נלחמים על העסקים: שופינג IL יוצא לדרך בסימן כחול-לבן

זו השנה ה-11 ברציפות שבה חודש הקניות המקוונות העולמי יפתח עם Shopping IL by Google – אירוע הקניות הישראלי ברשת שיתקיים ב-7-6 בנובמבר 2024, הפעם בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה. ישראלים רבים יוכלו לגלות מותגים מקומיים חדשים, לתמוך בעסקים ישראליים ולרכוש בהנחות מוצרים כחול-לבן.

בחרנו להתמקד בארבעה עסקים: עסק לעיצוב הבית של לוחמת בחיל האוויר, מותג טיפוח של אחות ששכלה את אחיה ב-7 באוקטובר, כשיצא להגן על רבים בלי שבכלל הוקפץ, עסק ערכות עם קלפי שאלות שהבעלים חזרה לארץ והתגייסה לחמ"ל ומותג תכשיטים משפחתי שבו האחות ממשיכה לנהל את העסק בזמן שהאח גויס מהיום הראשון למלחמה.

חצי הכוס המלאה

נעה זיו בת ה-41, בעלת מותג הטיפוח MERKAHTA, היא אימא ל-3 ילדים מהיישוב אורה, שאיבדה את אחיה, רנ"ג עידו רוזנטל ז"ל, ב-7 באוקטובר. "באותו יום קיבלנו הודעה על זה שאחי נהרג", זיו נזכרת בכאב, "הוא יצא מביתו בשבת בבוקר כדי לעזור לחבריו הלוחמים שהיו בבארי. עידו נפל בהתקלות מחבלים בכניסה לקיבוץ עלומים, והשאיר אחריו אישה, 3 ילדים, הורים ושתי אחיות שבורי לב".

זיו מספרת כי באותו יום עידו בן ה-45 בחר להגיע על דעת עצמו למוקד האירועים, מבלי שהוקפץ לשם: "אף אחד לא קרא לו, הוא הבין שיש בלגן והחליט להקפיץ את עצמו. הוא היה הלוחם הוותיק ביותר ביחידת שלדג, עשה דברים משמעותיים בצבא וגם בסוף חייו הצליח לחסל הרבה מחבלים. בסופו של דבר הוא הציל חיים רבים של תושבי קיבוץ עלומים".

זיו מספרת על ההתרחשויות ברגעיו האחרונים: "עידו הגיע אל פתח הקיבוץ עלומים כשהוא חמוש באקדחו. משהבין את גודל האירוע וראה מולו מאות מחבלים, הוא נטל רובה של שוטר שנפצע בסמוך אליו. בהמשך, חבר למחלקת חי"ר בסדיר שהייתה שם, והם נלחמו וחילצו והצילו חיים, כשהם מנהלים קרבות מטווח אפס כמעט – עד שלבסוף נפל".

כיום זיו מנסה להתמודד עם האובדן והשכול באמצעות עבודה משמעותית: "השכול פוגש אותי מדי יום כי אחי היה מאוד משמעותי בחיים שלי. יחד עם זאת, אנחנו אופטימיים ומסתכלים על חצי הכוס המלאה. זה קשה ומורכב, אבל העבודה ממלאת אותנו. אנחנו בעשייה ואפשר להגיד שזה קצת עוזר".

את מותג הטיפוח "מרקחתא" זיו הקימה מתוך מטרה לטפח את העור בחומרים בריאים ואיכותיים, לטפל בו ולרפא אותו. "את המסע שלי עם העסק התחלתי בלימודי איורוודה – רפואה הודית מסורתית. התמחיתי בבית החולים איורוודי שבדרום הודו, והמשכתי ללימודי תזונה מסורתית במגוון גישות. את 'מרקחתא' הקמתי לפני 12 שנים, לאחר תקופה שרקחתי דברים בבית. חוץ מחנות האונליין שהוקמה ב-2017, יש גם סטודיו בקריית ענבים, שם אני מטפלת בקמטים ובאקנה בקרב ילדים ונערים", היא מספרת.

כיום חנויות ייחודיות מחזיקות במוצריה של זיו, ואמה עוזרת לה בתפעול מאחורי הקלעים של העסק, כשבמקביל להתחלת המלחמה ההזמנות מהעסק הלכו ופחתו. "יומיים לתוך השבעה התחילו להגיע שוב הזמנות בטפטופים, ואימא שלי משכה אותי למעלה בכך שנתנה לי מוטיבציה ותפעלה את העסק עבורי".

העסק נעצר ולא היו רכישות

נועה הדרי משרתת במילואים בחמ"ל נפגעים ומשמשת כיועצת ארגונית, מנחת קבוצות, מומחית לתקשורת בינאישית ויזמית. העסק שלה, מותג משחקי השאלות ASK Q, הוקם בינואר 2021 כשהייתה בדייט וחיפשה נושאי שיחה מתאימים. "התחלתי לשאול את הדייט שלי שאלות, ומשם עלה לי הרעיון. העליתי פוסט לאחת מהקבוצות התל אביביות שאני מוכרת 100 ערכות עם שאלות, ותוך שעה מכרתי את כולן. יומיים אחרי היו לי כבר 2,000 הזמנות", היא מספרת.

כשהחלה המלחמה, הדרי מצאה את עצמה מבלה יומיים בלבד בארצות הברית, מאחר שמתן בן זוגה מתגורר שם לצורך לימודי דוקטורט בפילוסופיה באוסטין, טקסס. "ב-7 באוקטובר כולנו היינו בהלם. העסק נעצר, לא היו רכישות. כמו הרבה עצמאים לא הייתה פרנסה, שזה משהו שמעולם לא קרה לי. החלטתי ליצור 'ערכת חוסן' חינמית שהופצה באונליין, והציעה שאלות לדיאלוג במצבים קשים.

"עשיתי גרסה לשאלות לילדים וגרסה לשאלות למבוגרים, ובהמשך עשיתי גם ערכת מילואים עם שאלות לאנשים ששירתו – וקשורות למלחמה. הוצאתי גם ערכת זיכרון וגעגוע, שהיא כלי לעיבוד אובדן ואבל. חזרתי לארץ להלוויה של אחי שנהרג (לא בגלל המלחמה), התגייסתי למילואים בענף נפגעים ושירתתי בחמ"ל נפגעים ברמת גן", אומרת נועה.

בתוך המארז שאותו משווקת נועה, יש ערכת קלפים למשחק עם חברים, עם קלפי שאלות לשיפור מערכות היחסים ולהעמקת הקשר. קיימת גם ערכה שמתאימה לכל מיני מפגשים חברתיים, בספקטרום מאוד רחב, כשהערכה מחולקת לשני צבעים – האחד לשיחות יותר עמוקות, והשני עם שאלות יותר קלילות.

קושי ברמה היומיומית

תכשיטי דנון הוא מותג תכשיטים משפחתי שהוקם לפני 50 שנה על ידי אבא של גל ואילן דנון, והיום הם משמשים כבעלים. מהיום הראשון למלחמה אילן גויס למילואים, וגל נשארה לבד עם צוות מאוד מצומצם – כשכמעט כל העובדים הוצאו לחל"ת בגלל המצב. לא היה ברור מתי אילן, שאחראי לצדדים התפעוליים והשיווקיים של העסק, כמו גם לחמש נקודות מכירה פיזיות – עתיד לחזור, וגל, שאחראית על הפן העיצובי של התכשיטים, נותרה עם ניהול העסק לבדה.

"זה משפיע על המון דברים", הם מספרים כעת, "חלק מהדברים נעשים פחות טוב, על חלק מהעבודות נאלצים לוותר או לדחות – והקושי בא לידי ביטוי ברמה היומיומית. כל התכניות שהיו נעצרו, והעבודה קיבלה כיוון אחר. בתחילת המלחמה נקודות המכירה הנוספות שאמורות היו להיפתח נדחו, ועיקר המאמצים נעשו באונליין".

כיום הם מספרים שישנם עובדים שסובלים מפוסט טראומה, לחלק מהעובדים נהרגו חברים, ויש כאלו שמפחדים להגיע בגלל האזעקות. "אילן עדיין במילואים גם בתקופה זו, אבל למדנו בשנה המורכבת הזאת לא לעמוד במקום, וכל הזמן להיות בתנועה – להקשיב ללקוחות, לייצר קולקציות חדשות ולתת מענה לצרכים של העובדים. עכשיו סיימנו צילומים של קולקציה חדשה, ובמקביל פתחנו דוכן חדש ברחובות", סיפרה גל.

נכון לעכשיו, לדבריה, החברה נמצאת בתהליך התרחבות ומאפשרת למשקיעים  - ובהמשך ללקוחות - להצטרף אליה ולהפוך לבעלי מניות בחברה.

הלוחמת הרוקמת

נעם כהנא בת ה-25 היא לוחמת במילואים בחיל האוויר, סטודנטית ובעלת העסק "רוג'ום רקמה אקולוגית" למוצרי עיצוב הבית ומוצרי נייר, המיוצרים בישראל. השילוב בין המילואים לבין תפעול העסק הוא אתגר שאותו היא כובשת מדי יום: "אני יוצרת, אז ההשפעה היא גם על ההשראה והרצון לשבת וליצור, וגם על היכולת שנפגעה. בתחילת המלחמה גרתי בבאר שבע והנחיתי מילואימניק אחר שהיה איתי בגדוד, להביא לי חומרים מהבית כדי לעלות צפונה למילואים.

"בימים אלה קשה להתעסק בעניינים שהם לא מלחמה, ולי אישית זה מאוד מורכב – אבל יש לזה גם היבט טיפולי. רוב הזמן לא ממש יכולתי לטפל בעסק, כי גויסתי מיד ב-7 באוקטובר. עכשיו אני מסיימת סבב שלישי, אבל גם כשחזרתי הביתה הייתי בצו 8 פתוח, ויכולתי להיות מוקפצת כל רגע. לכן לא יכולתי לבנות על סדנאות, ירידים וכן הלאה", נעם אומרת.

כהנא מגדירה את העסק שלה כאקולוגי. היא רוקמת ומקשטת בדים בשימוש חוזר, לצד מוצרי נייר המודפסים על נייר אקולוגי ידידותי לסביבה. "רוב הדברים שאני עושה קשורים לערכות להכנה עצמית או לקישוט הבית. לפני המלחמה הסדנאות תפסו גם נפח גדול בעשייה שלי, אבל היום במקביל לעסק ולמילואים אני לומדת בזום כסטודנטית – אז לא יכולתי להתחייב לסדנאות", היא מספרת.

העסק של נעם התחיל בשירותה הצבאי, כשהייתה רוקמת על ארנקים של חבריה החיילים. "כשהשתחררתי המשכתי להכין עוד דברים, אימא שלי התעסקה באומנות מגיל צעיר אז היא לימדה אותי, וב-7 באוקטובר הייתי בדיוק בירושלים אצל ההורים בחג. האזעקות שם התחילו ב-8:00 בבוקר, והחבר הכי טוב שלי היה בניר עוז אצל סבתא שלו. בפעם הראשונה ששמעתי שיש מחבלים הוא כתב לי שהוא רואה אותם מהחלון, וביקש שאני אפיץ את זה ואעזור להם. במקביל כבר הקפיצו את כולם למילואים, וטיפה יותר מאוחר קיבלתי גם אני צו 8", היא נזכרת.

כיום נעם מתפעלת את העסק לגמרי בעצמה. היא חוזרת לביתה בסופי השבוע מהמילואים, לא מספיקה לנוח – ובמקום זה מתעסקת באריזות ובמשלוחים, לצד מענה ללקוחות במסגרת עבודתה כעצמאית. "זה ממש מחזיק אותי, יש לי למה לצפות ואני יכולה לשמח אחרים", היא מסכמת.