בנק ישראל: ייתכן שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים

ייתכן שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים - כך מעריכים בבנק ישראל. הבנק פרסם אתמול (רביעי) דו"ח מסכם לשנת 2020 (חלק א'), שבו נכתב כי לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית (ללא ריבית) והפחתת שיעורי המס בשנים שקדמו למשבר הקורונה, וכן למטרת מימון החוב אשר תפח במהלך הקורונה - "ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס".

בדו"ח צוין כי המדיניות הפיסקלית (של הממשלה) הגיבה למשבר "בעוצמה רבה, בעיקר באמצעות תשלומי העברה, שנועדו לסייע למשקי הבית ולעסקים", וכי מדיניות זו של הממשלה "הגדילה את ההכנסה הפרטית הפנויה ומיתנה את הפגיעה בתוצר".

הממשלה גם העמידה ערבויות לצורך מתן הלוואות לעסקים. לצד זאת, הגירעון בתקציב גדל ל-11.6% ויחס החוב הציבורי לתוצר עלה מ-60% ל-72.6% - נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות בתחילת המשבר שחלקן הזהירו מיחס חוב-תוצר תלת-ספרתי.

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הגיבה גם היא בעוצמה, והייצוא "מילא תפקיד חשוב במיתון הפגיעה של המשבר במשק", בעיקר בזכות המשך הגידול המהיר של יצוא השירותים המתקדמים - לרבות ענפי ההיי-טק: "ביצועי הייצוא לצד ירידה חדה של הייבוא הביאו להתרחבות משמעותית של העודף בחשבון השוטף".

על פי הבנק, מבצע החיסונים הישראלי "יאפשר את התאוששות המשק. ככל שהמגפה תרוסן בעולם, תוכל גם הכלכלה העולמית להתאושש, וכך תוסיף ותואץ הפעילות בישראל". בבנק קוראים להעביר במהרה תקציב לשנת 2021 - תרחיש שאינו נראה סביר כעת נוכח הקיפאון הפוליטי השורר גם לאחר הבחירות האחרונות, ומזהירים כי גם לאחר פתיחת המשק שיעור האבטלה עלול להישאר "גבוה בהרבה מזה ששרר במשק ערב המשבר".

לטענת הבנק, רבות מתוכניות הסיוע שהופעלו בעת המשבר נתנו עדיפות לשיקולי הסיוע והפיצוי על פני שיקולי יעילות ותמריצים. "בעת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות אלה או לצמצמן ולהתאים את מאפייניהן כך שהם לא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים", נכתב בדו"ח.

"חשוב להתאים את קצב הסגת התוכניות לקצב ההתאוששות, בשל הנזקים הכרוכים בהקדמה או בעיכוב של הסגה זו".

לסגת מהסיוע במתינות

בבנק ישראל מציינים כי בחלק מהתוכניות כבר הוטמעו מנגנונים מסוג זה, כגון התניית דמי האבטלה בשיעור האבטלה במשק והתניית הסיוע לעסקים בשיעור ירידת הפדיון. "המשבר הבליט את היעדרה של רשת ביטחון כלכלית רחבה, הניתנת להפעלה מהירה בעת משבר, ואת המחסור בתשתית נתונים הולמת הנדרשת לעיצוב יעיל של תוכניות סיוע ממוקדות", מזהירים שם.

בדו"ח צוין כי עם היציאה מהמשבר, "ישוב ויעלה הצורך להתמקד בבעיות היסוד של המשק, ובראשן הפריון הנמוך, פערי הפריון בין מגזרים ואי-שוויון".

חשיבות התשתיות

בדו"ח צוין כי חלק מבעיות אלה התחדדו במהלך המשבר - למשל בשל הפער בהשפעתו בין עובדים משכילים לעובדים בעלי שכר והשכלה נמוכים, ולנוכח חשיבות ההשכלה והמיומנות לצורך פעילות מקוונת: "כל אלה מדגישים את החשיבות של שיפור מערכת החינוך וצמצום הפערים בתוכה; הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בתשתיות, ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון. המשבר הדגיש גם את חשיבותן של תשתיות התקשורת. על כל אלה יש להוסיף את האתגר של שימור קצב התחלות בנייה התואם את צורכי האוכלוסייה לאורך זמן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו