בור עם תחתית

עד מארס שעבר המנטליות הישראלית של להתנהל פיננסית מעבר ליכולת שלך - ולא ניכנס לסיבות הסוציולוגיות כרגע - אחזה כדיבוק באזרחים רבים. בלי מחשבה, ליהנות, להשוויץ, לפנק לפנק לפנק. באה הקורונה והחדירה צניעות כפויה בכולם, לצד חרדות של מה עושים עם ההתחייבויות הכספיות הגדולות שנטלנו על עצמנו ואין איך לממן עכשיו. זה יכול להיות הלוואות, רכב חדש, חו"ל בלי הכרה או מוצרי חשמל ומסעדות. כל דבר.

 

ישראלים לא מעטים אינם יודעים שעד לפני שנה וחצי המחיר של התנהלות כזאת היה אישי בלבד. כלומר, "שברת" - שילמת. שברת את העו"ש? נכנסת למינוס ו"יהיה בסדר"? האחריות היא שלך ויום אחד תכסה אותו וזהו. ב־2019 מישהו למעלה שינה את חוקי המשחק, והמשמעות היא שהתנהלות פיננסית קלוקלת תשפיע על גובה הריבית שתקבל בעת לקיחת

הלוואה או משכנתא.

קוראים לזה "חוק דירוג האשראי". ציון שניתן לכל אזרח בישראל, המעיד על היקף האשראי המגיע לו ועל האופן שבו הוא צפוי לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות שלו. חוק נתוני האשראי החדש נכנס לתוקפו באפריל 2019, והוא מאפשר איסוף מידע עלינו כאנשים פרטיים.

לווים טובים ולווים רעים

איך זה עובד? גוף שנקרא מאגר נתוני המידע מקבל אינפורמציה מהבנקים, מחברות כרטיסי האשראי, מהוצאה לפועל, מכונס הנכסים הרשמי, מחברות אשראי חוץ־בנקאיות ומאחרים במשך כל השנה. הנתונים מעובדים לכדי אותו ציון.

"מה שמשפיע על גובה הריבית זה עד כמה הלווה נתפס מסוכן בעיני המלווה", מבאר אייל חדד, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל. אם בעבר פיגרתי בתשלומים, יש סיכוי שזה יקרה שוב בעתיד. עד שעבר החוק, רק הבנק של הלקוח ידע אם הוא לווה טוב או לא. מאז עלתה מערכת נתוני האשראי לאוויר, בנק ישראל אוסף מידע על מוסר התשלומים בעבר ובהווה. הוא מעביר את המידע עם היסטוריה של שלוש שנים ללשכות האשראי כמידע לא מזוהה. לשכות האשראי מחשבות את הדירוג לפי סקאלה, ולכל אחד יש את דירוג האשראי שלו. לקוח שיש לו דירוג טוב, יכול לבקש מהבנק ריבית טובה יותר".

מה המצב של הישראלים בהקשר הזה כיום?

"נכון להיום, החל מתקופת הקורונה, 75% מהדירוגים של אזרחי ישראל הם טובים ומצוינים, ו־15% הם סבירים. כלומר, מוסר התשלומים של אזרחי ישראל גבוה. לכן אני קורא לכם לקחת את הנתונים ולקבל ריביות טובות יותר. מובן שיש אוכלוסיות חלשות, ששם הדירוג הוא נמוך ואנחנו מצפים מהם להתנהל טוב יותר ולעמוד במוסר התשלומים. אם לפני חוק נתוני האשראי היה אפשר לאסוף מידע שלילי, היום נאסף גם מידע חיובי. המשמעות היא שאם לבן אדם חזר צ'ק בגלל שהוא פוטר, הוא יכול לשפר את הדירוג בתוך חודשים. אנחנו רוצים שתהיה התמחרות על הריבית. אחת המטרות של החוק היא הגברת התחרות בשוק האשראי".

איך מקבלים את הדירוג הזה?

"לקוח שרוצה לקבל הלוואה, הבנק צריך לקבל את הסכמתו כדי לדלות את הדו"ח על אודותיו מלשכת האשראי. שלוש חברות מבצעות את הדו"חות: דן אנד ברדסטריט, קופאס בי.די.אי וחברת קו מנחה שנמצאת בתהליך. בנק ישראל משחרר את הדו"ח, בתוך שניות, וכל גוף מקבל את דו"ח האשראי לפי החברה שהוא עובד איתה. יכול להיות שיהיו הבדלים מזעריים בין החברות הללו, אבל לא יהיה מצב שיהיו פערים בדירוג ביניהם. בסופו של דבר, מדובר במודלים מתוקפים על ידי בנק ישראל. בדו"ח יהיה כתוב שהיתה הלוואה, אך לא יהיה כתוב מה גובה הריבית ומי נותן האשראי כדי למנוע מידע. כל לקוח יכול לפנות לאתר בנק ישראל ולבקש דו"ח ריכוז נתונים, שכולל את כל נתוני מוסר התשלומים, הלוואות ועוד - שלוש שנים אחורה. שם גם מופיע גובה הריביות כי זה של הלקוח עצמו. ניתן להוציא את המידע פעם בשנה חינם דרך האתר של בנק ישראל. נכון לנובמבר 2020, נשלחו 241 אלף דו"חות מיוזמת הלקוחות. מלשכות האשראי נשלחו מיליונים".

דרור שטרום, מי שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית, מסביר את הרקע לחוק. "רוב האזרחים שלקחו הלוואות ועמדו בלי בעיה בתשלומי המשכנתא או ההלוואה, מדורגים גבוה. אלה יקבלו תנאי ריבית והלוואות מועדפים. מנגד, מפירים סדרתיים, שקיבלו ציון נמוך, יקבלו אשראי בתנאים לא טובים כי אף אחד לא רוצה לקחת סיכון. כל הרעיון הוא להפריד בין לווים טובים לרעים. המשתנה העיקרי הוא רמת הסיכון, וגובה הריבית זה רמת סיכון. עד לחוק, הבנקים לקחו ממוצע גבוה של ריבית שכלל את הטובים והרעים יחד, ואז כל אחד איבד את הייחוד שלו. הלווים הרעים קיבלו פרס. כעת מי שבסדר יקבל תנאים טובים יותר. אחת הבעיות של הלקוחות היא חוסר ידע וחוסר התמקחות. כמו כן, מי שיש לו ציון נמוך יכול לערער. אם מוכיחים שזו תקלה טכנית, משפרים את הציון".

תאילנד ודובאי בלי חשבון

בצד של נותני ההלוואות נמצא אורי שוקר, דירקטור בחברת הפינטק CreditShop, המעניקה הלוואות צרכניות במעמד התשלום לעסקאות גדולות בבתי עסק.

, שעושה כמה קליקים באינטרנט ורוכש מספקים בצורה מיידית", מנתח שוקר את האבולוציה שהובילה לחוק. "הפכנו לכאלה שפחות מעדיפים לשמור את הכסף בבנק. בעבר, כשהיינו צריכים לצרוך מוצרים יקרים, השתמשנו במזומן או ביתרת זכות שהיתה לנו בעובר ושב. היום אנו צורכים ממסגרות האשראי שיש לנו בבנק ובכרטיסי האשראי. לפי נתוני הלמ"ס, למשקי הבית בישראל יש בממוצע עודף הוצאה על הכנסה שנע בין 1,000 ל־2,000 שקלים בחודש, והנטייה השולית בחיסכון ירדה".

שוקר אומר שאמנם יש בארץ עוד כאלה ש"קונים רק ממה שיש". הוא מכנה אותם "אולד סקול, שיבצעו את העסקה כשיהיה להם את הסכום. אבל לרוב זה לא קורה כאן. זו שיטה של מדינות כמו גרמניה. שם לצרוך ממה שאין לך זה כמעט פשע. לעומת זאת, אצל האמריקנים לצרוך ככה זאת מצווה".

אפשרות שנייה של רכישה היא ניצול מסגרת האשראי. "הדירוג בוחן את שיעור הניצול של מסגרות האשראי. העניין הוא שמתישהו ארצה לכסות את המינוס ואחפש הלוואה והדירוג יהיה נמוך. התוצאה תהיה במצב קיצון שלא יאשרו הלוואה או שיאשרו בריבית גבוהה. אפשרות שלישית היא לקבל הלוואה ייעודית. אם שיפצתי את הדירה כנראה איהנה מזה בממוצע בשבע השנים הקרובות ולכן עדיף לקחת הלוואה לשבע שנים, למשך הזמן שתצמח לי תועלת. ככה הרווחתי את העסקה מיידית אבל לא העמסתי על העובר ושב שלי ושמרתי על המסגרת בחשבון. לעומת זאת, אם בסופר מציעים לי לחלק לתשלומים, מה הטעם בזה אם בכל שבוע אני בסופר?"

שוקר מעיד על צעירים רבים שנוטלים הלוואה לחופשות פרועות בדובאי או בתאילנד. "הם לא ערים לכך שביום שהם ירצו להתמסד, הם עלולים להיות מסורבים להלוואה או יקבלו תנאים פחות טובים".

ויש לו הבחנה מעניינת על השנה האחרונה. "בתקופת הקורונה המאגר עבר טראומה", הוא מתאר, "מאות אלפי משקי בית ביקשו להקפיא הלוואות, חזרו להם חיובים בבנק, נפגע להם מקור הכנסה והם לא עמדו בהתחייבויות. כתוצאה מכך הבנקים וכרטיסי האשראי עצרו את השיווק היזום של ההלוואות. עכשיו הם מתרכזים בלקוחות הקיימים שלהם".

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת קופאס בי.די.אי, המשמשת לשכת האשראי של בנק ישראל, מציינת שבחודשים האחרונים על רקע משבר הקורונה קמו הרבה חברות שמציעות לצרכנים לתקן את דירוג האשראי שלהם ולמחוק רישומים שליליים.

לפי עדותה, במקרים רבים מדובר בלא פחות מהטעיה ובניסיון לגבות אלפי שקלים על פעולות שאותן הצרכן יכול לבצע בעצמו.

רוח גבית לדבריה נותן משה ידגר, מנכ"ל לשכת האשראי של דן אנד ברדסטריט. "בתקופה האחרונה צצו חברות שחלקן הגדול מנצל את חוסר הידע של הציבור. הן מציעות שיפור של דירוג האשראי על ידי יציאה ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ומחיקת נתוני האשראי ממנו. לא רק שניתן לבצע את זה בחינם באתר בנק ישראל, אלא שזה פוגע ביכולת של הלקוח לקבל אשראי", הוא מזהיר.

ועדיין, יש חברות אמינות שמציעות שירותים לשיפור הדירוג. כך, למשל, חברת קרדיט קלין מספקת זה שמונה שנים שירותי ייעוץ, מחיקה ושיפור באמצעות עורכי דין וצוות שמתקן את הדו"ח האישי.

רמי קוסטוקובסקי, הבעלים והמייסד של החברה, מספר שהם "מתקנים את הטעויות בנתונים ומבקשים להסיר מידע שלא תקין ולא צריך להופיע לפי חוק. יש עשרות עילות למחיקה שמופיעות בתוך החוקים של הוצאה לפועל, פשיטות רגל ועוד".

לטענתו, "קרוב ל־90% מאלה שפונים אלינו, מוצאים שיש מה לתקן אצלם. עם זאת, מי שפונה אלינו הם כאלה שחושבים שיש בעיה ושצריך לשנות את המצב".

עד כמה, אם בכלל, אפשר לשפר את הדירוג האישי במאגר? יכולות להיות טעויות בנתונים שבו?

שטרום: "אם מישהו מפר באופן קבוע, יכולת השיפור שלו תהיה מינימלית. מתוך 30 הפרות יכול להיות שתהיה אחת בטעות. מדובר במאגרי מידע ממוחשבים. לפעמים יש טעויות, ולכן שווה לבדוק".

חדד: "סך כל הטעויות הטכניות עומד על כמאית האחוז. הלקוח יכול לפנות למוקד שירות הלקוחות שלנו ולבקש תיקון מידע מיידי בחינם. מה שמוריד את הדירוג בעיקר זה פיגורים בהלוואות, צ'קים שחוזרים לאורך זמן".

שוקר: "כמו בכל דבר חדש, יש הרבה גופים שמדווחים ולפעמים יש טעויות. ככל שהוותק שלי בבנק גדול יותר, כך הדירוג הוא גבוה יותר בפרמטר הספציפי הזה. מכיוון שהבנקים סוגרים סניפים, מספר החשבון משתנה והוא עלול להיתפס כחשבון חדש. כמו כן, יכול להיות שפעם חזר לי צ'ק בבנק מסיבה טכנית כי היתה חסרה חתימה בטעות, ובטעות זה דווח כאין כיסוי. בעבר רובנו סמכנו בעיניים עצומות על הבנק וזה בסדר. צרכנות פיננסית היא לא משהו שנוח להתעסק בו, אך העולם של הדירוג החדש מצריך אותנו להתעמק בזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו