נכונות גבוהה לעבודה מהבית, חתירה למודל שכר מודרני, חגיגות שכר של רופאים ועובדים בנמל אשדוד שמרוויחים עשרות אחוזים יותר מהמנכ"ל – אלו עיקרי הממצאים בדו"ח עב הכרס שפרסם היום (שלישי) משרד האוצר אודות הוצאות השכר של הגופים הציבוריים.
הדו"ח עולה כי במהלך שנת 2018 עמד השכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים על 16,223 שקל – יותר מ-50% לעומת השכר הממוצע במשק שהסתכם באותה שנה ב-10,548 שקלים (ע"פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). בעשור האחרון (2009-2018) גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בכ-17%, לעומת כ-19% בכלל המשק.
שיאני השכר במגזר הציבורי הם עובדי החברות הממשלתיות – חברת החשמל, הרכבת, התעשייה האווירית, רפא"ל, מקורות, הנמלים ועוד. בשנת 2018 הסתכם שכרם ב-23,916 שקלים – עלייה של כמעט 3% לעומת 2017. הדו"ח מצביע על "אנומליה בסקטור החברות הממשלתיות בכל הנוגע לקשר בין ההיררכיה הארגונית לשכר המשולם, עובדים בחברות מסוימות משתכרים אף יותר מהמנכ"ל וחברי הנהלה בכירה".
מדובר בעובדי הנמלים (אשדוד וחיפה), התעשייה האווירית וחברת החשמל (בניכוי זקיפות הטבה) – כאשר ה'מנצחים' בתחרות הם עובדי נמל אשדוד: עשרת שיאני השכר בקרב עובדי הנמל נהנים ממשכורת ברוטו ממוצעת של 76,216 שקלים – 25 אלף שקלים יותר משכרם הממוצע של המנכ"ל ותשעה בכירים נוספים בהנהלה. מדובר על פער עצום של כ-50%, לטובת העובדים. בנמל חיפה מדובר על פער צנוע יותר, של כ-13%.
באוצר מבקרים בחריפות את היישום החלקי ביותר של רפורמת מבנה השכר בחברת החשמל – זאת למרות גאוותו הרבה של היו"ר יפתח רון-טל בשיתוף הפעולה הפורה עם יו"ר הוועד מיקו צרפתי.
ביטחון יש, ומה עם יעילות?
בנוסף, הדו"ח מספק השוואה מרתקת בין שתי התעשיות הביטחוניות המרכזיות הנתונות בידי המדינה: רפא"ל והתעשייה האווירית (תע"א), כשהאחרונה מבניהן סופגת ביקורת קטלנית. "בעוד שרפאל הצליחה בהנהגת הסדרים מודרניים המקנים להנהלת החברה כלים לניהול עובדים ושליטה ברמה מסוימת בהוצאה על השכר", נכתב בדו"ח, "תע"א נותרה מאחור ונאלצת להתמודד עם הסדרי העסקה לא מעודכנים, שיטות קביעת שכר וקידום שאינן מותאמות לפעילות החברה ומעורבות גבוהה של ארגון העובדים בהחלטות ניהוליות".
פערי היעילות בין הארגונים בלתי נתפסים, ועומדים על 122% לטובת רפא"ל בשורת הרווח הגולמי לעובד. בעוד שרפא"ל סיימה את 2018 ברווח נקי של יותר מ-63 אלף שקלים לעובד – בתע"א סיכמו אותה שנה עם גירעון של יותר מעשרת אלפים שקלים.
ההבדלים התהומיים משתקפים היטב בהיבט השכר: בעוד ששיעור השכר מסך המחזור ברפא"ל נמוך בכ-19% לעומת התעשייה האווירית - השכר הממוצע ברפאל דווקא גבוה בכ-10% מהשכר הממוצע בתע"א. "אילו שיעור הוצאות השכר מהמחזור בתע"א היה דומה לזה ברפא"ל", נכתב בדו"ח, "הייתה מצליחה התע"א להגדיל את הרווח הגולמי שלה ביותר ממיליארד ששקל ולסיים את 2018 ברווח נקי".
במשרד האוצר מדגישים כי ההשוואה בין רפא"ל לתע"א אינה נקודתית אלא מהווה עבורם 'מקרה מבחן' לצורך ברפורמת עומק במשק, בדמות מעבר למודל שכר מודרני ששם דגש על תמריצים למצוינות במקום וותק ובינוניות, גמישות תעסוקתית, החלשת כוחם של מונופולים וועדי עובדים תוך סיום עידן ה"יד על השאלטר".
עיוותים גם במערכת הבריאות
הדו"ח מגלה גם עיוותים חריפים בשיטות העסקה במערכת הבריאות, כשבעשור האחרון זינק שכר הרופאים במערכת הציבור כמעט ב-60% ובקרב מומחים עם ניסיון בלא פחות מ-82%. חלק מהרופאים זוכים להכנסות משלל מקורות, ציבוריים ופרטיים כאחד, עד לסכומים גבוהים ביותר של 200 אלף שקלים וצפונה לחודש.
החלוקה נעשית לא בהכרח באופן יעיל ולעתים ללא פיקוח נאות. בקרוב צפוי להיחתם הסכם שכר חדש עם הרופאים בו ידרשו באוצר "להחיל את פיקוח הממונה על השכר על כלל הגופים הפועלים במערכת הבריאות הציבורית – כלל בתי החולים הכלליים-ציבוריים, תאגידי בריאות וקופות החולים".
לקורונה תהיה השפעה?
בשלטון המקומי, בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר המשרות עם שכר ממוצע של יותר מ-11 אלף שקלים. במערכת ההשכלה הגבוהה, הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות רושם שכר ממוצע של 32.5 אלף שקל, כשהשכר ברוטו של עובדי ההשכלה הגבוהה עלה ב-30% בעשור האחרון. הגידול הגבוה ביותר הינו במכללות הציבוריות והוא עומד על 54%, זאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים שנחתמו לראשונה עם הסגלים האקדמיים במכללות הציבוריות.
בכל הנוגע להשפעות הקורונה, בתקופת החירום עצמה כ-70% מהעובדים יצאו לחופשה. כ-64% מהמנהלים הביעו נכונות גבוהה להגדלת היקף בתקופת החירום. העבודה מרחוק עם החזרה לשגרה. הנכונות הנמוכה ביותר להמשך העבודה מרחוק נמצאה בקרב מנהלים המועסקים בשלטון המקומי.
הממונה על השכר במשרד האוצר שהכין את הדו"ח, קובי בר-נתן, מסר: "המגזר הציבורי מחויב לחבר את כלל השחקנים במשק לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים בכדי להיערך לשינויים באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל והמשך צמיחת המשק. בעת הזאת במיוחד כולנו נדרשים לגמישות תעסוקתית גבוהה, על מנת להמשיך לתת שירות מקסימלי לציבור. אנחנו שואפים לתחקר ולהרחיב ככל הניתן גמישויות ניהוליות שיאפשרו לגופי המגזר הציבורי להתייעל על מנת להחזיר להעסקה את מירב העובדים, לשפר את פריון העבודה, ומעל הכול לספק שירות מיטבי לאזרחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו