"סבירות גבוהה לצמיחה מואצת" – זו התחזית של גופים כלכליים מובילים לשנת 2021. ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, פרסמו אתמול את תחזיתם, שלפיה המשק הישראלי צפוי לסיים את 2020 עם צמיחה שלילית של כ־3.9%, ובתרחיש המרכזי, של חזרה הדרגתית לפעילות מלאה, לחזור לצמוח ב־4.9% בשנת 2021. כלכלני הפועלים מעריכים כי הצמיחה השנה תגיע ל־4.5% - עדיין נמוכה מהצמיחה ב־2019, בהתחשב שהאוכלוסייה גדלה ב־4% בין התקופות הללו.
התחזית מבוססת על הנחת עבודה של חיסון מרבית האוכלוסייה רק בשליש האחרון של השנה, אך כלכלני לאומי מציינים כי "לנוכח קצב החיסון המהיר של קבוצת המבוגרים מגיל 60 ואוכלוסיות נוספות של 'הקו הראשון', מופיע גם התרחיש האופטימי עם צמיחה מהירה יותר בסדר גודל של כ־7% ויותר במהלך 2021, עם דגש על שני השלישים האחרונים של השנה".
התרחיש המרכזי השמרני משקף עלייה מחודשת של הצריכה הפרטית ב־2021, בסדר גודל של 3%-2% לנפש, ואף מעבר לכך, זאת תוך כדי שחרור של ביקוש כבוש רב שקיים בתחומים מסוימים, בדגש על תרבות פנאי ונופש, כמו גם המשך תרומת סחר החוץ נטו. "צפויה תרומה של המשך הרחבת סקטור הגז לצמיחה תוך כדי הרחבת פעילות מאגר 'לויתן', תחילת הפעלת מאגר 'כריש' והשקעות בציוד העושה שימוש בגז טבעי בישראל", חוזים כלכלני לאומי. "צפויה התרחבות ההשקעות בנכסים קבועים ב־2021, בעיקר בבנייה למגורים וגם בענפי המשק".
יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מעריכים את קצב הצמיחה הממוצע בשנה הקרובה בפחות מ־4% (3.9%), אך קצב הצמיחה במשך השנה - מהרבעון האחרון של 2020 לרבעון האחרון של 2021 - צפוי לזנק ב־9%.
"אנו צופים גידול של 6.5% בצריכה הפרטית", חוזים בלידר. "שיעור האבטלה הרחב צפוי לרדת עד ל־7% והיצוא יתרחב ב־5%. ההשקעות צפויות לרדת ב־2% בשנת 2021, זאת בשל חוסר ודאות בקרב הסקטור העסקי, ירידה בהתחלות בנייה ב־2020, והיעדר מדיניות פיסקלית מרחיבה לעידוד ההשקעות בתשתית. הצריכה הציבורית צפויה להתרחב ב־1% בלבד, כאשר היעדר תקציב מאושר (כנראה) ימשיך לרסן את ההוצאה הממשלתית".
קודם נתחסן, אח"כ נצמח
במחלקת המחקר של בנק דיסקונט חוזים גם הם כי "צפי לצמיחה חזקה בכלכלת ישראל, התקדמות באימוץ החיסונים, וכן המשך ריבית נמוכה צפויים לתת רוח גבית לעליות בבורסה בשנת 2021". בכל הקשור לאי ודאות הנובעת מהבחירות הנוספות, להערכת דיסקונט "מדובר במצב עולם פחות מאיים ביחס לזה שהיה עד כה. בחירות עשויות להוביל לממשלה שיותר מקדמת תקציבים ורפורמות, מה שיתמוך במשק ובשיפור בשווקים. העובדה שהבורסה המקומית מושתתת במידה רבה על סקטורים שללא ספק נפגעו מהקורונה, וצפויים להיפוך, גם היא מחזקת את הערכתנו כי ב־2021 הבורסה המקומית תציג תשואות חיוביות גבוהות".
בגזרת המאקרו העולמית חוזים כלכלני לאומי כי ב־2021, הכלכלה העולמית צפויה לחזור לצמיחה של 4.8%, כאשר מדינות ה־OECD צפויות לצמוח ב־3.8% ואילו מדינות שאינן חברות בארגון יצמחו ב־5.6%. עוד נכתב כי "כלכלת ארה"ב צפויה לרשום צמיחה שלילית של 3.7% ב־2020 ולצמוח בשנת 2021 ב־3.3%". בהקשר לארה"ב, צוין כי בשנת 2020 זינק היקף ההשקעות הריאליות של הסקטור העסקי בתחום של תוכנה וציוד לטכנולוגיית מידע בכ־9%. "במהלך המשבר, עם עליית הצורך להתייעל, לעבוד מן הבית ולבצע קניות מהבית, היקף ההשקעות הריאליות גדל אף יותר", מסבירים בפמן ורזניק. "מגמה זו בעלת משמעות חיובית גם לסקטור ההיי־טק הישראלי, אשר עבורו הסקטור העסקי של ארה"ב הוא שוק יעד חשוב".
בדיסקונט מציינים כי "הקונצנזוס צופה צמיחה גלובלית של כ־5%", ועל כן במהלך 2021 "צפויה להירשם מגמה חיובית חזקה בשוק המניות העולמי ובנכסי הסיכון, על רקע המעבר לצמיחה, הנזילות הגבוהה ותמחור כדאי יותר לעומת נכסים סולידיים".
אינפלציה - לא בארץ
במחלקה הכלכלית של הפועלים מעריכים כי סיכון האינפלציה בעולם עולה, אבל בישראל הייסוף בשער השקל מקזז חלק ניכר מההשפעות של עליות המחירים בעולם. "מחירי הסחורות החקלאיות עלו בחודש דצמבר בשיעור חד של 8% ובשנת 2020 כולה ב־18%. בישראל מחיר הקמח צפוי לכן לעלות בתחילת 2021, ובהמשך הדרך נראה כנראה התייקרויות במחירי חומרי גלם נוספים" נכתב בסקירתם, שבה הם מעריכים גם כי "העלייה במחירי הסחורות החקלאיות משפיעה יותר על האינפלציה במדינות המתפתחות, שבהן למזון הבסיסי משקל גבוה בסל הצריכה. בישראל הסעיפים בעלי המשקל הגדול הם תחבורה ותקשורת ודיור, ולכן ההשפעה על המדד לא צפויה להיות גבוהה. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ל־12 החודשים הקרובים על רמה של 0.5%, למרות הייסוף בשער השקל, וזאת בשל עלייה בסביבת האינפלציה העולמית".