הבשורות יגיעו מהרחבת התחרות - לא ממסים

העלאת קצבאות הילדים, אחד המהלכים המסתמנים מההסכמים הנרקמים להרכבת הממשלה, היתה בבחינת המהלך הגדול שהמפלגות החרדיות מצפות לו. עלותו גבוהה מעט, אך לא בהרבה, מתוכנית מע"מ 0% שקידם לפיד בממשלה הקודמת. שתי התוכניות סקטוריאליות באותה מידה. זו לחרדים ולערבים, השנייה לחילונים מגוש דן.

אף על פי שמעשית כל משפחה תיהנה מהעלאת הקצבאות, ברור שהמגזרים החרדי והערבי מעוניינים בה יותר. לפי ההערכות, מדובר בהגדלה משמעותית של הקצבאות, ואפילו מדובר בתשלום רטרואקטיבי אחד, מעין בונוס, שיינתן בסוף השנה. אין להקל ראש בכך שמדובר בסיוע לשכבות החלשות ביותר בחברה. אבל יש מצד שני מחיר שלילי: ההעלאה תקטין את כניסת האוכלוסיות הללו לשוק העבודה. 

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מה יהיה הפרס באח הגדול VIP?

וכמובן הכסף להעלאת הקצבאות ולתוכנית של ש"ס למע"מ 0% על מוצרי יסוד יצטרך להגיע ממקום כלשהו. חלק אולי יגיע מהזנקת המס על רכישת דירות על ידי משקיעים (כל מי שיש לו מעבר לדירה אחת). זה צפוי להיות מס דרקוני של 25%-20%, שעלול לנפח שוק שחור משלו. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חלק אחר יגיע בצורת צמד העיזים המפורסמות: ביטול הפטור על רווחי הון בקרנות ההשתלמות, שיכול לחסוך בין 2.5 ל־3 מיליארד שקלים, וביטול הפטור ממע"מ באילת - עוד חצי מיליארד שקלים. 

בעבר הרעיונות האלה נפלו ברגע האמת. לכן בפועל כשזה מגיע לפסים פרקטיים, בסוף יש סיכוי שנקבל העלאות מסים שגרתיות - מס הכנסה, אולי מע"מ ואולי גם מס חברות. במקביל נראה קיצוצים במשרדי ממשלה, שזה המסלול הראוי יותר, משום שהממשלה מנופחת ממילא ולא חסרים שומנים לקצץ בהם. שוב יעלה הדיון על קיצוץ בתקציב הביטחון, קשה לחדש כאן לציבור. 

אבל יש אפיק אחד שבו הממשלה יכולה לשחרר חסם שיכניס כספים לא מעטים לקופת המדינה, וזהו משק האנרגיה. ככל שהפלונטר סביב פיתוח מאגר לוויתן יוסר מהר יותר, כך יגיעו כספים רבים ונחוצים לקופה הציבורית. 

הגדלת הקצבאות היא בבחינת הרע במיעוטו במישור הכלכלי. יש צעדים טובים ממנה, אבל כשמרכיבים קואליציה, והחרדים היו חלק מכל קונסטלציה פוליטית עתידית - גם אם השמאל היה זוכה, צריך לספק להם את הסחורה. 

יש לקוות שאת הבשורות הבאות תביא הממשלה מהגברת התחרות, למשל בענף המזון ובענף הבנקאות. ולא מהעלאות מסים ומהגדלת הסובסידיות. אבל כשמרכיבים אצלנו ממשלה, צריכים להיות ריאליים.

•   •   •

בונים על הוזלה 

מסתמן: מס הרכישה על דירות למשקיעים צפוי לגדול דרמטית, קצבאות הילדים יחזרו לרמתן מהעבר, והתגמול לחיילים יוכפל • הערפל מאחורי ההסכמים הקואליציוניים מתבהר - והמדיניות הכלכלית של הממשלה העתידית יוצאת לאור • התקווה: הצעדים יובילו להורדה של מחירי הדיור ושל יוקר המחיה 

בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד ליהדות התורה וכולנו, כולנו צפויים לחוש בקרוב את השינויים שתחולל הממשלה העתידית בתחום הכלכלי - בעיקר בתחום קצבאות הילדים ומיסוי הנדל"ן.   

על פי ההסכם הקואליציוני ולפי דרישת יהדות התורה, יגדלו קצבאות הילדים בסכום שעל פי הערכת האוצר יגיע לכ־2.6 מיליארד שקלים בשנה, והוא יחול כבר מהילד הראשון. בעבר היטיבו הקצבאות עם משפחות ברוכות ילדים, אך הקצבאות שביטל יאיר לפיד פגעו בכל האוכלוסייה. כך למשל, משפחה עם ילד אחד המקבלת היום קצבת ילדים של 140 שקלים בחודש, תקבל לאחר אישור התקציב 175 שקלים. למשפחה בעלת שלושה ילדים, המקבלת היום קצבה של 420 שקלים, תגדל הקצבה ל־701 שקלים (ראו תרשים).

כצפוי, ההסכם עם כולנו הניב שורה של רפורמות בתחום הנדל"ן שמטרתן להוריד את מחירי הדיור. על פי המסתמן, אחת הרפורמות היא עלייה דרמטית בשיעור מס הרכישה המוטל על דירות להשקעה בשיעור של 25%-15%, החל מהשקל הראשון של עלות הדירה. התוכנית נועדה לצמצם "תפיסת" דירות על ידי משקיעים, להפוך את שוק הנדל"ן לפחות כדאי למשקיעים, ובאמצעות כך לשחרר דירות לצורכי מגורים, מה שלדברי כחלון יביא להורדת מחירים בשל גידול ההיצע הצפוי.

עם זאת, יש להדגיש כי בכיר בכולנו הדגיש בשיחה עם "ישראל היום" כי פרטי התוכנית טרם גובשו באופן סופי וכי שיעור העלייה כלל לא נקבע עדיין.

ובחזרה לקצבאות. ככל הנראה הגדלת הקצבאות תבוצע באופן רטרואקטיבי על התקופה שבין החתימה על ההסכמים (החודש) ובין אישור התקציב בסוף השנה. אם אכן כך יקרה אז משפחות עם ילדים יקבלו באופן חד פעמי סכומים שינועו בין כ־950 שקלים למשפחה עם שני ילדים עד לכ־2,400 שקלים למשפחה עם ארבעה ילדים. עלות ה"בונוס" החד־פעמי צפויה לעמוד על כ־1.5 מיליארד שקל. 

אחד התומכים בהגדלתן, היה ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני). פרופ' יונה טען כי "קצבת הילדים בישראל כשיעור מהתוצר הלאומי לנפש, נכון לשנת 2012, נמצאת כמעט במקום האחרון במדינות OECD". 

לדבריו, "רק ספרד משתרכת מאחורינו: זה בלתי נתפס, בלתי מוסרי ובטח לא יעיל. יונה מסביר כי "בעוד שבישראל קצבת הילדים היא 36 יורו בחודש לילד ראשון, 55 יורו לילד שני, שלישי ורביעי, ו־36 יורו לילד חמישי ומעלה, בבלגיה, למשל, הקצבה היא מעל 90 יורו לילד ראשון, 167 יורו לילד שני, ו־249 יורו לילד שלישי ומעלה. בדירוג זה, רק צ'כיה, סלובקיה וספרד מצויות מתחתינו".

פרופ' יונה הדגיש כי "אני לא רוצה לחיות במדינה שבה ילד מגיע לבית הספר רעב, כי להוריו אין כסף. על פי הערכות, קיצוץ הקצבאות האחרון דחק כ־40 אלף ילדים מתחת לקו העוני. כידוע, יש מי שחושב שזו מדיניות נכונה שכן היא מכריחה את ההורים לצאת לשוק העבודה. לא רק שמדיניות זו חסרת חמלה, בראייה לאחור היא התגלתה כבלתי יעילה".

חוק הפרויקטים הלאומיים

אחד החוקים הכלכליים הגדולים שמתכננת הממשלה הבאה להעביר הוא חוק הפרויקטים הלאומיים, שיקבע כי הממשלה תוכל להגדיר עשרה פרויקטים בתחום הבינוי או התשתיות כ"פרויקט לאומי", שעליהם לא יחולו כללי הביורוקרטיה והשיפוט הרגילים. 

על החוק המוצע, ועדת שרים שתקום תלווה את הפרויקטים ותוסמך לעקוף כל הליך ביורוקרטי ורגולטיבי על מנת לקדם את אותם פרויקטים במהירות. החוק יקבע עוד כי אם תתעורר סוגיה משפטית כתוצאה מאותו פרויקט, יתקיים ההליך המשפטי בהליך מהיר ומיוחד כאשר בית המשפט לא יוכל להוציא לפרויקט לאומי צו ביניים לעצירתו עד לתום ההליכים. 

בנוסף, הממשלה מתכננת רפורמה מקיפה בתחום הפיננסים, הכולל הקמת גוף המפקח על המוסדות הפיננסים שיאגד את כל הרגולטורים הפיננסים תחת נגידת בנק ישראל. החוק שיעבור בנושא יקבע כי במידה שיהיה משבר פיננסי, יעבור העניין לפיקוח שר האוצר. 

מענק שחרור מוגדל

בהסכמים הקואליציוניים ישנה גם בשורה גדולה גם לחיילי צה"ל. נציגי יהדות התורה דרשו כבר בתחילת המו"מ הכפלה של מענק השחרור שמקבל כל חייל המסיים שירות צבאי מלא. הסכום שעליו סוכם עמד על 1.3 מיליארד שקלים בשנה. מאוחר יותר, לאחר ששר האוצר המיועד משה כחלון דרש מצידו סכום דומה להעלאת השכר החודשי של החיילים, הוחלט להותיר את הסכום השנתי ואילו האופן בו יועבר לחיילים, אם באמצעות הגדלת מענק השחרור או באמצעות הגדלת המשכורת החודשית, ייקבע על ידי שר האוצר ושר הביטחון. 

בהסכם הקואליציוני נאמר כי המהלך נובע "מתוך רצון לחזק את המשרתים בצה"ל ואת התמריצים לשירות".

הטבה נוספת היא טיפולי שיניים לילדים, שאותם הנהיג יעקב ליצמן כשהיה סגן שר הבריאות ב־2009, ועל פי ההסכמים הם יורחבו גם לילדים עד גיל 18. 

מע"מ 0% - בספק

הטבה כלכלית נוספת המסתמנת במסגרת הסיכומים עם ש"ס, שעדיין לא חתמה על הסכמים קואליציוניים, היא כי על מוצרי יסוד יחול מע"מ אפס, מה שעשוי להביא לחיסכון של עשרות שקלים בחודש למשפחה. יחד עם זאת, קיום התוכנית מוטל בספק בשל חוות דעת משפטיות הנובעות מהסכמים בינלאומיים עליהם חתומה ישראל בתחום ייבוא המזון.