות את רף ה־4%.

מהן התחזיות, האופטימית והפסימית, שלך?

"האופטימי ביותר הוא יחס חוב־תוצר של 75% בסוף 2020 ובשנה הבאה קצת יותר מ־80%. אם ניקלע לגל שני או אירוע משברי אחר, עולמי או מקומי, אנחנו עלולים בקלות להגיע ל־100% ואפילו יותר מכך".

מדובר בתחזית קודרת במיוחד, שכן הפעם האחרונה שבה עמד יחס חוב־תוצר על סביבות ה־100% היה בשנת 2004, בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה. עלייה חדה בחוב ביחס לתוצר המקומי עלולה להוביל לירידה של ישראל בדירוגי האשראי - צעד שיקטין את האטרקטיביות של המדינה עבור משקיעים וישקף חוסר אמון בכלכלה שיקשה על ישראל להחזיר את חובותיה - תרחיש המהווה איום קיומי.

שראל מציין כי גירעון גבוה מזין עלייה תמידית ביחס החוב־תוצר ומנגד הורדת יחס החוב־תוצר אפשרית רק אם הגירעון יהיה סביב ה־2%. לצורך השגת יעד זה מציע שראל פעולות מיידיות, למשל, העברת כספי ביטוח לאומי ממעסיקים ישירות לעובדים, כשבמגזר הציבורי יופחת השכר ב־5% ובענפים עם ביקושים נרחבים המעסיקים "יפצו" על הפער באמצעות העלאת משכורות. "צעד קיצוני יותר הוא מתן פטור לשנה וחצי מהפרשות של מעסיקים לפנסיות וקרנות השתלמות".

לצד זאת, כלכלנים בכירים שעימם שוחחנו מציעים לממשלה לחוקק כבר כעת מהלכים שייכנסו לתוקף בתוך 3-2 שנים דוגמת ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, או העלאת גיל הפרישה.

ומה בנוגע לרפורמות עומק במגזר הציבורי, הקטנת כוחם של ההסתדרות והוועדים וקיצוץ בפנסיות התקציביות והגישור?

"אלו פעולות חשובות שהיו צריכים לנקוט גם ללא קשר לקורונה, והן בהחלט יכולות להקל על נטל החוב. אם יש לך הוצאות מיותרות - תחתוך אותם ותשתמש בכסף כדי להקטין חוב, להפחית מסים או להשקיע בתשתיות".

לדברי שראל, תחזית הגירעון המקורית ל־2020, לפני הקורונה, היתה גבוהה יותר וצריכה היתה להסתכם ב־5%. "אני מסכים עם בנק ישראל שבתקופה הנוכחית לא צריך לפעול להורדת הגירעון כי ברור שיש בעיה בשוק העבודה ואתה לא רוצה להקטין עוד את הביקושים. מצד שני, אם לא ננקוט כבר עכשיו בצעדים שיבטיחו כי הגירעון יצטמצם, בשנים הקרובות נכניס עצמנו לבור".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו