הסכם הנורמליזציה ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא גם הזדמנות גדולה בפני המשקיעים הישראלים בתחומים שונים. בגלל העושר הגדול באזור, רבים חולמים כעת את "חלום האמירויות". עם זאת, אנשי עסקים וחברות שחושבים לעשות זאת, צריכים להבין קודם לכן כיצד כדאי לנהל עסקים במקום ומה כוללת הרגולציה באזור.
לדברי ברוך אדיב, יו"ר מכון היצוא, "ידוע בשנים האחרונות שיש הערכה רבה לטכנולוגיות הישראליות ולמוצרים ישראליים שונים, שפעלו באזור זה דרך גורמים שלישיים או דרך חברות בנות.
"המשמעות של ההסכם היא שהכלכלה תהיה הרבה יותר משמעותית, שכן מדובר בקשר ישיר ובלתי אמצעי. זה יפתח את ערוץ ההזדמנויות בצורה משמעותית יותר".
לדברי אדיב, מדובר במגוון רחב של תחומים הנהוגים במדינות מפותחות. לכן חברות ישראליות יכולות לעסוק ביישום ובניהול נכון יותר של התשתיות הללו. כמו כן, כל החקלאות המדייקת נמצאת על הפרק, והבריאות הדיגיטלית גם היא נדרשת מאוד.
הפינטק נדרש
אחד התחומים הנדרשים הוא הפינטק. הנסיכויות הפכו לאזור הסחר הרביעי בעולם, כך שגם מערכות לאבטחה אזרחית והמסחר האלקטרוני המתקדם רלוונטיים יותר. מאחר שהאמירויות הפכו למרכז פיננסי משמעותי גדול באזור, כל טכנולוגיות הפינטק נדרשות מאוד ויש לישראל מה לתרום בתחום זה.
מאחר שאנו נמצאים במרחב הפיננסי הדיגיטלי, מערכות הסייבר האזרחי ההגנתי רלוונטיות מאוד לאמירתים. לדברי אדיב, האוכלוסייה באיחוד האמירויות מורכבת ממיליון אזרחים, מיליון תושבים זרים במעמד גבוה ועוד שמונה מיליון עובדים זרים שגרים שם.
לדבריו, גם בתחומי החינוך הפוטנציאל העסקי גדול. "משבר הקורונה העלה את הדרישה לטכנולוגיות של למידה מרחוק ולייצור מערך פדגוגי מתקדם לגיל צעיר יותר ולגיל ביניים. יש לנו מה להשתלב בעולם החינוך. עד כה ההערכה היא שהמסחר הבילטרלי באופן ישיר ועקיף עמד על מיליארד דולר. כעת יהיה קשר ישיר ובלתי אמצעי, ואפילו קווי התקשורת כבר נפתחו. אני יכול להגיד שמהיום הראשון של ההכרזה, כמות הפניות היומיות מצד אנשי עסקים וארגונים משמעותיים מאיחוד האמירויות היא בלתי נתפסת. הפניות הן לא פרופורציונליות לכמות של מיליון התושבים המקומיים. התפקיד שלנו הוא לבנות את התשתית בהכשרה ובהעשרה כדי להכין את הקהילה העסקית לעבודה נכונה באזור. כך נוכל להגדיל את המסחר בחמש השנים הקרובות ל-10 מיליארד דולר".
עם זאת, אומר אדיב, החיפזון הוא מהשטן. "מכון היצוא ערך לאחרונה וובינר גדול עם מאות חברות ישראליות לתהליך הכנה והכשרה של כל החברות שרוצות לפעול באזור. זאת, כדי להבין את המגבלות ואת הרגולציה שיש באזור ולהכין את התשתית ואת הקהילה העסקית".
לדברי עו"ד ירון אלי, ראש מחלקת מיסוי ונדל"ן במשרד ENF אלי נדלר, פריידין ושות', המלווה חברות ישראליות בהשקעות בחו"ל, "דובאי היא אחת הפדרציות באיחוד האמירויות מתוך שבע. ביניהן מתקיים אזור סחר חופשי בלי השפעות מס. ההסכם ההיסטורי יוצר הזדמנות גדולה בקרב הישראלים משום שמשטר המס הוא נוח מאוד. לא מעט ישראלים בעלי ממון עושים עסקים באיחוד, אך תחת חברות זרות. מעולם הקשר לא היה ישיר. אין מס הכנסה ואין מס עיזבון על יחידים. עצמאים לא משלמים מס, זה יוצא מן הכלל".
עם זאת, אומר עו"ד אלי, יש גם אי ודאות מבחינת המשקיעים הישראלים. "דוגמה לחשיפה פוטנציאלית עתידית שיש להביא בחשבון היא שכיום איחוד האמירויות אינה מחויבת להעביר מידע לרשויות המס בישראל ביחס לישראלים המנהלים חשבונות בנק הרשומים אצלה, מכוח אמנת ה-CRC. עם זאת, הדבר עשוי להשתנות בעתיד כחלק מההסכמים הפיסקליים ש'בקנה'. במצב זה אותם ישראלים שמנהלים שם כיום חשבונות שאינם מדווחים לרשויות המס בישראל, עשויים למצוא את עצמם חשופים להעברת מידע על חשבונותיהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו