גם הכותרת "מתיחות באוצר" יכולה להתאים לסיפור הזה, אבל היא בהחלט לא תהיה חדשה.
המצב באוצר בשנים האחרונות הולך ומידרדר ומסמן בעיה החורגת מעניינים פרסונליים. מנכ"ל האוצר הקודם, שי באב"ד, הציע שינוי מבני מסוים במשרד - להכפיף את מנהלי האגפים למנכ"ל ובכך למעשה הביע פעם נוספת את הבעייתיות בעבודה במשרד החשוב הזה המתנהל כמפלצת מרובת ראשים.
שעה קלה לפני שהממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, שיגר אתמול את מכתב התפטרותו לשר האוצר, השר נפגש בעניינו עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. השר ביקש להתייעץ על אפשרויות ההדחה של הממונה, שגם קודמו לתפקיד היה שמח לבצע. אלא שלמרידור העניין נודע והוא בחר למנוע את ההתבזות שבפיטורים ובכך הקל את המלאכה.
מכתב הפיטורים של מרידור מדבר בעד עצמו. שלא כמו מכתב הפיטורים של הבכיר הקודם באוצר שהתפטר - החשב הכללי רוני חזקיהו - מרידור גולל כתב האשמות חריפות נגד שר האוצר ולמעשה מחזק את תחושתו של השר כץ שלפיה היה עליו לפטרו. חזקיהו נהג בממלכתיות הראויה לפקיד בכיר שתמיד עומדת לו האפשרות להתפטר, אם הוא לא מוכן לציית למדיניות הנבחרים - שעליהם מוטלת האחריות לנקיטת מדיניותם.
מסע של הפחדות
מרידור השלים קדנציה של כחמש שנים בתפקידו, אחרי שצבר כוח רב במשך כ־18 שנות עבודתו באוצר. הכוח של הפקידות בארץ הוא בין החזקים בעולם. במדינות רבות כלל ללא מבינים את היחסים באוצר - את חוסר המשמעת של הפקידות לשר.
עיתונאי גרמני בירר אתמול עם "ישראל היום" מה בדיוק קורה באוצר בישראל וסיפר שהוא לא יכול להבין את ההיררכיה הזו. קשה עוד יותר להבין שראשי האגפים באוצר לא כפופים למנכ"ל המשרד, אך גם לשר שלו הם כפופים הם לא בדיוק מחויבים. התפקיד שלהם "לשמור על הקופה הציבורית" נתון לפרשנויות וכשיש פקיד בעל כוח והשפעה הוא עלול למלא את תפקידו בהתלהבות רבה מדי, תוך נטרול, או תחרות במדיניות השר.
התומכים בפקידות באוצר והמתנגדים לממשלה חוברים בעניין הזה במסע של הפחדות. השמועות דיברו על כך שגם כיסאה של מנכ"לית האוצר מתנדנד. הזכירו את התקרית מתחילת השבוע שעבר שבה השר גער בה בפומבי.
גם זו לא היתה תקרית ראשונה, אחרי שהוא נזף בה בסמוך לכניסה לתפקידה, כשגיבתה את פקידי האוצר מול ביקורת של ראש הממשלה. השר הבהיר לה אז כי מדובר בעניין פוליטי שלא קשור לעיסוקה. ובכלל, בשונה מהמשרד הקודם שלה, משרד התחבורה, ההיררכיה והמורכבות של המשרד הזה שונות לגמרי.

גם המנכ"לית וגם השר הבהירו שהם לא מצויים במשבר והם מתכוונים להמשיך לעבוד יחד, אך אסור לטאטא את הבעיה המבנית במשרד הדורשת שידוד מערכות. הוויכוח הוא בין מי שחושב שזהו הזמן המתאים לכך לבין אלה שדורשים לטפל קודם כל במשבר.
כמובן שאחת השאלות המרכזיות היא אם מידת האמון במשרד האוצר, בעיני המשקיעים, נפגעת. האם גל ההתפטרויות עלול לאיים על דירוג האשראי הגבוה של ישראל.
התשובה היא כנראה לא. גם ממשלת מעבר ואי־יציבות פוליטית לא עשו זאת, מכיוון שהמשקיעים מושפעים משורת התוצאות, מהנתונים. כרגע הנתונים יכולים להתפרש כ"רגילים לעונה", אם לא מעט טובים יותר ממנה. עונת הקורונה בעולם נותנת אותותיה באופן שונה בכל מדינה.
בלתי מועסקים ומובטלים
אחד הנתונים המבולבלים בשיח הציבורי קשור לנתון מפתח: שיעורי התעסוקה. נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול מגלים ששיעור הנעדרים מהעבודה - בעיקר הנמצאים בחל"ת, כולל המפוטרים, עומד על 10.4% שהם 425.6 אלף איש. שיעור הבלתי מועסקים ממש - שאין להם עבודה - עומד על 5.9%.
שיעור הבלתי מועסקים מכוח העבודה במחצית הראשונה של אוגוסט 2020 עמד על 5.9%, 241.8 אלף אנשים, לעומת 5.7%, 230.5 אלף איש, במחצית השנייה של יולי 2020, בקרב בני 15 ומעלה. כך עולה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו אתמול.
שיעור כוח העבודה של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע, בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה בתוספת לבלתי מועסקים, עמד על 10.4%, 425.6 אלף איש, לעומת 10.9%, 437.8 אלף איש, במחצית השנייה של יולי 2020.
אפקט הקורונה
שיעור כוח העבודה של הלא־משתתפים בכוח העבודה, שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממארס 2020 בתוספת למועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה וכן בתוספת לבלתי מועסקים, עמד על 12.1%, 503.6 אלף איש, לעומת 12.4%, 510.1 אלף איש, במחצית השנייה של יולי 2020.
לפי תכונות כוח העבודה במחצית הראשונה של אוגוסט 2020, עולה כי אוכלוסיית בני ה־15 ומעלה מונה 6,452,200 איש. מהם 63.2% בכוח העבודה, כלומר 4,075,500 אנשים. 91.4% מהם מועסקים. מדובר ב־3,833,700 מועסקים, כאשר שיעור התעסוקה מכלל בני 15 ומעלה עומד על 59.4%. מספר הבלתי מועסקים מהווה 5.9%, כלומר 241,800 איש.
מתוך אלה שמועסקים, 85.5%, קרי 3,276,200 איש, 14.5% נעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע - כאשר מזה 4.8% נעדרו בגלל סיבות הקשורות בקורונה.
מתוך ה־2,376,700 שאינם בכוח העבודה, המהווים 36.8% - 3.3% הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממארס 2020, כלומר 78 אלף.
ח"כ שלמה קרעי הגיש הצעת חוק, שעליה חתומים נציגים מכל סיעות הכנסת, ולפיה יש להכניס את דמי האבטלה לחישוב השכר הממוצע במשק, לצורך חישוב הצמדת השכר במגזר הציבורי.
"אם לא נעשה זאת לפני ינואר הקרוב, כל בכירי המדינה, ובהם השרים, הח"כים, השופטים, פקידים בכירים, בכירים בפנסיות תקציביות ועוד, יקבלו תוספת של לפחות עשרה אחוזים בשכרם", אומר קרעי.
ירוויחו מהאבטלה
השכר הממוצע במשק עלה, בגלל שרוב המובטלים הם בעלי שכר נמוך יחסית ואינם משוקללים בחישוב השכר הממוצע. אם נחשב גם אותם, העלייה תיעצר לכל מי ששכרו מוצמד לשכר הממוצע במשק ואפילו תהיה ירידה קלה. לדברי ח"כ קרעי, "לא סביר ששכר הבכירים במשק יעלה ביחס ישר לשיעור האבטלה".
ההצעה צפויה לעלות לוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב או אחריו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו