"כיום ברור שכשקיים עוות מס קיצוני, שיעור המעלימים מגיע ל-70-60 אחוזים, עד להיעלמות האזרחים הישרים". כך טוען יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה. בכנס בנושא מערכת המס בישראל שערך המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל, לרגל מחקר שהזמין בנושא, אמר גבאי, עורך המחקר, שכיום בוטלו רוב המיסים המעוותים, אולם נשארו מסים מעוותים בתחום מיסי הרכישה, אגרות, ארנונות ועוד.
לדברי גבאי, המודל הכי פשטני שאין לו רלוונטיות אומר שיש פושעים המעלימים מס וישרים שאינם מעלימים. "זהו המודל הנאיבי שהתפתח כעוד מודל מוטעה. מודל אחר טוען שהעלמות מס הן תוצאה של שיקולי עלות מול תועלת. התועלת היא העלמת המס והרווח הכספי אל מול הסיכון של תפיסה וקבלת עונש". אולם, לדברי גבאי, האשמה המרכזית בהעלמות מס היא כאשר מדובר במסים אבסורדיים כמו המס שהיה בזמנו על אגרת רדיו ברכבים. המציאות הוכיחה כי למעלה מ-75% מהציבור שלפו את מכשיר הרדיו מהרכב בזמן הטסט וכך נמנעו מלשלם את המס.
עיוות נוסף, ומיותר, עליו הצביע גבאי הוא בתחום הרכבים: אגרת רכב אינה תחליף מס ולכן היא צריכה לעמוד על מקסימום של 200 שקל בשנה. בנוסף, מערכת המס לא צריכה להיות אמצעי לאכיפת איכות הסביבה. "ראינו מה גרם הנסיון של פולקסווגן להפחית את זיהום האוויר על מנת לקבל הטבות מיסוי לרכבי החברה".
"מסים חסרי הגיון כמו העלאת תקרת ביטוח לאומי ומס בריאות והבחנה בין חברה לעצמאי ושכיר יצרה את חברות הארנק בהיקף אדיר. בעניין העלמות המס המדינה היא האווילית ולא האזרחים ולכן אסור ליזום מסים קיצוניים".
לדברי גבאי, באותם מקומות ששיעורי המס כבדים מדי בהשוואה בינלאומית יש צורך להוריד את רמת המס כגון מס חברות ומס היסף שמעודד כיום חברות ארנק ולכן צריך לבצע התאמה. בנוסף, להפוך את קרן ההשתלמות לאפיק פנסיוני תוך הגדלת הטבת המס להפרשת העובד לקרן ההשתלמות אבל בתנאי שימשכו את כספי קרן ההשתלמות בפנסיה.
עו"ד אוריאל לין: חוק עידוד השקעות הון גורם לאבסורד: בהתייחס לחוק עידוד השקעות ההון, גבאי טוען שצריך להקטין פטורים בהם יש העדפות גדולות מדי לתעשייה. מומלץ שבחוק עידוד השקעות הון תהיה השוואה בין תעשיה לשירותים ושהמס לא יקטן מ 7% וכן מומלץ לבטל הטבות למשמרות בתעשייה.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש ספיר ז"ל, שיזם את המחקר אמר כי הוא תומך בכך שחברות בינלאומיות הרוצות להיכנס לפעילות בישראל יהנו מעידוד השקעות הון, אולם במצב הנוכחי האבסורד הוא שחברות ישראליות שאינן מבצעות השקעות או מגדילות את היקף פעילותן ואת מספר עובדיהן מקבלות הטבות מיוחדות. "אני מתנגד לכך שתחת עידוד השקעות הון ינתנו הטבות מס למי שמבצע ייצוא של 25% מהמחזור ולא למי שלא מבצע שום השקעות הון. אלא להיפך, כיום ניתן לסגור קווי יצור על מנת להגיע לסף הייצוא, על מנת לקבל הטבות".
עו"ד פיני רובין, יו"ר משרד עוה"ד גורניצקי ושות': כמי שמייצג סקטור אנחנו מנסים למצוא את הפרצות בחוקים על מנת לאפשר ללקוחות את דרך הישר ואת הדרך אל הממון. השיוויון במס חשוב, אבל ישנם מקרים שאנו רוצים ליצור בידול וחוסר שיוויון. לדוגמה עידוד הטבות מס לגופים גדולים וכלל שהגופים יותר גדולים הם מקבלים הטבות יותר גדולות. כך הייתי רוצה לראות את המדינה. עם טבע. עם אינטל והייתי משלם לגוגל שתבוא, לא רק נותן לה הטבות מס. גופים כאלה מפרים את הנוער, את העובדים וגורמים להבאת השקעות נוספות לנוכח חברות יוקרתיות שפועלות בישראל. אני בעד אי שיוויון לעסקים כאלה תחת גולת הכותרת של טובת ישראל. אנחנו מתחרים על מקומנו בעולם. ישראל היא מדינונת בצרות ואנחנו צריכים לתמרץ אותם לבוא לישראל. החברות הבינלאומיות בוחנות, בטרם מחליטות לאיזו מדינה להיכנס, האם שפת המדינה ידידותית למשקיע, איכות ההוראה לילדי העובדים שיגיעו, מה שיעור המס במדינה ומה יציבות המס במדינה. יציבות המס בישראל היא קטסטרופה בפני עצמה. רק הדיונים על שינויים במס משפיעים על הקובעים בקונגלומרט. לא כל הקונגלומרטים הם ציוניים. חוק עידוד השקעות הון הוא הדרך למשוך חברות גדולות לישראל, גם אם אינו שוויוני. "כדי להיטיב עם המדינה אני בעד אי השיוויון. אנחנו לא ארה"ב שכולם נוהרים אליה. אני מקווה שישמר האי שיוויון לטובת מדינת ישראל".
צריך לטפל בארנונה ובפטורים אבל המצב הפוליטי לא מאפשר
יואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר: "אחד הנושאים המרכזיים שצריך לטפל בו הוא הארנונה. היא מערכת מאוד לא שיוויונית.
בנוגע לביטול פטורים, נווה טוען כי המציאות הפוליטית בישראל היא שקשה מאוד לבטל אותם. "פעם שניתן פטור, לא ניתן לבטל אותו. יש הרבה פטורים היסטוריים שכיום אין בהם כדאיות. כמו מע"מ 0 על פירות וירקות. זה מס שנולד כתוצאה ממשהו טכני ושנעשה מקודש וכמגן על חלשים. עשינו על זה בדיקה. היקף הפטור הוא כ-3.5 מיליארד שקל. אם ניקח רק מיליארד ונמקד אותו במשפחות מעוטות יכולת התוצאה תהיה הרבה יותר טובה ובפחות כסף, אבל אי אפשר לבטל אותו. היכולת הפוליטית לבטל פטורים, כמו מע"מ על אילת, בלתי אפשרית.
בהתייחס ליוקר המחיה ולהגנות על החקלאות, נווה טוען כי נושא החקלאות הוא דיון שמעבר למסים. "זה נושא משמעותי למדינת ישראל גם בהיבטים של סחר עולמי. אנחנו פועלים בשיטה הישנה של תכנון מרכזי ומכסים מגינים. ברמה הערכית יכול להיות שצריך לשמר ושהחקלאים יתפסו שטחים על מנת שגורמים פחות טובים יתפסו אותם. אנו תורמים בכך לחוסר יעילות. צריך לפתוח לסחר חופשי את החקלאות ולשנות את המודל לסבסוד ישיר לחקלאים כמו שנעשה בחשיפה בנושא התעשייתי.
בנוגע לחוק לעידוד השקעות הון, נווה אמר כי "חוק עידוד השקעות הון משתנה כל שנתיים. בעבר הוא היה מוטה מעניקים ולא הנחות במס. עברו למסלול ירוק של שיעורי מס נמוכים-9% לאזורי פיתוח ו16% במרכז הארץ למי שעומד בקריטריונים. אני לא בעד העדפת תעשייה על שירותים. העולם הופך לשירותים, אבל אם יש תעשיות מוגנות שאינן חשופות לתחרות צריך לתת להם שיעורי מס נמוכים".
בנוגע למחקר שערך המכון ושמסקנתו היא בצורך בביטול פטורים בהיקף 8-9 מיליארד ₪, נווה טוען כי מנסיון היסטורי יהיה קשה לבטל פטורים בהיקף שכזה. "הייתי מצטרף לכך בשמחה. באיזושהי נקודת זמן יהיה צירוף כוכבים פוליטי שיאפשר זאת ולכן צריך להמשיך ולנסות להגן מפני עיוותים נוספים. אנחנו לא חיים על אי בודד וצריכים להמשיך להתאים עצמנו לעולם".
הארנונה היא מס מוזר
פרופ' יורם מרגליות, מרצה לדיני מסים בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א: ב-15 השנים האחרונות הגלובליזציה משמעותית גם בתחום המסים. הפחתת מס רווחי הון, מס חברות הם למעשה על רקע תהליכים שהתרחשו במדינות אחרות, ולא בגלל המשק המקומי. יש הכרח בהתאמה לנורמות בחו"ל, גם בישראל. במרבית המקרים אין הבדל גדול בין המקובל בישראל ובין המקובל במדינות אחרות. נטל המס בישראל קטן והוא בצד הנמוך של המדינות המפותחות. אנחנו משק יחסית פתוח. אנחנו כן די יחודיים בכך שאין דיווח אישי.
לדבריו, אחד המסים המעוותים כיום הוא מס הארנונה: "למה במדינה קטנה כמו ישראל, גם אם השירותים ניתנים ע"י השלטון המקומי, גביית הארנונה לא נעשית באמצעות מנגנוני מס הכנסה ולא הרשויות המקומיות? למס זה אין שום הצדקה. הוא מוטל על נכס אחד-מקרקעין, ללא קשר לשווי שלו אלא לגודלו ולאזור בו הוא נמצא מבלי לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי של בעל הנכס והאם הוא שייך לדייר או שנלקח באמצעות הלוואות. בנוגע לשיעור מס החברות, פרופ' מרגליות טוען כי אין צורך לקבוע בחוק לעידו השקעות הון שיעור קבוע של מס, אלא צריך לאפשר גמישות ולהשאיר את הנושא פתוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
