החוב החיצוני של ישראל עלה בתקופת הקורונה ב-4%, אך יתרת רזרבות המט"ח של בנק ישראל ובטחונות נוספים משקפים יחס של פי 4.7 מהחוב לזמן קצר. כך עולה מנתונים שפרסם היום (חמישי) בנק ישראל.
בבנק ישראל גם ניתחו את מידת הפגיעה מהקורונה, על פי ענפים כלכליים. בבנק קטלגו את העסקים שנפגעו באופן הקשה ביותר כ"ענפי קרבה" - ענפים שאופן הפעילות הרגיל בהם כרוך בפוטנציאל הדבקה גבוה במהלך המגיפה, למשל בגלל מעברי גבול, קרבה ממושכת בין אנשים או שהייה של אנשים רבים בחלל סגור. מדובר כמובן בעסקים מתחום הפנאי והנופש (מלונות, חברות טיסה, מסעדות, ברים ומועדונים וכדומה). ערב המשבר הקבוצה הייתה אחראית להעסקת כ־30% מהעובדים ו־20% מהתוצר במשק.
על פי הנתונים, הפגיעה בפעילות ענפי הקרבה ערב הסגר השני (סביבות ספטמבר) היתה כ־21% במונחי פדיון וכ־14% במונחי תעסוקה. מנגד, הפגיעה בשאר ענפי המשק ערב הסגר השני היתה אפסית במונחי פדיון וכ־7% במונחי תעסוקה. גם במהלך הסגרים הפגיעה בפעילות ענפי הקרבה היתה חמורה במידה ניכרת מאשר בשאר ענפי המשק.
בבנק ישראל מדגישים כי ענפי הקרבה אינם ענפים שדעכו ממילא: "אדרבה, אף שקצב הגידול של הפריון בהם בשנים האחרונות היה נמוך, הביקוש לתוצרם, ובעיקר ביקושם לעובדים, גברו ותרמו לצמיחת המשק", מסבירים. "ממצא זה מחדד את החשיבות של שימור השרידות של העסקים בענפים אלה בזמן המשבר באמצעות סיוע ממשלתי".
באופן טבעי, מגזר ההיי־טק נפגע באופן הקל ביותר מהמשבר - ולפי נתוני בנק ישראל התוצר של ההיי־טק צמח בשנת 2020 בשיעור נאה של 5.8%. גם גיוסי ההון של החברות במגזר עלו במידה ניכרת ואפשרו את המשך הרחבתה של הפעילות העסקית.
בפגיעתו של משבר הקורונה ניכרה הטרוגניות בין חלקים שונים של מגזר ההיי־טק. חברות טכנולוגיות מסוימות צמחו בזכות גידול הביקוש למחשבים ולשירותי טכנולוגיה, בעוד שחברות אחרות חוו פגיעה בפעילות.