"תשובת" הכנסת למשבר: עוד רגולציה על מעסיקים

ה"תשובה" הבעייתית של הכנסת וחלקים בממשלה למשבר הקורונה: השתת רגולציה נוספת על המעסיקים.

בכנסת הנוכחית, שהחלה פעילותה לפני פחות מחמישה חודשים, הונחו כבר יותר מ-70 הצעות חוק בתחום דיני העבודה המכבידות על המעסיקים - כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. חלק מאותם חוקים זכו לתמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשה עומד שר המשפטים ויו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן, אם בהצבעה בקריאה טרומית ואם בהסכמה לדון בהם.

"לא נעים לומר, אבל הפוליטיקאים שלנו נפלו על הראש", אומר ל"ישראל היום" עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי וסמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, "הפופוליזם חוגג כשהכנסת וגורמים בממשלה תומכים בעוד ועוד חוקים שנשמעים מאוד 'אנושיים' ו'נכונים', אבל בסופו של דבר יובילו לקטסטרופה, בייחוד בתקופת המשבר שבה אנו נמצאים. המעסיקים יקרסו והעובדים, שכל כך רוצים לדאוג לתנאיהם במקום העבודה, ימצאו עצמם בסוף ללא עבודה. במקום לעצור כל חקיקה שנוגעת לדיני עבודה עד לסוף 2021 כדי לאפשר למעסיקים להתאושש - מנסים לוודא הריגה".

אחת הדוגמאות לעומס הרגולציה המדובר היא הצעת החוק של ח"כ אתי עטיה (ליכוד), לשעבר בכירה בתע"א, שתכליתה להטיל על מעסיקים עם 100 עובדים ויותר חובת פרסום דו"ח שנתי, המפרט את הבדלי השכר בארגון בין נשים לגברים.

באיגוד לשכות המסחר חוששים כי הצעה זו לא תגביר את השוויון בין המינים, אלא דווקא תוביל לקיטוב חברתי במקומות העבודה. סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר ועדת העבודה באיגוד, ישראלה שטיר, מסבירה את הבעייתיות בחוק: "התכלית היא מבורכת, אבל חשוב שפער מוצדק בתגמולי עובדים לא יופץ ברבים מאחר שהוא יעורר תסיסה במקומות העבודה ויביא לתחושות קיפוח לא מבוססות ולירידה במוטיבציה ובתפוקות. עד מהרה הדבר עלול להוביל גם להתדיינויות משפטיות מיותרות ולריבוי סכסוכי העבודה".

עוד בנושא:

• התעשיינים: "לפצות עובדים ששכרם יופחת"

• "תקרת הזכוכית": נשים בשירות המדינה מרוויחות פחות מגברים

• המעסיקים צופים ירידה בגיוס העובדים

לא בהכרח אפליה מגדרית

למרות השיח המוטה בעניין, בחינת פערי השכר בין גברים לנשים לפי שעת עבודה מציבה את ישראל קרוב לממוצע במדינות ה-OECD. כמו כן, הבדלי שכר יכולים לנבוע גם מפערים בהגדרת התפקיד, בתפוקות ובהיקף שעות העבודה - ולאו דווקא בשל אפליה על רקע מין.

כך, למשל, מחקר של מרכז טאוב שפורסם לאחרונה מגלה כי שיעור הנשים המועסקות במגזר ההיי-טק מתוך כלל האוכלוסייה בעלת הכישורים הגבוהים ביותר גבוה מאשר בכל מדינות ה-OECD - אך הוא עדיין עומד על פחות ממחצית משיעור הגברים - 12% לעומת 27%. כלומר, פחות נשים עם כישורים גבוהים פונות למגזר שהשכר שבו גבוה פי 2.5 מהשכר בשאר המגזר העסקי.

בהצעת חוק נוספת מוצע לחייב מעסיקים שלהם יותר מ-100 עובדים להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף 3% ממצבת כוח אדם, כשהגדרת המוגבלות היא קשה.

שטיר חוששת לא רק מפגיעה בפרטיות העובדים, אלא גם מחוסר יכולת למלא את הוראות החוק - מאחר שלא יימצאו מספיק עובדים הכשירים לקחת חלק בכוח העבודה. "למעסיק אסור לפנות במודעת דרושים למוגבלים בלבד", מסבירה שטייר, "האם מצפים ממעסיקים לפטר עובדים שאינם מוגבלים על מנת לעמוד ביעד המוגבלות? החוק הקיים הוא חוק טוב ומחייב מאמץ לקליטת מוגבלים. יש מעסיקים שיצליחו לקלוט מוגבלים ויש כאלו שלא. זהו איזון ראוי".

הצעת חוק נוספת המקוממת מעסיקים היא לאפשר לעובדים שבני זוגם לומדים במוסד לימודים על-תיכוני - לימודים אקדמיים, לימודי תורה וכדומה - לממש את ימי המחלה הצבורים שלהם לטובת ילדם.

השיטה של ממשל טראמפ

כיום שני בני הזוג צריכים לעבוד כדי שאחד מהם יוכל לנצל ימי מחלה לטובת מחלת ילדו. "ממתי לימודים חשובים כמו או יותר מעבודה", תוהה לויה, יועמ"ש איגוד לשכות המסחר, "אם זה המצב, המדינה צריכה לעמוד מאחורי המילה שלה ולהזרים את התשלום מקופת הביטוח הלאומי, לא מהמעסיקים". יצוין כי בארה"ב ממשל טראמפ נוקט שיטה של קיצוץ שמונה תקנות רגולטוריות על כל רגולציה חדשה. שר המסחר האמריקני, ווילבור רוס, הבהיר לאחרונה כי בשל משבר הקורונה בממשל שואפים לחתוך אף יותר ברגולציה כדי לקצץ זמן ביצוע של כל פרויקט לאומי מעשר שנים לשנתיים בלבד.

עם כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן הוא הציב ערימת ניירות ענקית שבה פרוסים כל החוקים לעסקים, כדי להמחיש את גודל הבעיה בארה"ב. בצד השני הוא הציב את מספר הניירות שהוא שם לממשל כיעד להגיע אליו בתום כהונתו. מאז ממשל טראמפ נוקט שיטה של קיצוץ שמונה תקנות רגולטוריות על כל רגולציה חדשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו