המשק נפגע פחות מהממוצע במדינות ה-OECD במשבר הקורונה

על פי דו"ח של משרד האוצר, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020 • הסיבות: גידול בהשקעות בהיי-טק ופגיעה קלה ביצוא

היי-טק בישראל. אחת הסיבות לכיווץ הנמוך בכלכלה יחסית ל-OECD // צילום: ארכיון // היי-טק בישראל. אחת הסיבות לכיווץ הנמוך בכלכלה יחסית ל-OECD

כלכלת ישראל נפגעה מהקורונה במידה פחות מהממוצע ב-OECD, כך עולה מדו"ח חדש של משרד האוצר שפורסם היום (ראשון).

על פי תחזית צוות מקרו באגף הכלכלנית הראשית, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020 לעומת תחזית ארגון ה-OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD.

יצוין כי התחזית הנוכחית טובה יותר מהתחזית הקודמת של האוצר בנובמבר, שחזתה כיווץ של 4.2-4.8 אחוזים בשנה החולפת.

באוצר הסבירו את הפגיעה המצומצמת יחסית בכלכלה הישראלית בהשוואה לעולם, בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי, ובשגשוג שחווה מגזר הטכנולוגיה, בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההיי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.

מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית. תחומים אלה נפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD.

בנוגע לשנת 2021, באוצר העריכו כי המשק יצמח ב-4.6%, בדומה לתחזית בנובמבר (4.5%). בתרחיש הפסימי של החמרה במצב הבריאותי בגלל חוסר אפקטיביות של החיסונים, המשק יצמח רק ב-1.9%. עם זאת, באוצר הסבירו שמדובר בתרחיש בעל סבירות נמוכה. ישראל הגיעה למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יחסית, ציינו באוצר, עם שיעור אבטלה נמוך (3.4%) ושיעור השתתפות בתעסוקה גבוה (כ-80%).

כמו כן נאמר כי יחס החוב תוצר בשנת 2019 עמד על 60% לצד גירעון מבני גבוה יחסית. בשנת 2019 צמחה הכלכלה הישראלית בקצב של 3.4%  בדומה לקצב הצמיחה ב-2018, וגבוה במקצת ביחס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק. בזכות רמת החוב הציבורי הנמוך יחסית ועל אף הגירעון המבני הגבוה של 160 מיליארד שקל, היה למדינת ישראל מרחב פיסקאלי ליישום מדיניות מרחיבה להתמודדות עם המשבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר