מעסיקים מתלוננים: "מענק החזרה לעבודה מסורבל"

בעקבות משבר הקורונה, ממשלת ישראל מעניקה מענק סיוע מיוחד למעסיקים, שמטרתו להחזיר את העובדים מהחל"ת ולצמצם את ממדי האבטלה. המענק מיועד למעסיקים שהצליחו ומצליחים להחזיר עובדים מחופשה ללא תשלום או לקלוט עובדים חדשים.

מעסיקים יכולים לבחור באיזה מבין שני מסלולים אפשריים הם רוצים לקבל את המענק. על בסיס מספר העובדים שהמעסיקים העסיקו בחודשים האחרונים, המערכת תחשב עבורם את מכסת העובדים שבגינם הם יכולים להגיש את הבקשה למענק. מכסה זו משקפת את הגידול ב"מצבת העובדים" בחודשים הרלוונטיים לפי המסלול שנבחר.

אלא שלטענת מעסיקים רבים שפנו אלינו, כמו גם רואי החשבון שלהם, הבעיה בהם היא הבירוקרטיה והסרבול שכרוכים בקבלתם. כדי שמעסיק יזכה במענק גם עובדיו צריכים להשתתף בתהליך, למרות שאם לא נהנים מתוצאותיו. במסגרת התהליך, העובדים של המעסיקים שמגישים את הבקשה, נדרשים לאשר את נכונות הפרטים שהוזנו לגביהם, גם אם הם בינתיים כבר לא עובדים במקום העבודה. למעסיק שלהם אין שום אינדיקציה אם עובדיו אכן עשו זאת או לא.

"נוצר מצב אבסורדי שמעסיק תלוי בטוב ליבם של עובדיו ולעיתים עובדיו לשעבר, שאין להם שום אינטרס להיענות להודעות האלה", אומר לנו רואה חשבון של עסק שלא הצליח עד כה לקבל שום פיצוי על החזרת עובדיו מלפני שמונה חודשים. "עסקים נדרשים למלא דו"חות אקסל לכל חודש בנפרד. דו"חות אלה נחשבים למורכבים מאוד לעוסקים והם גם חוששים לבקש סיוע מרואה חשבון שכמובן גובה שכר טרחה על כל שעת עבודה", הוא מוסיף. נוסף על כך, עובדים מספרים שאחרי שמילאו את הפרטים קיבלו הודעה שהם לא מופיעים במערכת.

"מועדי ההגשה הוארכו"

יש לציין כי מדובר בחוק שאושר ב־15 ביוני בחקיקת בזק ובתוך 30 יום מרגע שהוא אושר הועמדה אופרציה לצורך העניין, כולל מוקד ייעודי. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, אך התניית הסכמת העובד הוספה בהוראת משרד המשפטים. מנתוני האוצר עולה כי 62,363 מעסיקים הגישו בקשה למענק זה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה "עד כה כ־57 אלף מעסיקים קיבלו את מענק עידוד התעסוקה בעבור יותר מ־420 אלף עובדים. עבודה משותפת עם שירות התעסוקה שיפרה והקלה על תהליך ההגשה. נוסף על כך, מועדי הגשת הבקשה למענק הוארכו מספר פעמים כדי לאפשר לכמה שיותר מעסיקים הזכאים לגשת למענק. בפועל ניתן לראות כי המענק היה נגיש במיוחד לעסקים קטנים, כך שכ־75% מהעסקים שהגישו את הבקשות למענק הם עסקים של עד חמישה עובדים. מענק עידוד תעסוקה מבוסס על זכאות, כלומר כל מעסיק שזכאי למענק קיבל אותו ללא תלות בתקציב. כאשר עד כה הוצאו כ־1.6 מיליארד שקל בגין מענק זה".

במשרד המשפטים הסבירו כי הסיבה לכך שהעובד נדרש לאשר את נכונות הפרטים היא שמדובר במידע רגיש על אודות מצבו התעסוקתי בתקופת המשבר וזכאויותיו הסוציאליות במוסד לביטוח לאומי. בתגובה הרשמית של משרד המשפטים נאמר כי "חוק זה קבע זכאות למעסיק לקבלת מענק בעד עובד שנקלט לשוק העבודה, בכפוף לעמידה בשורה של תנאים מצטברים, חלקם תנאים שבידיעת העובד המעידים על היותו 'עובד מזכה' כמשמעותו בחוק. המחוקק אימץ את העמדה שהוצגה בהצעת החוק הממשלתית שלפיה אין מקום שהמידע על אודות עמידתו של עובד בהגדרת 'עובד מזכה' תימסר לשירות התעסוקה דרך המעסיק, שכן מדובר במידע רגיש על אודות מצבו התעסוקתי בתקופת המשבר וזכאויותיו הסוציאליות במוסד לביטוח לאומי. מידע זה, בדבר השתייכות העובד לאחת הקטגוריות המזכות, אינו רלבנטי לידיעת המעסיק ואף מהווה מידע עודף". רו"ח ארז הגיב לעניין: "זה לגמרי מגוחך, כי המידע המבוקש מהעובדים ידוע לכל מעסיק ואינו כולל שום מידע שיש לעובד סביר עניין להסתיר ממעסיקו". 

עו"ד רועי כהן נשיא להב הגיב לעניין ואמר כי "המענק בגין החזרת עובדים למעסיקים הפך לפארסה אחת גדולה בשל הקשיים והבירוקרטיה המסורבלת שבו. בכל מדינות העולם המפותחות זה הליך פשוט של דיווח פשוט וקבלת מענק יזום מהמדינה כי זה אינטרס ראשון במעלה, ורק כאן בישראל יש צורך באישורים ומסמכים ודיווחים וכל זה נובע מחוסר האמון של המדינה במעסיקים וזה חייב להיפסק. הגיע הזמן שמשרדי הממשלה יפנימו שהמעסיקים מרימים את המדינה ולא מרמים את המדינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו