לפני שתקנו ממשפיענים: מה מסתתר במוצרי הטיפוח?

בתקופה שבה מוצרי קוסמטיקה משווקים בכל רחבי הרשת מבוקר ועד לילה, רבים מאתנו מוצאים את עצמם עומדים מול מגוון רחב של תכשירים "מומלצים", כאשר בחלק מהפעמים, לנו כצרכנים אין מושג מה אותם מוצרים מכילים באמת. ד"ר מרינה לנדאו, דרמטולוגית בכירה ומייסדת MAHUT – Cosmeclinical Skincare, התגייסה לעשות לנו סדר בדברים ולהסביר אילו רכיבים נמצאים בתוך התכשירים.

"לצערי, כיום לימודי הרפואה בכלל והדרמטולוגיה בפרט לא מתמקדים בנושאים של רכיבים קוסמטיים. כל דרמטולוג צריך להבין שחלק משמעותי מהטיפול השוטף בעור נעשה דווקא מחוץ למרפאה שלו, בבית המטופל או אצל קוסמטיקאים/ות, כדי לקבל תמונת שלמה ומלאה על עורו של המטופל ולהיות מסוגל להציע לו טיפול הוליסטי – עליו להבין אילו מוצרים הוא מורח על עורו ואיזה רכיבים הם מכילים".

"שמותיהם המקצועיים של הרכיבים, שונים משמעותית מהשמות המוכרים יותר שלהם. ויטמין C יופיע כ-'Ascorbic Acid' או 'Ascorbate' ושמן חוחובה, למשל, יופיע כ-'Buxus Chinesis', מה שהופך את קריאת והבנת רשימת הרכיבים, למשימה מורכבת ולא טריוויאלית בכלל". לדברי ד"ר לנדאו, ישנם מנועי חיפוש פתוחים ונגישים כמו INCI Decoder, בהם ניתן להקליד בקלות את שם הרכיב ולקבל לגביו מידע מלא, לרבות אזהרות שימוש.

סדר הופעת הרכיבים ברשימה שמופיעה בגב האריזה אכן מסודר לפי כמות הרכיב בפורמולה, ובסדר יורד – כאשר בראש הרשימה יופיע הרכיב שכמותו בפורמולה היא הגדולה ביותר. לדברי ד"ר לנדאו, גם כאן יש כוכבית: "סדר ההופעה היורד חל רק עד שמגיעים לאחוז אחד. כלומר, רכיבים שתכולתם בפורמולה היא מתחת לאחוז, מותרים לסידור באופן אקראי לחלוטין".

לדבריה, לא מדובר בעניין שולי: "פורמולה קוסמטית מכילה כמות רבה של רכיבים שריכוזם נמוך מאחוז, מה שמאפשר לציין רכיב פעיל מסוים במקום יחסית גבוה ברשימה, דבר המרמז על ריכוז משמעותי שלו בפורמולה. בפועל, יש רק חלקיקי אחוזים ממנו בפורמולה עצמה. כך למשל, 0.1 אחוז של רטינול יכול להופיע במקום גבוה ברשימת מרכיבים שריכוזם בפורמולה הוא 0.9 אחוז, כדי לספק את הסיפור השיווקי שעומד מאחורי התכשיר".

יש רכיבים מסוימים שכדאי לנו לחפש ברשימה ולהימנע מהם?

"חשוב להבהיר כי כל הרכיבים הקוסמטיים הם רכיבים כימיים", אומרת ד"ר לנדאו. "חלקם מופקים מתמציות צמחים או מבעלי-חיים, ואז הם ייקראו טבעיים או צמחיים, בעוד שאחרים יופקו במעבדה וייקראו סינתטיים".

כל מוצר קוסמטי יכיל רכיבים שונים, כתלות במטרה שלשמה הוא נועד. "תכשיר ניקוי לא יכיל רכיבים שהם מסנני קרינה במהותם, כפי שקרם לשימוש ביום לא יכיל רכיבים המעוררים רגישות של העור לקרינת השמש".

ומה לגבי מוצרים היפואלרגניים? ד"ר לנדאו מסבירה: "המשמעות היא שבמוצר יש כמות נמוכה יותר של אלרגניים. לכן תמצאו במוצרים כאלה חומרי ריח מסוג PARFUMS ולא מסוג NATURAL FRANGRANCES, אשר מופקים מתמציות צמחים, שהינו מקור אלרגני במיוחד. בעוד שחומרי ריח טבעיים סובלים מרמה גבוהה של אלרגנים, חומרי בישום מכילים אלכוהול – רכיב מזיק לעור, לכל הדעות".

בשנים האחרונות, מילות המפתח שחוזרות על עצמן בכל הפרסומים הן "רכיבים פעילים". למה הכוונה, בעצם?

"לכל רכיב קוסמטי יש את טווח השפעה שלו. עבור כל רכיב יש מחקרי עומק, אשר מוכיחים באופן מדעי מהו טווח האחוזים אשר מניב את הפורמולה היעילה ביותר, וגם את התוצאה המשמעותית ביותר עבור העור. לעיתים קרובות, הצרכן ישלם יותר עבור האחוז הגבוה של רכיב פעיל – כאשר הדבר לא יתורגם לתוצאות טובות יותר. כאמור, לרוב החומרים הפעילים יש טווחי אחוזים המגובים במחקר ספציפי, בהם החומרים מספקים את העבודה הטובה והיעילה ביותר שלהם עבור העור".

מה באשר לניסויים בבעלי חיים?

"בשנת 2007 אושרה במליאת הכנסת הצעת חוק האוסרת על ניסויים בבעלי חיים לצורך ייצור מוצרי קוסמטיקה וניקוי. בינואר 2013 נכנס לתוקף תיקון לחוק פקודת הרוקחים,  האוסר על יבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים. לכן, משרד הבריאות אוסר את התווית של 'לא נוסה על בעלי חיים', שכן הוא מטעה את הצרכן לחשוב שייתכן שמותגים אחרים כן נוסו – בעוד שהדבר איננו נכון. כדי לוודא שאין בתכשיר שום רכיב שמגיע מבעלי חיים, חפשו את תווית ה-VEGAN או 'טבעוני'. כדי להשתמש בתווית הזו, יש לספק למשרד הבריאות את מלוא המידע לגבי הרכיבים, ולקבל את אישורו שאכן הפורמולה לא מכילה רכיבים מהחי".